סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות כלכלה

מנכ”ל בנק הפועלים: צמיחה גבוהה של המשק הישראלי ב-2022 לא מובטחת

"האתגר עבורנו ועבור השנים הבאות הוא כיצד לשמור את המומנטום ולהבטיח ניצול מלוא פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן"

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר נשא דברים אמש בכנס שערך עיתון גלובס והתייחס לדרכים לקידום המשק הישראלי במטרה לתמוך בהתאוששות מהאתגרים הכלכליים שהציבה מגפת הקורונה, ולשינויים בכלכלה הגלובלית.

קוטלר אמר שהשינוי המשמעותי מכולם בכלכלה הגלובלית מגיע מתחומי הטכנולוגיה. העולם עובר כיום את המהפכה התעשייתית הרביעית, הכוללת תהליכי דיגיטציה והמצאת טכנולוגיות חדשות הרלבנטיות לכל התחומים של חיינו: רפואה, תחבורה, אנרגיה, מגורים ופיננסיים ועוד.

במקביל, מפעם לפעם מופיעות הפתעות או "ברבורים שחורים" הדורשים טיפול דחוף ומידי, כגון פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, פרוץ הדלתא-קורונה בחודשים האחרונים, ואסונות טבע שהם ביטוי להתפתחותו של משבר אקלים כלל עולמי.

קוטלר ציין כי נכון להיום, המשק הישראלי נמצא בתנופה של התאוששות כלכלית ממשבר הקורונה של השנה שעברה. את ההתאוששות מוביל המגזר העסקי, שידע להתאים את עצמו במהירות רבה לפתיחת המשק ממגבלות הקורונה. כמובן שההצטיידות המהירה של המדינה במנות חיסון והחלוקה לאוכלוסייה, היוו קרקע פורייה לחזרת המשק לצמיחה כלכלית השנה. על כן, תוואי הצמיחה הנוכחי תואם שיעור שנתי בין 5-6%.

עם זאת, עלינו להיות זהירים כתוצאה מהתפתחות זן הדלתא. במידה ויהיה צורך להדק את המגבלות על הפעילות, סביר שאלה יובילו להאטה מסוימת בשיעורי הצמיחה. אני תקווה שכמו שישראל בלטה בזירה הבינלאומית במהירות בה רכשה וחילקה חיסונים לאוכלוסייה, כך זה יהיה גם בהתמודדות עם אפיזודת הדלתא-קורונה הנוכחית.

בכל מקרה, חשוב להדגיש שצמיחה גבוהה של המשק הישראלי ב-2022 לא מובטחת ולכן, האתגר עבורנו ועבור השנים הבאות הוא כיצד לשמור את המומנטום ולהבטיח ניצול מלוא פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן.

מומנטום הצמיחה ניתן לשימור על ידי גידול במספר העובדים ובפריון הייצור. בהקשר של כוח העבודה, שר האוצר זיהה מהר מאוד שהסדר החל"ת מתקופת המשבר היווה במצב הנוכחי חסם להתאוששות המשק, ופעל מידית להסיר את החסם הזה. אני סבור שאם ייתכנו "צלקות" ממשבר הקורונה, העיקריות בהן יהיו בשוק העבודה.

כתוצאה מכך צפויה, ואני מקווה שהיא תתרחש, תנועה גדולה של עובדים מענפים מסוימים לאחרים. תנועה זו לא תמיד קלה וחלקה, ובמקרים רבים יידרשו הכשרות מקצועיות על מנת לממש את המוביליות התעסוקתית הנדרשת. הדמוגרפיה בשנים הבאות משתנה לנגד עיננו, וחובה עלינו לשלב במעגל התעסוקה את הציבור החרדי והערבי. דבר שיאפשר המשך צמיחה לציבורים אלו ולמשק הישראלי כולו.

קוטלר התייחס לתרומה של הבנקים להתאוששות המהירה של המשק שאנו רואים היום. לקחי המשבר הפיננסי הגדול הראו לעולם שהמערכת הבנקאית יכולה להיות גורם שמאיץ משברים, או כזה שבולם אותם. במקרה של ישראל, להערכתנו הבנקים היו יציבים במשבר, והאיתנות שלהם מנעה הידרדרות גם במשבר הקורונה.

נחזור לחודשים מרץ אפריל 2020, השווקים הפיננסיים בנפילות, מרווחי האשראי בשוקי האג"ח מזנקים, פדיונות בקרנות הנאמנות. השוק החוץ בנקאי קפא – ברגע זה אין סיכוי שלקוח עסקי יצליח למחזר אשראי מחוץ למערכת הבנקאית. ברבעון הראשון, בשיא המשבר, האשראי החוץ בנקאי התכווץ – מוסדיים צמצמו אשראי ב- 4 מיליארד שקל, בנקים מחו"ל צמצמו ב -7 מיליארד. הבנקים לעומת זאת הגדילו את האשראי בכ- 19 מיליארד שקל. בנק הפועלים הגדיל את האשראי בכ-7 מיליארד ₪.

קוטלר דיבר גם על שוק הדיור ואמר שקיים קונצנזוס שהטיפול במחסור ויוקר הדיור צריך להגיע מצד ההיצע. חשוב לי גם להדגיש שאני לא מאמין רק בנקיטת צעדים אדמיניסטרטיביים לפתרון המצב. אני בעד התחדשות עירונית, אבל פה צריך לשים לב שהעומס על התשתיות הציבוריות בערים הגדולות הוא רב, ולא תמיד ניתן להעמיס עליהן, ללא גבול.

הדמוגרפיה מראה שעוד שש שנים יהיו פה מיליון איש נוספים – יותר מהאוכלוסייה של ירושלים, העיר הגדולה ביותר מבחינת אוכלוסייה. אנחנו צריכים כל שש שנים להקים ירושלים.

אז תחשבו גם כמה תשתיות אנו צריכים – צריך לחבר את הירושלים הנוספת הזו ליתר הערים, זו צריכה להיות מערכת להסעת המונים כי הכבישים לא עומדים בעומס. השוואה שביצע משרד האוצר מראה שרמת התשתיות בישראל ביחס לתוצר נמוכה בכ- 20 נקודות אחוז מזו של הממוצע במדינות ה- OECD.

מבחינת טיימינג אנחנו נמצאים כרגע בבעיה, הגירעון התקציבי המבני של המשק הוא גבוה, החוב הציבורי נמצא בתוואי עלייה ותוך מספר שנים אנו עלולים להגיע כבר ל- 80% חוב תוצר. בהנחה שאנחנו לא רוצים להעלות את נטל המס, זה מותיר לנו שתי אפשרויות: שינוי סדרי עדיפות בתקציב ו/או שיתוף המגזר העסקי, פרויקטים של PPP - אלו הכלים שעומדים בפנינו כרגע.

יש בקנה פרויקטים משמעותיים בהיקף המתקרב ל- 100 מיליארד שקל, וזה לפני שאני מדבר על פרויקט המטרו בו העלויות הן כנראה בסדרי גודל של פי שתיים שלוש. צריך לאשר את הפרויקטים הללו במהירות תוך קיצור תהליכים וטיפול בחסמי הבירוקרטיה.

בנק הפועלים הוא הגוף המממן המוביל והמקצועי במדינה של פרויקטי תשתית. ביצענו עד היום פרויקטים בהיקף מצטבר של כ- 50 מיליארד ש״ח, במעל שני שליש מהם האשראי כבר נפרע. בעקבות ההקלות שקבע בנק ישראל לפני כשנה בנושא מימון ענף הנדל״ן ופרויקטי תשתיות לאומיות, יש לנו כיום יכולת ארגון חוב של כ- 20 מיליארד ש״ח נוספים. מכאן שהמערכת הפיננסית כולה יכולה לעמוד באתגרי המימון, תחת הנחת המשך צמיחה במשק.

נשיא ארה"ב ביידן הכיר בזה שהתשתיות של ארה"ב התיישנו וזה מעמיד אותם בעמדת נחיתות. אצלנו זה יותר אקוטי, כי בלי שיפור מהיר בתשתיות לא נוכל לקדם מגורים, והכבישים לא יעמדו בעומסים. אנחנו בכל זאת מתמודדים עם אוכלוסייה שגדלה כאן בקצב של כ- 1.8% לשנה. קצב גידול האוכלוסייה בין הגבוהים ב-OECD.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים