סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

בית ההשקעות IBI: ”עליית מחירי האנרגיה בעולם מהווה גורם עיקרי לתנודתיות בשווקים הפיננסיים”

"זאת לצד האטה בקצב הצמיחה בעולם ונטייה הולכת וגוברת להקטנת התמיכה המוניטארית מצד בנקים מרכזיים"

הכלכלן הראשי של IBI, רפי גוזלן, מפרסם היום סקירת מאקרו לפיה "התנודתיות בשווקים הפיננסים בעולם עלתה מדרגה במהלך השבועות האחרונים כאשר ברקע הדברים עומדים מספר גורמים ובראשם עליית מחירי האנרגיה בעולם והאטה בקצב הצמיחה בעולם, במקביל לנטייה הולכת וגוברת להקטנת התמיכה המוניטארית מצד בנקים מרכזיים בעולם, בין אם מהצפי להתחלת צמצום הרכישות בארה"ב, ובין אם בסדרת העלאות ריבית בעיקר במשקים מתעוררים ולאחרונה גם במספר מדינות מפותחות.

שוק איגרות החוב הגיב במהלך השבוע החולף בעליית תשואות להמשך העלייה במחירי האנרגיה בעולם. בניגוד לעליית התשואות שהגיעה לאחר החלטת הריבית בארה"ב, השבוע האחרון שיקף עליית תשואות לאורך העקום הנומינאלי שביטאה בעיקר עלייה בציפיות לאינפלציה. העלייה בציפיות לאינפלציה איפיינה גם את השוק האירופאי, אם כי העלייה התמתנה במידת מה לקראת סוף השבוע בעקבות המסרים המרגיעים ששיגרה רוסיה בנוגע לפיתרון משבר האנרגיה האירופאי.

בארה"ב, בדומה לאוגוסט, גם בספטמבר תוספת המועסקים הייתה נמוכה משמעותית מאשר ההערכות המוקדמות. תוספת המועסקים הסתכמה בספטמבר ב-194 אלף (קונצנזוס 500 אלף) וזאת לאחר שהנתון לאוגוסט התעדכן כלפי מעלה מ - 235 - 366 אלף (כזכור, הקונצנזוס באוגוסט היה לתוספת של כ-750 אלף מועסקים). ההרעה במצב הבריאותי שיחקה תפקיד מרכזי בבלימה בעוצמת השיפור בשוק העבודה בחודשיים האחרונים, כך שהשיפור במצב הבריאותי צפוי להערכתנו להתבטא בשיפור בתעסוקה ברבעון האחרון של השנה
נתוני התעסוקה בחודשים האחרונים ריכזו עניין רב בשל התנאי שהציב ה-FED להתנעת צמצום הרכישות ב- "שיפור משמעותי" בשוק העבודה. למרות התוספת המתונה מהצפי בחודשיים האחרונים, סביר כי ה-FED לא ייסוג מהתוכנית להתחיל את צמצום הרכישות בהחלטה בנובמבר.

ראשית, כאשר בוחנים את תוספת המועסקים הממוצעת מהנקודה שבה התחסנות האוכלוסייה צברה תאוצה (סוף הרבעון ראשון) עולה כי מאז חודש מרץ השנה האחרונה נרשמה תוספת חודשית ממוצעת של מעל ל-600 אלף מועסקים. כמו כן, נרשמה עד לספטמבר התאוששות של קרוב ל-80% מסך המשרות שנגרעו בתחילת המשבר, ורמתם נמוכה כיום בכ-5 מיליון ביחס לרמת התעסקה טרום המשבר.

שנית, סביר כי ה-FED מודע למתאם הגבוה בין המצב הבריאותי לבין שוק העבודה. כפי שעולה מהגרף הבא המציג את ממוצע המאומתים החודשי מול תוספת המועסקים (ממוצע דו חודשי) ניראה כי גל התחלואה האחרון, שצבר תאוצה לאורך הרבעון השלישי של השנה, הוביל לירידה בתוספת המועסקים. הדגש בחודשים האחרונים היה על החולשה היחסית בענפי ההארחה והפנאי, שהיו אחראים לתוספת הגבוהה ביותר מאז היציאה מגל התחלואה הקודם בפברואר-מרץ השנה, וזאת לאחר שספגו את הפגיעה החריפה ביותר בתחילת המשבר. באופן דומה, סביר כי השיפור במצב הבריאותי בארה"ב ודעיכת גל התחלואה הנוכחי יבואו לידי ביטוי בשיפור מחודש בשוק העבודה במהלך הרבעון האחרון של השנה.

בנוסף, נמשכה בספטמבר הירידה בשיעור האבטלה והוא הגיע ל-4.8%. למרות ירידה זו, ברקע קיימת אי ודאות לגבי שיעור האבטלה של שיווי המשקל. אי ודאות זו נובעת מאופי המשבר, כלומר מאי ודאות סביב החזרה לשוק העבודה והדבר מקבל ביטוי בהתבססות של שיעור ההשתתפות ברמה הנמוכה מזו שאפיינה את שוק העבודה טרום המשבר. כאשר מוסיפים לכך את העלייה הגבוהה יחסית בשכר (שאמנם מהווה אינדיקציה חלקית, שכן היא מושפעת מתמהיל התעסוקה בעוד המדד הרלוונטי לבחינת השפעת השכר על האינפלציה הוא עלות השכר, שעד כה לא עלה בשיעור חריג) עולה כי ייתכן ושוק העבודה במצב הדוק מהמוערך, ומכאן התמיכה לתחילת צמצום הרכישות.

העלייה האחרונה במחירי האנרגיה מקטינה את מרווח הביטחון של ה-FED בכל הנוגע להערכת האינפלציה הזמנית. זאת, על רקע נקודת המוצא הנוכחית המתאפיינת בקצב אינפלציה גבוה בשנה האחרונה (4% - 5%) במקביל לרמה גבוהה (גם אם לא קיצונית) של הציפיות לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה משוק האג"ח לטווח של 5 - 10 שנים עלו בשבוע האחרון לרמות גבוהות יחסית של סביב 2.5% - 2.7% ואלו מתוך סקר אמון הצרכנים של מישיגן הן עלו ל - 3%. רמות אלו אמנם אינם קיצוניות, אך הן מתקרבות לטווח העליון שנרשם לאורך העשור האחרון.

העלייה האחרונה בציפיות לאינפלציה מסבירה את עליית התשואות בשוק האג"ח. אמנם העלייה לוותה גם בעליה בציפיות לעליית הריבית בסוף 2022 אל תוך 2023, אך במקביל נרשמה גם עלייה ב-Term premium, שמשקפת חשש מסוים מפני תגובה מאוחרת של ה-FED לעלייה באינפלציה. בהתחשב בכך שמדיניות ה-FED נשענת על ציפיות מעוגנות לאינפלציה, הרי שההתפתחויות האחרונות בנוגע לסביבת האינפלציה תומכות אף הן בתחילת צמצום הרכישות כבר בנובמבר.

מנגד, ההתמתנות שנרשמה במחירי התובלה הימית במהלך השבוע האחרון, יכולה למתן במעט את החששות האינפלציוניים. לפי פרסום בפייננשל טיימס נרשמה ירידה חדה במחירי התובלה מסין לארה"ב בשיעור שנע בין 30% לבין 50%. עם זאת, סביר שהשווקים ימתינו לבחון את משך הירידה והאם לא עומד מאחוריה שיבוש נוסף בייצור הסיני. כך או כך, סוגיית האינפלציה הזמנית ממשיכה להיות תלויה בעיקר בהתפתחויות בשוק העבודה, אך התפתחויות בנוגע למחירי התשומות צפויים להוות גורם שישפיע על האינפלציה הקרובה באופן ישיר ודרך אפיק הציפיות.

ההתפתחויות האחרונות ובפרט העלייה בציפיות לאינפלציה מייצרות תמהיל בעייתי לשווקים הפיננסיים, שכן ברקע המומנטום של הצמיחה העולמית נחלש. מדד מנהלי הרכש העולמי התמתן לאורך הרבעון האחרון לרמה של 53 וזאת לעומת רמה של קרוב ל - 59 במהלך הרבעון השני של השנה. ההתמתנות בפעילות מאפיינת את כל רכיבי הפעילות, אם כי פעילות התעשייה במשקים המפותחים ממשיכה לבלוט לטובה ביחס לשאר הרכיבים.
כמו כן, אומדן הצמיחה לרבעון השלישי בארה"ב המשיך להתעדכן כלפי מטה וירד ל - 1.3% בלבד וזאת לעומת כ - 6% בתחילת הרבעון השלישי. התמתנות זו מוסברת בעיקר בהאטה בקצב הגידול בצריכה הפרטית במהלך הרבעון וזאת לאחר התאוששות מהירה לאחר המשבר בתמיכת המדיניות המרחיבה.

לפיכך, השילוב של האטה בקצב הצמיחה יחד עם עלייה בציפיות לאינפלציה שדוחקת את הבנקים המרכזיים לעבר מדיניות פחות מרחיבה, צפויים להכביד בתקופה הקרובה על נכסי הסיכון, כאשר גורם הנזילות יהווה גורם ממתן לגורמים השליליים הללו.

עליית התשואות בארה"ב בחלקים המאוחרים של ספטמבר שיקפה בעיקר תגובה להחלטת הריבית בארה"ב שנתפסה כניצית יותר מהצפוי. עליית התשואות לוותה בעלייה של הריבית הריאלית שכן היא שיקפה ציפיות לנסיגה בעוצמת ההרחבה המוניטארית הקיימת כיום. לעומת זאת, עליית התשואות בימים האחרונים חזרה לשקף יותר חשש מעלייה בסביבת האינפלציה שכן עליית מחירי האנרגיה פועלת לעלייה נוספת באינפלציה (גם אם לא באינפלציה בבסיסית) ומערערת את הערכת האינפלציה הזמנית.

לכן התפתחות זו מלווה בעלייה בציפיות לאינפלציה, ודוחקת בבנקים המרכזיים להמשיך עם צמצום הרכישות על אף שעליית מחירי האנרגיה מהווה זעזוע שלילי לצמיחה. למרות שמדובר בזעזוע שלילי לצמיחה שמונע על ידי צד ההיצע, ככל שהפיתרון לא מגיע מצד ההיצע (לגבי האנרגיה בעיקר מרוסיה ואופ"ק), הוא יצטרך להגיע מצד הביקוש. ערוצי התמסורת העיקריים לצינון הביקוש עוברים דרך שוק האג"ח (עליית תשואות ולחץ לצמצום הנזילות מצד הבנקים המרכזיים) ובעיקר דרך שוק המניות, כלומר תיקון שלילי שימתן את הביקושים דרך אפקט העושר ויהוו סיגנל שלילי לצמיחה.

שוק האג"ח המקומי התנהג במהלך השבוע החולף בדומה למגמה העולמית כלומר בעליית תשואות ועלייה בציפיות לאינפלציה. להערכתנו הבעיה בתמחור בשוק המקומי אינה נובעת מהמעקב אחר השינויים מהעולם אלא מכך שנקודת המוצא היא של רמת תשואות גבוהה לטווח ארוך (שמקבלות ביטוי גם בעקומים תלולים מאוד) ובעיקר רמה גבוהה של ציפיות לאינפלציה.

הפנמה חלקית להערכה זו התקבלה ביום המסחר האחרון בשבוע החולף עם ירידה מסויימת בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני לאחר פרסום החלטת הריבית של בנק ישראל. במסגרת ההודעה ובמסיבת העיתונאים ציין הנגיד כי הציפיות בשוק האג"ח גבוהות ביחס לשאר אומדני הציפיות, ובנוסף תחזית מחלקת המחקר אמנם עודכנה כלפי מעלה אך היא חוזה ירידה באינפלציה ב - 2022 ל - 1.6% לעומת 2.5% ב - 2021. הערכות אלו נמוכות במידה ניכרת משוק האג"ח שמגלם ציפיה עלייה של כ-2.6% - 2.7% בשנה-שנתיים הקרובות. כמו כן, ציין בנק ישראל כי קצב האינפלציה בישראל נמוך בהשוואה עולמית, מה שמאפשר לבנק סבלנות בכל הנוגע לשינוי עתידי במדיניות. איזכור זה, הגם שאינו מפתיע במיוחד, הוביל כאמור לירידת תשואות באיגרות החוב השקליות תוך ירידה בציפיות לאינפלציה. להערכתנו, הציפיות לאינפלציה הגלומות בשוק איגרות החוב מוסיפות לשקף פרמיית סיכון אינפלציונית גבוהה מדיי, בפרט בטווח הבינוני והארוך, והתמחור הנוכחי תומך במכירת הציפיות בטווחים אלו.

באופן כללי הודעת הריבית של בנק ישראל הייתה מאוזנת למדיי. מחד, היא כללה טון אופטימי בנוגע לצמיחה בפרט על רקע האינדיקציות לרמת פעילות גבוהה למרות גל התחלואה האחרון. הערכה זו כללה גם עדכון כלפי מעלה לתחזית הצמיחה ל - 2021 ל - 7% גם אם חלקה הוא על חשבון הפחתה של 0.5% בתחזית ל - 2022 ל - 5.5%. בנוסף, חיזק הבנק את ההערכה לסיום קרוב של תוכניות הרכישות בשוק האג"ח והמט"ח. מאידך, הבנק ציין את ההתאוששות האיטית יחסית בשוק העבודה (קיבלה ביטוי ביציבות יחסית בשיעור האבטלה הרחבה סביב 8% בחודשים האחרונים), וכאמור את סביבת האינפלציה הנמוכה יחסית לעולם, שעדיין נתמכת בגורמים שצפויים להתברר כזמניים ומאפשרים לבנק להיות סבלני ולבחון את ההתפתחויות, ללא לחץ לשינוי קרוב ומהיר בריבית. זאת בניגוד ליציאה מהמשבר הגלובלי ב - 2009 שבה בנק ישראל היה החלוץ מבין הבנקים המרכזיים ביציאה מסביבת הריבית האפסית, על רקע תנאים שונים וביניהם עלייה מהירה באינפלציה מעבר ליעד ועוצמה פחותה של השקל.

למרות הגישה הסבלנית שהציג הבנק, תוואי הריבית העתידי המגולם בשוק הבין-בנקאי ממשיך להיות זהה למדיי לזה שבארה"ב. כפי שציינו בסקירה הקודמת, תוואי הריבית המגולם אגרסיבי מדיי והשינוי בריבית צפוי להתאפיין בפיגור ניכר לזה שבארה"ב. זאת בהתחשב בעיקר בסביבת האינפלציה המקומית הנמוכה יותר ובעוצמת השקל שהקשתה בשנים האחרונות על בנק ישראל לצאת מסביבת הריבית האפסית. סביר יותר שבנק ישראל ימתין להתבהרות בנוגע לסביבת האינפלציה הבסיסית במשק (בניכוי השפעות המשבר) ולהתחזקות משמעותית יותר של הדולר בעולם (עם התקדמות תהליך צמצום הרכישות- מתוך תקווה לפיחות מסוים בשקל-דולר, למרות שגם בתרחיש זה סביר שעדיין השקל יתחזק מול הסל) לפני שיחשוב על שינוי בסביבת הריבית. הערכתנו זו ממשיכה לתמוך בביצוע עודף של השוק המקומי על פני האמריקאי מתוך ציפייה לצמצום בפערי התשואות ובתלילות".

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים