סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות כלכלה

שירות התעסוקה מעריך שמספר דורשי העבודה בסגר השלישי ינוע בין 90-120 אלף

בשירות מביעים חשש כי מי שייצא לחל"ת בסגר השלישי, יתקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה בתום הסגר; ככל שהסגר יתארך, מספר דורשי העבודה החדשים צפוי לעלות

ערב הכניסה לסגר השלישי, שירות התעסוקה מפרסם תחזית באשר למשמעויות התעסוקתיות שצפוי שוק העבודה להתמודד איתן נוכח הסגר. לפי הערכת חוקרי שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה החדשים שיירשמו במהלך הסגר השלישי צפוי להיות נמוך משמעותית מאשר מספר הנרשמים במהלך הסגר השני.

בעוד במהלך חודש סגר חגי תשרי 291,352 אלף איש נרשמו כדורשי עבודה, בשירות התעסוקה מעריכים כי טווח הנרשמים החזוי בסגר השלישי ינוע בין 90-120 אלף דורשי עבודה. בשירות התעסוקה מציינים, כי התחזית מבוססת על ההנחה כי הסגר יימשך חודש, כפי שהעריכו בסוף השבוע גורמים במשרד הבריאות.

אולם, מדגישים בשירות, כי ככל והסגר יהיה ארוך יותר כן צפוי מספר הנרשמים כדורשי עבודה חדשים במהלכו לעלות. להערכת שירות התעסוקה, גם בסגר השלישי משלחי היד שצפויים להיפגע יותר הם המכירות והשירותים; הסוכנים, ההנדסאים והטכנאים; האקדמאים; והפקידים ועובדי המשרדים. באשר למקצועות, המקצועות שהכי צפויים להיפגע הוא עוזרי מכירה בחנויות, עובדי מזכירות ומאבטחים. 

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר את התחזית ותולה את הפער ביחס לסגר השני במספר גורמים. ראשית, סגירתה המלאה של מערכת החינוך בסגר השני הביאה לכך שעשרות אלפי תומכי הוראה הפכו לדורשי עבודה, מה שאין כן בסגר השלישי בו מערכת החינוך צפויה לפעול במתכונת מלאה בכמחצית משכבות הגיל, כך שככל שאכן תהיה פגיעה היא תיעשה בעיקר בתומכי ההוראה.

לבסוף, ד"ר זהר מסביר את ההבדל בכך שבין סגר לסגר שוק העבודה למד להתנהל בצילה של הקורונה, למשל בעבודה מרחוק, כך שבניגוד לסגרים הקודמים בסגר השלישי יותר מעסיקים צפויים שלא להוציא את עובדיהם לחל"ת.

עם זאת, לאור מגמות החזרה לעבודה לאחר הסגר השני בשירות התעסוקה מביעים חשש כי עובדים שייצאו לחל"ת במהלך הסגר השלישי יתקשו להשתלב מידית בשוך הסגר. לפיכך, ממליץ שירות התעסוקה לממשלה לקצוב את תקופת החל"ת למי שייצאו אליו במהלך הסגר השלישי ולעודד את החזרתם לעבודה.

השוואת דורשי עבודה בסגר השלישי

מקור:  לשכת התעסוקה

בסוף השבוע פרסם בנק ישראל הערכה של חטיבת המחקר לפיה העלות השבועית למשק עם הכניסה לסגר שלישי עומדת על כ-2.5 מיליארד ש"ח. בסגר הקודם שהוטל באוקטובר עמדה העלות למשק על 3.2 מיליארד ש"ח בשבוע, אולם הערכה היא שבשלב זה הנחיות הסגר פחות חמורות מאלה שהיו בסגר השני, מקומות עבודה ללא קבלת קהל ממשיכים לפעול באופן חלקי ומערכת החינוך לגילאים הצעירים תפעל במתכונת רגילה.

מנגד, קיימים שני גורמים בגינם העלות השבועית של הסגר עשויה להיות גבוהה מזו שהיתה באוקטובר, ראשית משום שהאומדן לאוקטובר הוא ממוצע חודשי, כאשר בסוף החודש, החל מה-19.10, החלו הקלות בסגר. ובנוסף, הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה מהרגיל. לעומת זאת, כעת הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית רגילה.

בשקלול מכלול גורמים אלו, ההערכה בבנק ישראל היא כי העלות השבועית של הסגר עומדת כאמור על כ-2.5 מיליארד ש"ח לשבוע שמשקף שיעור פעילות של כ-90% במשק.

הערכת הבנק מדברת על העלות הישירה בלבד בתקופת הסגר, והיא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספרות באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, היא אינה כוללת פגיעות כגון פגיעה בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים ועוד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים