סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות כלכלה

מבקר המדינה: ליקויים בהתמודדות הממשלה עם הקורונה

"אי-היערכות של משרד האוצר לפעולות הנדרשות במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח מיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה. המבקר חושף ליקויים בהתנהלות ברמה הלאומית, בקבלת החלטות בקבינט הקורונה, באופן בו התמודד משרד הבריאות עם המשבר, תפקוד המל"ל, הפיקוח על הנעשה בנתב"ג, הסיוע של משרד האוצר ועוד.

אנגלמן: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".

דו"ח המבקר מקיף תחומים רבים שלא טופלו כהלכה מתחילת המשבר. בכל הקשור לניהול הקורונה ברמה לאומית, לא הוכרז בהתחלה על מצב חירום ופרלמנט הקורונה הוקם רק חודשים אחרי פרוץ המשבר, אחרי הקמת הממשלה ה-35 בראשותו של נתניהו ועם ראש הממשלה החלופי בני גנץ. פרויקטור לקורונה מונה רק לאחר 4 חודשים.

ההחלטות הקשורות לניהול הקורונה בחודשים הראשונים התקבלו במסגרת פורמים שונים שכינס ראש הממשלה אך לא נידונו במליאה. גם לאחר הקמת הקבינט, הוא לא התכנס שבועות רבים והממשלה לא קיימה דיונים סביב המלצות המלל לצעדים הדרושים לצמצום התחלואה.

אנגלמן: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".

עוד מתייחס המבקר בדוח להתנהלות משרד האוצר והתקציב. היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 פגע בהתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר. מובן מאליו שהמבקר מדגיש כי יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות. בביקורת עלה גם  שהמשרד לא נערך לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, ולכן התוכניות לסיוע כלכלי ננקטו ללא עבודת מטה מסודרת בחלקן, וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר.

כמו כן לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקף כולל של תכנית הסיוע שהוכרזה במרץ 2020 בשיעור 80 מיליארד ש"ח והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית.

אנגלמן: "בתוכניות הסיוע והאשראי שניתנו לעסקים נמצאו ליקויים. בביקורת נמצאות בין היתר, ליקויים בשיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים, בהגדרת חיוניות פעילותם של רגולטורים פיננסיים בחירום, ונמצא פער בגובה הערבות שהועמד על התיק בקרנות להעמדת הלוואות בערבות מדינה בהשוואה בין-לאומית. לפיכך מומלץ לבחון את מנגנוני הסיוע שהוצעו כדי להגביר את היעילות והמועילות של האשראי שניתן לעסקים, במטרה לגשר על הפער התזרימי שנגרם בעקבות המשבר ולאפשר לעסקים לשוב לתפקוד ולצמוח בסיומו".

פרק נוסף בדוח מתייחס למצב ששרר בנתב"ג במהלך משבר הקורונה. המבקר אומר שמתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פיתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג. הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית. הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה.

המבקר לא חוסך ביקורת גם ממשטרת ישראל ואומר שאין הלימה בין המקומות שבהם הייתה התפרצות נגיף הקורונה ובין האכיפה במקומות אלו. כך נמצא כי היקף הדוחות בירושלים ובבני ברק בתקופת הביקורת לא תאם את רמת התחלואה הגבוהה.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים