סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות כלכלה

האוצר: 2021 תעמוד בסימן צמיחה כלכלית, אך היקפה תלוי בהצלחת ההשתלטות על הקורונה

השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית, שנפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD

צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, בהובלת ד"ר לב דרוקר פרסם סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 וכן תחזית לשנת 2021. לפי תחזית האגף, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020, זאת לעומת תחזית ארגון ה- OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5%- במדינות ה-OECD.

מדינת ישראל הגיעה למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יחסית. שיעור האבטלה היה נמוך ועמד על 3.4% בשנת 2019, שיעור השתתפות בתעסוקה גבוה (כ-80%) ויחס החוב תוצר בשנת 2019 עמד על 60%, אולם זאת לצד גירעון מבני גבוה יחסית. בשנת 2019 צמחה הכלכלה הישראלית בקצב של 3.4%, בדומה לקצב הצמיחה בשנת 2018  וגבוה במקצת ביחס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק המוערך בכ-3%.

לאור נתונים אלה מעריכים כאמור באוצר שהתוצר בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, ירידה מתונה יחסית בהשוואה עולמית. תחזית האגף לשנת 2021 כוללת מעבר למתווה של צמיחה כלכלית, תחת שני תרחישים. התרחיש המרכזי מניח השתלטות על הנגיף במהלך המחצית הראשונה של 2021 ומגבלות בריאותיות בתקופה זו בלבד, ובעקבותיה צמיחה של 4.6%. תרחיש ההחמרה הבריאותית, שאינו תרחיש מרכזי שכן הסתברותו נמוכה יותר, מניח תחלואה ומגבלות שיחולו לאורך שנת 2021. כתוצאה מהללו יצמח התוצר ב-1.9%.

החל מחודש פברואר 2020 החילה ישראל בהדרגה הגבלות, החל בבידוד נוסעים השבים מחו"ל וכלה בהטלת סגר ראשון מקיף במחצית השנייה של חודש מרץ במסגרתו צומצמה פעילות המגזר הפרטי משמעותית והמגזר הציבורי הועבר לעבודה במתכונת מצומצמת.

להגבלות הייתה השפעה כלכלית ניכרת שבלטה במהלך הסגר הראשון: ענפים הושבתו, שיעור דורשי קצבת האבטלה זינק וחצה את ה-25%, סך הרכישות בכרטיסי אשראי פחת בשיא בכ-40%, מדדי המניות ירדו בהתחלה בחדות (אך התאוששו במהירות יחסית ), פיקדונות ניירות ערך נפדו בהיקפים נרחבים ועוד. כתוצאה מכך, התוצר ברבעון השני התכווץ ב-29.2% בחישוב שנתי.

עם הירידה במספר החולים החדשים במחצית השנייה של אפריל, החלה הסרה של המגבלות ופתיחה מחודשת של עסקים. היפוך המגמה ועליה בתחלואה הוביל לביטול חלק מההקלות שתוכננו ולהטלת מגבלות חדשות על הפעילות הכלכלית, אולם בעוצמה פחותה משמעותית בהשוואה לסגר הראשון. בעקבות גידול נוסף בממדי התחלואה בתחילת ספטמבר, הוטל סגר שני בתקופת חגי תשרי. עלותו הכלכלית של הסגר השני מוערכת בכמחצית עד שני שלישים בהשוואה לסגר הראשון.

היציאה מהסגר השני הייתה הדרגתית יותר מזו שאפיינה את הסגר הראשון, כאשר ענפים מסוימים כלל לא שבו לפעילות מלאה (כגון ענפי המסעדנות והתיירות, לצד ענף התרבות שנותר סגור ברובו מאז מרץ). בסוף דצמבר נכנסה מדינת ישראל לסגר שלישי. עם זאת, סגר זה מתאפיין בפחות הגבלות, כאשר מערכת החינוך נותרה פתוחה. במקביל, החל מבצע לחיסון האוכלוסייה מפני הנגיף, בו, נכון לכתיבת שורות אלו, אחוזי החיסון בישראל גבוהים בשיעור ניכר ביחס למדינות העולם.

שנת 2020 מסתיימת עם התקדמות מבצע חיסון האוכלוסייה. באגף הכלכלנית הראשית צופים ששנת 2021 תעמוד בסימן צמיחה כלכלית, אולם היקפה תלוי במידת ההצלחה של ההשתלטות על המגפה. הצמיחה בשנה הבאה תיגזר מהמגבלות הבריאותיות ומקצב ההתאוששות בסיומן. לאור הקשר בין שני הרכיבים מוצגים שני תרחישים. התרחיש המרכזי והתרחיש האלטרנטיבי הכולל החמרה.

בתרחיש המרכזי, המניח התאוששות הדרגתית, המשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר הסאב-פריים. התרחיש מניח חיסון האוכלוסייה במחצית הראשונה של שנת 2021, כאשר בתקופה זו עדין ישנן הגבלות בריאותיות בהיקף מצומצם. בתרחיש זה צפויה צמיחה בשיעור של 4.6%.

תרחיש ההחמרה מניח קיום תחלואה משמעותית לאורך שנת 2021, לדוגמה בשל קיום מוטציה או התארכות מבצע התחסנות האוכלוסייה מעבר לצפוי, שייאלצו את הממשלה לנקוט צעדי הכלה וסגר במהלך השנה. בתוך כך, המשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר דוט-קום/האינתיפאדה השנייה. ההתאוששות האיטית בתרחיש זה משקפת פגיעה מתמשכת (scarring). הצמיחה בתרחיש זה תהיה מתונה ותסתכם ב-1.9%.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים