סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

לאומי: הצלחה לבנק ישראל במהלך שמחק את כל התחזקות השקל מאמצע חודש נובמבר

הודעת בנק ישראל לגבי מסגרת לתכנית רכישות מט"ח בשנת 2021 הביאה לפיחות של 5.4% בשער השקל ביחס לסל המטבעות במהלך השבוע האחרון

הבוקר בסקירת המקרו ושוקי הריביות והאג"ח מתייחסים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון, לעליה המינורית במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, זאת במסגרת ניתוח סעיפי מדד המחירים שירד ב-2020 ב-0.7%.

העלייה במהלך 2020 במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המשקף את שינויי המחירים בחוזי שכירות חדשים ומתחדשים, המהווה חלק מרכזי בסעיף הדיור, הייתה כמעט אפסית. העלייה המתונה משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש. כוח הקנייה של השוכרים נפגע משמעותית, שכן משבר הקורונה פגע בעיקר בתעסוקה של עובדים המשתכרים שכר נמוך יחסית, הנוטים לרוב לגור בשכירות ולא בבעלות, והוביל להיחלשות הסנטימנט בקרב שוכרים.

כמו כן, חלה בעקבות המשבר ירידה בביקוש למגורים בשכירות מצד סטודנטים וצעירים שחלקם חזרו זמנית לגור אצל ההורים, עקב אובדן משרות ולנוכח ההסטה של הלימודים לאמצעים של למידה מרחוק."

מבחינת ציפיות האינפלציה מציינים השניים כי בהנחה שתהליך ההתחסנות בארץ ובעולם יימשך באופן שיאפשר בהדרגה לענפי המשק השונים לחזור לפעול באופן מלא, צפויה עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה במהלך השנה הקרובה. להערכתנו, במהלך הרביע השני של 2021, צפויה האינפלציה לחזור לערכים חיוביים ועד סוף השנה עשויה להגיע לסביבות 1.0% או מעט למעלה מזה.

יש לציין כי גם הציפיות משוק ההון לאינפלציה בשנה הקרובה טיפסו במידה ניכרת בשבועות האחרונים, בדומה למגמה בעולם, אם כי הן עדיין מעט נמוכות יותר מ-1%. יש לכך כמה סיבות,  ראשית, בחודשים האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. עלייה זו צפויה לחלחל אל האינפלציה, בדגש על מוצרי הצריכה במדד.

שנית, בהנחה שאכן תושג שליטה על מגפת הקורונה בישראל ובעולם בחודשים הקרובים, צפוי שיפור בפעילות המשק ובמצבם של משקי הבית, באופן שיתמוך בהתאוששות הביקוש המקומי למוצרים ושירותים. בפרט, סעיף הדיור.

שלישית, בחלק מענפי השירותים כגון מלונות, מסעדות, תרבות ופנאי, עשוי הביקוש להתאושש מהר יותר מאשר ההיצע. רביעית, אם אכן הגדלת המעורבות של בנק ישראל תצליח לכל הפחות להאט את ייסוף שער החליפין, לאחר הייסוף המואץ של החודשים האחרונים, "המשקולת" שמהווה שער החליפין על התאוששות האינפלציה תיחלש ותהיה בכך תרומה נוספת להתחדשות עליות המחירים במשק.

לבסוף, העלייה הניכרת בכמות הכסף במשק (היקף המזומנים בידי הציבור ויתרות העו"ש) במהלך החודשים האחרונים (בין השאר, על רקע צבירת חסכונות, שכן לא ניתן היה לצרוך חלק מהסחורות והשירותים כרגיל), עשויה להקרין בהמשך הדרך, לפחות באופן חלקי, על עליית מחירים, שכן במצב זה, יותר כסף במשק "מתחרה" בטווח הקצר על כמות מסוימת של מוצרים ושירותים, מה שמוביל לירידה בערך הכסף ולעליות מחירים. ייתכן שהשפעה זו תחל להיות מורגשת לקראת סוף השנה הקרובה.

באשר ליחס חוב-תוצר מציינים בפמן ורזניק כי העלייה ביחס החוב-תוצר בישראל הינה חלק מהמגמה בעולם השנה על רקע פרוץ משבר הקורונה והנזקים הכלכליים העצומים שהסב לכלכלות העולם. למעשה ביחס למדינות המפותחות העלייה ביחס חוב–תוצר בישראל נמוכה יחסית ואולי מלמדת על ההתערבות הנמוכה מדי של הממשלה בטיפול במשבר.

עם זאת ביחס למדינות ייחוס לישראל (צ’כיה, דרום קוריאה, סלובניה, סלובקיה ופולין) העלייה ביחס חוב תוצר הייתה מעט מעל הממוצע. גם בשנת 2021 צפוי המשך עלייה ביחס חוב – תוצר על רקע המשך המגבלות על המשק והמעורבות הממשלתית הנדרשת.

עוד מתייחסים השניים להודעת בנק ישראל מה- 14 בינואר שירכוש בשוק המט"ח בשנת 2021 סכום של 30 מיליארד דולר הביאה לפיחות חד בשער השקל ביחס לסל המטבעות, פיחות של 5.4% במהלך השבוע האחרון.

לפי בנק ישראל, ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק מידה רבה יותר של ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם ההתחזקות החדה שחלה מאז חודש נובמבר בשקל וביתר שאת במחצית הראשונה של ינואר. ואכן מאז ההודעה בעצם נמחק כמעט כל מהלך ההתחזקות של השקל ביחס לסל מאז אמצע חודש נובמבר האחרון.

יש לזכור כי מאחר ואין מגבלה של ממש על רמת היתרות של בנק ישראל, הרי שהמהלך שננקט הוא "הצהרתי" בלבד, וכפי שהיה בעבר, בתקופות כהונתם של נגידים קודמים, בנק ישראל מצא את עצמו רוכש לבסוף הרבה יותר מט"ח מאשר הצהיר תחילה באמצעות יעדי רמת יתרות מט"ח שנקבו בהם. לכן, באופן מעשי, אין מה שימנע מהלך רכישות גדול עוד יותר מ-30 מיליארד דולר בהמשך השנה.

בהמשך לאמור, נראה שהפעילות הזו מיועדת למניעה של "תיסוף יתר", שהוא חורג מזה אשר נגזר מהגורמים הבסיסיים. סכום מסגרת הרכישות של 30 מיליארד דולר, עולה על העודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ב-2021, ובא על מנת להתמודד עם כוחות נוספים המלבים את התחזקות השקל ובראשם השפעת גורמים פיננסיים.

בנק ישראל מציין שהרכישות, שלמעשה אינן מוגבלות "רק" ל-30 מיליארד דולר, יימשכו "כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



הוסף תגובה
  1. 5. רק שימכרו את כל האג"חים וייצאו

    מאת: קורא-בעיתון | פורסם ב- 24/01/21 15:03
  1. 4. מה עיקר ההשפעה על השקל דולר

    מאת: חתל | פורסם ב- 24/01/21 15:03
  1. 3. מה עיקר ההשפעה על הדולר

    מאת: חתל | פורסם ב- 24/01/21 15:00
  1. 2. הם כנראהלא יפרסמו שער יעד

    מאת: יניב63 | פורסם ב- 24/01/21 14:36
  1. 1. רק עוד 7% למעלה זה שער שמתחיל להיות

    מאת: קורא-בעיתון | פורסם ב- 24/01/21 14:14

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים