סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

פועלים: למרות החיסון, הקורונה תכתיב את סדר היום הכלכלי בחצי השנה הקרובה

מבצע החיסונים לא יסתיים לפני סוף החורף, כך שצפויים לנו אפילו בתרחישים אופטימיים עוד מספר חודשים עם מגבלות קורונה

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים בסקירת המאקרו השבועית שלהם למצב בישראל אחרי הסרת חלק ממגבלות הקורונה ואישור החיסון של פייזר. אחרי חנויות הרחוב נפתחו גם הקניונים ופעילות המסחר צפויה לעלות מדרגה נוספת. בד בבד מספר הנדבקים עולה אף הוא, ולא מן הנמנע שנראה בקרב ביטול של המגבלות.

לאחר שה-FDA אישר את החיסון של פייזר, נסללה הדרך לתחילת החיסונים בישראל. בכל מקרה מבצע החיסונים לא יסתיים לפני סוף החורף, כך שצפויים לנו אפילו בתרחישים אופטימיים עוד מספר חודשים עם מגבלות קורונה.

סקר שביצע דויטשה בנק בקרב מנהלי השקעות מעלה שהחששות הגדולים ביותר שלהם לשנת 2021 הם מתקלות בחיסונים החל ממוטציות שעמידות לחיסון, ועד סירוב נרחב להתחסן. רק לאחר מכן מגיעים גורמים כלכליים פוליטיים כמו חובות, אינפלציה וברקזיט. כלומר הקורונה עדיין צפויה להכתיב את סדר היום הכלכלי בחצי השנה הקרובה.

כלכלני הבנק מסבירים כי נתוני סחר החוץ לחודש נובמבר הצביעו על זינוק חד הן ביבוא והן ביצוא של סחורות. רמת היבוא הייתה כבר גבוהה מזו של החודש המקביל בשנה שעברה. העלייה ביצוא בולטת בענפי הכימיה והאלקטרוניקה. למרות שהרבעון האחרון של השנה אופיין בחלקו הגדול בסגרים, אנו רואים פעילות ערה של היצוא, הייצור והצריכה הפרטית, כך שהתכווצות התוצר לא צפויה להיות בו משמעותית אם בכלל. בהנחה של ירידה קלה בתוצר ברבעון הנוכחי, התוצר יתכווץ השנה רק בכ-3.5%.

בנוסף, הסרת המגבלות על הפעילות הביאה לירידה בשיעור האבטלה הרחב לרמה של 14.6% במחצית הראשונה של חודש נובמבר לעומת 18.0% במחצית השנייה של אוקטובר. ניתן לראות ששיעור האבטלה מגיב מהר להסרת מגבלות, וזה מצמצם את הסיכויים שניוותר עם שיעורי אבטלה דו-ספרתיים ביום שאחרי הקורונה.

סקר כוח אדם מראה שכמאה אלף איש יצאו מכוח העבודה בגין סיבות שקשורות בקורונה כמו פיטורים או סגירת מקום העבודה, קבוצה זו היא בעלת סיכויים נמוכים יותר לחזור למעגל התעסוקה, אם כי היא מהווה רק כ- 2.5% מכוח העבודה. אנו מעריכים לכן כי במחצית השנייה של 2021, בהנחה שיוסרו המגבלות על הפעילות הכלכלית, נראה את שיעור האבטלה יורד לרמה של כ-8%, אך עם ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות.

על אי היציבות הפוליטית אומרים כלכלני הבנק כי הסיכויים לבחירות נוספות הולכים וגדלים ככל שמתקרבים ל-23 לחודש, מועד בו הכנסת אמורה לאשר את תקציב 2020. הפרישה של חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגה חדשה, אליה צפויים להצטרף חברי כנסת נוספים, טורפת שוב את הקלפים, וברוב התרחישים אי-הוודאות הפוליטית תלווה אותנו גם בשנה הבאה.

אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2021 עשוי להשפיע על חברות הדירוג, ואנו עשויים לראות ירידה באופק דירוג החוב החיצוני בשנה הבאה. ההשלכות של שנה נוספת ללא תקציב מאושר הן המשך תקציב מרסן (אין התאמות לגידול באוכלוסייה), היעדר רפורמות, וכיבוי שריפות באמצעות "קופסאות" שמאושרות לטיפול במשבר הקורונה.

גם אם התקציב יאושר במהלך הרבעון הראשון של 2021, הוא לא יכלול צעדים להקטנת הגירעון, כמו קיצוצים או העלאות מסים, כיוון שההמלצות כרגע של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית ושל בנק ישראל הן להימנע מכך. בנסיבות אלו אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בשנת 2021 יהיה גבוה ויתקרב לעשרה אחוזי תוצר. 

בנוסף, בנק ישראל רכש בנובמבר 3.6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות, 400 מיליון שקל אג"ח קונצרניות, ו-2.5 מיליארד שקל ניתנו כהלוואות לבנקים כנגד אשראי לעסקים קטנים וזעירים. עד כה בנק ישראל רכש 41.6 מיליארד שקל איגרות חוב ממשלתיות, מתוך מכסה של 85 מיליארד. רכישות האג"ח צפויות להימשך, כל עוד הגירעון התקציבי הוא גבוה מאוד, אחרת הלחץ על עליית תשואות יגבר. ניתן לראות שהגידול בחוב הממשלתי מנותב לרכישות בנק ישראל, בנקים ישראלים ומשקיעים זרים. הגופים המוסדיים הישראלים צמצמו בהדרגה את אחזקותיהם באג"ח הממשלתיות.

עוד בסקירה מדברים כלכלני הפועלים על מגמת ההתחזקות בשקל נמשכה ובשבוע החולף, השקל התחזק ב-0.6% נוספים מול סל המטבעות. בחודש נובמבר בנק ישראל רכש 1.9 מיליארד דולר, ורכישות המט"ח נמשכו כנראה גם בדצמבר. אנו סבורים כי המקור להתחזקות השקל הוא בעיקר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שגדל בשל השפעות הקורונה, והרווחים שצברו המשקיעים על השקעותיהם בחו"ל.

ככל שהייסוף נמשך נוצר מומנטום שלילי לדולר שהאיץ מכירות מט"ח של חברות יצואניות לדוגמה. חלק מהגורמים לייסוף החד, כמו היעדר נסיעות של ישראלים לחו"ל, אינו בר-קיימא, וזה אילץ את בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקף של כ-17 מיליארד דולר מתחילת השנה.

הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. אנו מותירים את תחזית האינפלציה על 0.5% ל-12 החודשים הקרובים. התחזקות השקל מול סל המטבעות והדולר פועלת אמנם לירידה באינפלציה, אולם אנו רואים שמחירי הסחורות והנפט בעולם עלו במונחים דולריים.

מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע כבר לרמה של 50 דולר בשבוע החולף, וההערכה היא שאם ישובו הטיסות לפעול בשנה הבאה, מחיר הנפט יוסיף לעלות. העלייה בציפיות לאינפלציה בעולם הושפעה גם מההערכה שהדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים לא יצרו אינפלציה בעת הקורונה, בין השאר כי היה קשה לצרוך, אך אם רואים את סוף הקורונה, יתכן שהנזילות הגדולה של משקי הבית, תביא להתייקרויות. גורמים אלו שציינו בעולם נכונים גם לישראל.

בעת משבר הקורונה השפעת המיתון וירידת הצריכה על האינפלציה הייתה גבוהה יותר מההשפעה של הפגיעה בצד ההיצע. התמונה יכולה להתהפך עם סוף המגיפה. רמת הציפיות לאינפלציה בישראל עלתה, אם כי היא אינה גבוהה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור של כ-1% לשנה לחמש השנים הקרובות, לעומת 1.83% בארה"ב ו-0.67% בגרמניה. בכל מקרה הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב גם לרמות אינפלציה הרבה יותר גבוהות, ובמקרה של ישראל ייקח עוד זמן רב עד שהבנק המרכזי יחשוב על לחשוב על העלאת ריבית.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים