שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

פועלים: עליית השכר תמנע התמתנות של האינפלציה

עליית שכר שנתית של 4% יוצרת לחצים לעליות מחירים, שכן ברוב ענפי המשק הגידול בפריון העבודה לא מתקרב לרמות האלו; בנק ישראל לא צפוי להאריך את תכנית הרכישות

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים בסקירתם השבועית לעלייה במספר הנדבקים בקורונה, שמוסיף לעלות, והוא חצה את רמת הנדבקים בארה"ב והגיע לרמת הנדבקים באנגליה (ביחס לאוכלוסייה). בנוסף, ניכרת עלייה גם במספר החולים הקשים.

הממשלה החליטה על החזרת מגבלות "התו הירוק" על הפעילויות, ומעבר של 50% מעובדי המגזר הציבורי לעבודה מהבית. בפועלים מעריכים כי למגבלות, ואולי יותר מזה לחששות של הציבור, עשויות להיות השלכות על הפעילות הכלכלית החל מחודש ספטמבר עם סיום החופשות, דבר שיבוא לידי ביטוי בעיקר בהאטת קצב התרחבות הצריכה הפרטית. סיום תשלום דמי האבטלה לשוהים בחל"ת מתחת לגיל 45 תומך בזה גם כן.

הסיכוי לסגר נוסף בתקופת החגים עלה, אם כי סביר להניח שההשפעות על הפעילות הכלכלית יהיו מתונות בהרבה ביחס לסגרים קודמים, בעיקר הודות לחיסונים. מנגד, הכלים העומדים בפני בנק ישראל והאוצר הם פחותים עתה, לאור זאת שהריבית כבר אפסית והאינפלציה עלתה, ופחות סביר שנראה את האוצר יוצא עם חבילת סיוע כמו בתחילת ההתפרצות.

עוד מתייחסים כלכלני הבנק לשיעור האבטלה הרחב שעלה בשבועיים הראשונים של יולי לרמה של 9.0%, לעומת 8.8% בשבועיים הקודמים. לכאורה ביטול דמי האבטלה לעובדים בחל"ת בתחילת חודש יולי לא הפחית את שיעור האבטלה הכולל בשבועיים הראשונים של יולי, 

אך יש לזכור שחלק גדול מההשפעה ניכר כבר בנתוני השבועיים הקודמים, כששיעור האבטלה ירד ל- 8.8%. כלומר העובדים בחל"ת לא המתינו עד להפסקת התשלומים בפועל, אך אם אלו לא היו מופסקים, לא היו ממהרים לשוב למעגל העבודה.

תשלומי האבטלה לעובדים בחל"ת עיכבו את ירידת האבטלה, אך הם לא הגורם היחיד שהשתנה בשוק העבודה בתקופת הקורונה, ולכן ביטולם לא צפוי להחזיר את הדברים לקדמותם. אנו רואים תמונה דומה גם במדינות נוספות בעולם: ביקוש גבוה לעובדים, ומנגד שיעורי אבטלה גבוהים. יש פער בין דרישות העובדים, מהתפקיד, ולא רק במונחי שכר, לבין התפקידים שהשוק מציע כרגע.

יתכן שהתקופה הארוכה בה היו בחל"ת גרמה לשינוי התנהגותי בקרב העובדים, שינוי בראיית הקריירה שלהם, וכנראה שגם הרבה עובדים שהיו על סף פרישה יחליטו לוותר על החזרה לשוק העבודה.

השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש מאי היה גבוה ב- 8.6% לעומת מאי 2019, די דומה לארה"ב בה השכר עלה בתקופה זו ב- 8.9%. חלק מהעלייה בשכר מוסבר ביציאת עובדים בעלי שכר נמוך מהמערכת, אך נראה שזו לא הסיבה העיקרית.

המחסור בעובדים יוצר לחצים לעליות שכר, גם בענפים שלא נפגעו מהקורונה – בבינוי לדוגמה, השכר עלה ב- 13% בתקופה הזו. עליית שכר שנתית של 4% לשנה יוצרת לאורך זמן לחצים לעליות מחירים, שכן ברוב ענפי המשק הגידול בפריון העבודה לא מתקרב לרמות האלו.

תחזית האינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים, אומרים בבנק הפועלים, עומדת על 1.6%, מעט נמוך מ- 1.74% שמגולם כעת בשווקים. הרפורמות שהממשלה אישרה בחוק ההסדרים (עדין צריכות לקבל את אישור הכנסת) הן בעלות השפעה נמוכה יחסית, ובכל מקרה הדרגתית על האינפלציה.

חלק מההתייקרויות גם לא בטוח שימדדו, לדוגמה העלייה במחיר של נטפליקס, שירות סטרימינג שהוא פופולארי היום, אך כנראה שלא היה לו משקל בסל הצריכה שנמדד ב- 2018. ביטול ההנחה של הרב קו בתחבורה הציבורית (לא בטוח שיאושר) גם לא בטוח עד כמה יימדד. 

מספר גורמים יכולים להעלות את רמת האינפלציה מעל להערכתנו, ביניהם האצה בעליית מחירי שכר-הדירה, יבוא של אינפלציה מהעולם (מחירי המכוניות לדוגמה צפויים להתייקר בחודשים הקרובים) והמשך עליות שכר.

בנק ישראל צמצם את רכישות המט"ח בחודש יולי ל- 500 מיליון דולר בלבד. במחצית הראשונה של השנה בנק ישראל רכש כ- 25 מיליארד דולר. צמצום הרכישות הוא אחד ההסברים להתחזקות השקל בחודש האחרון. חברות היי טק ישראליות גייסו במחצית הראשונה של השנה שיא של 12 מיליארד דולר. אמנם לא כל הכסף מומר מידית לשקלים, אך בסופו של דבר הרוב מתורגם לתשלום משכורות, כלומר המרה הדרגתית לשקלים.

השיאים החדשים שנשברים בשוקי המניות בארה"ב גורמים אף הם למכירות מט"ח של מוסדיים. בנק ישראל לא צפוי להאריך את תכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר, אם כי רכישות ספורדיות כנראה ימשכו. היקף המאזן של בנק ישראל נאמד (הערכה שלנו) ב- 54% מהתוצר, לעומת 36% בארה"ב ו- 64% באירופה. אנו מעריכים כי בנק ישראל יעדיף למתן את קצב הגידול של המאזן שלו, ואולי גם לצמצם אותו בהדרגה בשנים הבאות.

בחודש יולי בנק ישראל רכש 3.1 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות. מתחילת התכנית נרכשו עד כה 71.7 מיליארד שקל מסך של 85 מיליארד. לאור הרמה הנמוכה של התשואות, והגידול המהיר במאזן של בנק ישראל אנו מעריכים כי רכישות האג"ח לא ימשכו ב- 2022.

הגירעון התקציבי שמתכנן האוצר לשנת 2022, ושקיבל בשבוע שעבר את אישור הממשלה, עומד על רמה נמוכה יחסית של 3.9% מהתוצר. מימון גירעון בסדר גודל זה לא אמור להשפיע באופן משמעותי על התשואות, גם ללא הרכישות של בנק ישראל.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים