סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

מיטב דש: ישראל בין המדינות עם התוכניות הפיסקאליות הגדולות ביותר

מעריכים שאם הירידות בשווקים הפיננסיים יעמיקו שוב, בנק ישראל בסופו של דבר יצטרך לרכוש גם אג"ח קונצרניות

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למצב הכלכלי בארץ ובעולם על רקע התפשטות הקורונה ולתוכניות הסיוע שמציעות הממשלות ברחבי העולם.

למעט אזור אסיה, החדשות מחזית המלחמה במגפה ברובן לא מעודדות בינתיים, אך יש גם כמה מדינות בהן מסתמנת התמתנות בגידול חולים חדשים. אחת מהן זאת דווקא איטליה. נראה שהסגר מתחיל להשפיע, בשבוע האחרון הגידול נעצר. גם בשוויץ ובדנמרק אפשר להצביע (בזהירות) על תופעה דומה. המדינה הנוספת שבה ניכרת התייצבות זאת ישראל.

המשבר הנוכחי מספק שיאים בלי הפסקה. השבוע נרשמו העליות החדות ביותר בשוק המניות האמריקאי מאז 1933. בשבוע שעבר העלייה החדה ביותר בתשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית מאז 1994. השבוע הירידה החדה ביותר בדולר מאז 1985. במקביל גם הצעדים של הרגולטורים חסרי תקדים גם בחזית הפיסקאלית וגם המוניטארית.

היקף הצעדים הפיסקאליים של הממשלה בארה"ב עומד על כ-9% תמ"ג, של ממשלת יפן על כ-11% תמ"ג, ממשלת גרמניה על כ-11%. ה-FED הוריד ריבית לאפס. הוא עומד לרכוש אג"ח ממשלתיות ללא מגבלה, רוכש בעקיפין אג"ח קונצרניות, קרנות כספיות, ניירות ערך מסחריים. בנוסף, הוא מקים קרן למתן אשראי לעסקים ופועל בעוד חזיתות. גם ה-ECB למעשה מתכוון לרכשו אג"ח ממשלתיות וקונצרניות כמעט בלי מגבלות. גם הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן לא נשארים מאחור.

הניסיון מאז משבר 2008 מלמד שניתן לנהל מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה מבלי לגרום לעליית התשואות או לאינפלציה. גם התקדים היפני בעל ניסיון אף ארוך יותר מראה שזה אפשרי. אולם, בנסיבות הנוכחיות אנו רואים מספר סיכונים אפשריים.

כך למשל, במידה והפעילות תתאושש בפרק זמן קצר יחסית (תוך רבעון, כמו בסין), היקף התמריצים שאושרו עשוי להתברר כגדול מדי ולייצר עודף ביקושים והתחממות יתר במשק. בנוסף, הגדלת תקציביים והרחבות מוניטאריות לא מייצרות מט"ח. זה לא המצב שיכול להתקיים לאורך זמן בשווי משקל. בסופו של דבר, מטבעות המדינות שנמצאות בהסגר אמורות לעבור פיחות מול המטבעות של המדינות שממשיכות לפעול, מה ששוב מחזיר אותנו לסיכון לעליית אינפלציה.

בעיה נוספת היא שחלק גדול מהסיוע של הרשויות לעסקים ולצרכנים ניתן באמצעות הלוואות. אם המשק לא יחזור לפעילות תוך פרק זמן קצר לא יהיה איך להחזיר את הכסף. בשורה התחתונה אומר זבז’ינסקי כי כדאי לתגבר נכסים המגינים מפני האינפלציה כגון אג"ח צמודות, זהב, מניות החברות בעלות יכולת גלגל התייקרויות על הצרכנים. כדאי להקטין חשיפות לאירופה ולהגדיל חשיפה לאסיה.

לגבי המצב בארץ מציין זבזינסקי כי ישראל היא בין המדינות עם התוכניות הפיסקאליות הגדולות ביותר. לפי הדיווחים, הצעדים הפיסקאליים המתוכננים בישראל כדי להתמודד עם הפגיעה בכלכלה יעמדו על כ-80 מיליארד ₪, מתוכם כ-40-50 מיליארד בהוצאה תקציבית ישירה והשאר בערבויות המדינה.

רק גידול בהוצאות צפוי להביא את הגירעון הממשלתי לשיעור של כ-7% מהתמ"ג. בהתחשב בירידה בהכנסות ממסים, הגירעון צפוי לעלות לרמה של 10%-12%. כתוצאה מזה, יחס החוב לתמ"ג צפוי להסתכם בסוף שנת 2020 בכ-70% ובכך לחזור עשור אחורה. הפגיעה בפרמטרים הפיסקאליים צפויה להיות חזקה הרבה יותר מאשר במשבר 2008.

גודל חבילת הסיוע הפיסקאלית בישראל, שמהווה כ-6% מהתמ"ג, נמצא ברמה די גבוהה בהשוואה למדינות האחרות. רוב המדינות שהחליטו על תמריצים גדולים יותר מבחינת המשקל בתמ"ג, מצבן מבחינת המגפה גרוע יותר מישראל.

הרחבת הגירעון לא בהכרח צפויה לגרום לפיחות השקל או לבריחת המשקיעים משוק האג"ח. בסופו של דבר, בטווח הקצר, הפרמטרים הפיננסיים יקבעו על סמך הצלחה או כישלון בחזית המאבק עם המגפה ומהירות חזרת המשק לפעילות.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים