שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

פועלים: האם סיום החל“ת ישיב עובדים למעגל העבודה?

ברבעון השני צפויה בישראל צמיחה בשיעור גבוה של כ-8% במונחים שנתיים, שתושפע בעיקר מזינוק בצריכה הפרטית; צופים אינפלציה בשיעור של 1.6% ב-12 החודשים הקרובים

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים השבוע בסקירתם לעלייה במספר הנדבקים החדשים בווריאנט דלתא של הקורונה, שהחזירה את חובת עטית המסכות במקומות סגורים ומציינים כי לעת עתה אין מגבלות נוספות כך שאיננו סבורים שזה יביא לנסיגה בפעילות הכלכלית.

הסרבול שכרוך בנסיעות לחו"ל צפוי להמשיך להגדיל את הביקושים לפעילויות נופש ופנאי בישראל, וכן למוצרי מזון והלבשה והנעלה. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה במאי לרמה של 56.1 נקודות, בהשפעה של עליות חדות בהזמנות החדשות מהארץ ומהעולם.

הריבית הנמוכה ממשיכה לדרבן את הביקושים לנדל"ן, וביצועי המשכנתאות החודשיים הגיעו לשיא – 9.5 מיליארד שקל בחודש מאי – מספרים שנראו דמיוניים לפני הקורונה. מחירי הנדל"ן עולים בקצב מהיר בכל העולם ובנקים מרכזיים מתחילים להביע חשש מהיווצרות בועות. בדנמרק לדוגמה, הבנק המרכזי ביקש מהממשלה להגביל את המשכנתאות הניתנות בהחזר ריבית בלבד, אך נענה בשלילה. בשוודיה הממשלה נפלה בהצבעת אי-אמון, לאחר שרצתה לבטל את פיקוח המחירים על דירות חדשות שיבנו להשכרה. אלו דוגמאות להשלכות השליליות ולסיכונים העתידיים של מדיניות כלכלית מרחיבה לאורך זמן.

בכל מקרה, לא נראה שהבנקים המרכזיים בעולם עומדים בפני שינוי בטווח הקרוב במדיניות, ובינתיים הכסף הזול והמדיניות המרחיבה של הממשלות, מביאים לצמיחה מהירה ברוב מדינות העולם. בישראל אנו צופים צמיחה בשיעור גבוה של כ-8% במונחים שנתיים ברבעון השני, שתושפע בעיקר מזינוק בצריכה הפרטית.

עוד מדברים כלכלני הבנק על כך שבסוף חודש יוני צפויה להסתיים תכנית החל"ת, ועובדים מתחת לגיל 45 יפסיקו לקבל דמי אבטלה (עם סייגים מסוימים). מספר תובעי דמי אבטלה מגיע לכ-400 אלף איש, חלקם מוגדרים כמובטלים, כלומר כאלו שאיבדו את עבודתם ומחפשים אקטיבית מקום עבודה חדש, חלקם כנעדרים זמנית משוק העבודה והם למעשה בחל"ת, וחלק גם חדלו מלהשתתף בכוח העבודה.

אנו מעריכים, אומרים בפועלים, כי עשרות אלפי עובדים צפויים לשוב בשבועות הקרובים למעגל התעסוקה, רובם כנראה מתוך הקבוצה של "נעדרים זמנית מהעבודה", אך גם משתי הקבוצות הנוספות. סיום התכנית צפוי להפחית עומס מתקציב המדינה, וגם למתן לחצים לעליית השכר, בעיקר במקצועות המאופיינים בשכר נמוך. התוצאה של שינוי המדיניות יכולה לספק אינדיקציה לישראל ואולי גם למדינות אחרות, באשר לשאלה האם המדיניות הממשלתית לפיצוי המובטלים היא שגרמה לאי-היכולת לאייש משרות, או שמא חל במהלך השנה וחצי האחרונות שינוי בהעדפות של העובדים, והם בוחרים לא לשוב לעבודה בתנאים הקודמים.

באשר למחירי הסחורות בעולם - אלה נסוגו מעט בשבועות האחרונים, למעט מחיר הנפט שהמשיך לעלות והגיע כבר ל-76 דולר לחבית. המשקל העקיף של יבוא חומרי הגלם לענף המזון, כמו החיטה או הסויה לדוגמה, בסל הצריכה אינו גבוה – כאחוז אחד, ולכן ההשפעות על מדד המחירים לצרכן אינן כה גדולות.

להערכת כלכלני בנק הפועלים, הסיכון לעליית האינפלציה יכול לבוא מתהליך של עליות שכר, או מהתאמה של מחירי שכ"ד לעליית מחירי הדירות (שגם היא תלויה לאורך זמן בשכר). מדדי המחירים של החודשים הקרובים יושפעו מעליית מחירי שירותים, כמו נופש ואירוח שמקורם במיעוט הנסיעות לחו"ל, או מחירי הפירות והירקות שיוזלו בפחות מהרגיל לעונה השנה. אנו מעריכים שנראה גם עלייה מסוימת במחירי שכר-הדירה. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.6% ב-12 החודשים הקרובים.

בסיכום הסקירה מסבירים בבנק כי התהפכו היוצרות ובנק ישראל תומך בהרחבת החוב הממשלתי, בעוד האוצר תומך בייצובו. בנק ישראל הציג לאחרונה תכנית להאצת הצמיחה במשק הכוללת פיתוח של ההון האנושי, השקעות בהון פיזי, פיתוח המערכת הפיננסית וטיוב הרגולציה. התוכנית מגדילה את ההוצאה הציבורית ב- 3.3% אחוזי תוצר, באופן הדרגתי. מימון התכנית יגיע בחלקו מהעלאות מסים וקיצוצים, אם כי אלו יחלו רק רק ב-2023, כך שיחס החוב הציבורי לתוצר צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות.

חלק מהבכירים באוצר לא תמכו ברעיון של הגדלת החוב, גם אם זה לשם הגדלת ההשקעות. באופן מסורתי היה זה בנק ישראל שתמיד העדיף ריסון של החוב הממשלתי, והאוצר שהתקשה לקצץ בתקציב. השינוי בעמדת בנק ישראל משקף את הרוח הנושבת בעולם: ממשלות מנצלות את הריביות הנמוכות בכדי להגדיל את ההשקעות, ולייצר יתרון תחרותי בעתיד.

גם חלק ממדינות אירופה שמחוץ לגוש האירו מתחילות לשקול שינוי במדיניות המוניטרית על רקע עליית האינפלציה והתחממות שוק הנדל"ן. בישראל התחזקות השקל דוחה את העלאות הריבית, וזו לא צפויה להשתנות בשנה הקרובה. מדינות כמו הונגריה וצ’כיה העלו בשנה האחרונה את הריבית והן מתכננות להמשיל להעלות אותה בהמשך.

בנורבגיה הבנק המרכזי מאותת גם הוא על העלאת ריבית. האינפלציה במדינות האלו גבוהה מעט מזו שבישראל, והן מקדימות את שאר המדינות בהעלאות הריבית. בנק ישראל צפוי להיצמד יותר למדיניות של הפד ולכן איננו רואים העלאת ריבית, גם אם האינפלציה תמשיך לטפס מעבר לרמה של 2%.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



הוסף תגובה
  1. 1. החל"ת הנדיב פגע באפשרות להכשרה מקצו

    מאת: ATUK19 | פורסם ב- 28/06/21 09:14

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים