שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות כלכלה

מיקרו: ישראל והשווקים טרם חזרת הנגיף

התפתחות התוצר הישראלי מאז פרוץ המשבר ממשיכה לבלוט לחיוב בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. ארגון ה OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה, גם בארה"ב הצמיחה מזנקת


מאת : ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בנק לאומי 

מקרו ישראל

בחודש אוקטובר המדד המשולב לבחינת מצב המשק הצביע על האצה בקצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית.

נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש אוקטובר בשיעור של כ-0.25%. עליית המדד המשולב באוקטובר בלטה לחיוב בהשוואה לחודשים קודמים. מוצגת התפתחות הצמיחה של המדד המשולב מאז נפתח המשק לפעילות לאחר תום הסגר השלישי. ניתן לראות שבחודשים פברואר-אפריל, במהלכם הוסרו מרבית הגבלות הקורונה, צמח המדד המשולב בקצב חודשי גבוה משמעותית מהממוצע החודשי בשנים 2017-2019 כ-0.29%, לאחר שירד בחדות עם פרוץ משבר הקורונה.

לאחר מכן, בחודשים מאי-יוני קצב הצמיחה התמתן, אך נותר גבוה מהממוצע של 2017-2019. אולם, בחודשים יולי-ספטמבר, עם העלייה בתחלואה והחמרה מסוימת בהגבלות על הפעילות, זאת במקביל להתמתנות הביקוש "הכבוש" לצריכה מצד משקי הבית, קצב הצמיחה ירד מתחת לממוצע של 2017-2019, ושיקף האטה בקצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית, כפי שגם בא לידי ביטוי בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של השנה.

לסיכום, המדד המשולב הצביע על המשך התרחבות הפעילות, כאשר רמתו באוקטובר הייתה גבוהה בכ-1.9% בהשוואה לרמה ערב המשבר פברואר 2020, אולם עדיין נמוכה בהשוואה לרמה שהייתה צפויה ללא המשבר. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה מהירה של התוצר, בשיעור של כ-6.6%, זאת לאחר התכווצות של 2.2% בשנת 2020. בהקשר זה, נציין כי הופעתו של וריאנט האומיקרון בעולם ובישראל בימים האחרונים העלתה את מידת חוסר הודאות והחששות בשווקים הפיננסיים, ועלולה להכביד על הפעילות בהמשך הרביע הרביעי של 2021 ובתחילת שנת 2022. זאת, במידה שיתברר כי מדובר בהתפרצות של וריאנט אשר עמיד בפני החיסונים הקיימים, מה שעלול להוביל להחרפה של ההגבלות.

התפתחות התוצר הישראלי מאז פרוץ המשבר בולטת לחיוב בהשוואה למרבית המדינות המפותחות

נתוני ה-OECD מלמדים כי כלכלת ישראל בולטת לחיוב בהשוואה בינלאומית. על אף ההאטה בקצב הצמיחה ברביע השלישי של השנה , רמתו הנוכחית של התוצר הישראלי גבוהה בכ-3.3% לעומת הרמה שלפני המשבר (q4/2019). נציין כי גם בבחינה של נתוני התוצר לנפש, ביצועי כלכלת ישראל טובים יותר ביחס למרבית המדינות.

מדובר ברמה אשר בולטת לחיוב בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD, להוציא את צ’ילה, בה נרשם קצב צמיחה גבוה במיוחד. זאת, בין היתר, על רקע גידול מואץ בצריכה הפרטית הודות לצעדי תמיכה מצד קובעי המדיניות הכלכלית, ביניהם אפשרות למשיכת כספים מחסכונות ארוכי טווח, אשר סייעו למשקי הבית לצרוך במהלך המשבר. ביצועים בולטים לחיוב נרשמו גם בלטביה, דנמרק ונורבגיה. מנגד, מדינות אירופה, ובהן: ספרד, צ’כיה, פורטוגל, בריטניה, איטליה וגרמניה, בלטו לשלילה, כאשר בהן התוצר נותר נמוך במידה משמעותית יחסית מרמתו ערב המשבר. יש לציין שגם התוצר של קנדה ויפן, טרם חזר לרמתו ערב המשבר. מנגד, בארה"ב, מדינות סקנדינביה ודרום קוריאה, התוצר גבוה מהרמה שהייתה לפני פרוץ המשבר.

התפקוד הטוב יחסית של כלכלת ישראל מאז פרוץ המשבר חל על רקע מספר גורמים, ובהם: פרק זמן קצר יחסית של סגרים והגבלות משמעותיות הודות לתהליך מהיר יחסית ויעיל של חיסון האוכלוסייה, כאשר ישראל הינה מובילה עולמית במתן מנת חיסון שלישית "הבוסטר", משקל גבוה יחסית של ענפי היי-טק בפעילות הכלכלית, אשר המשיכו לצמוח והושפעו במידה פחותה מהמשבר, לצד משקל נמוך יחסית של יצוא שירותי תיירות בתוצר, בשונה ממדינות אחרות אשר טרם התאוששו מהמשבר. בהקשר זה, נציין כי ה-OECD פרסם השבוע עדכון לתחזיות המאקרו העולמיות של הארגון. לפיו, כלכלת ישראל צפויה לצמוח בכ-6.3% ב-2021 וב-4.9% ב-2022, שיעורי צמיחה דומים לתחזיות לאומי, וצמיחה של 4% ב-2023. מדובר בתחזיות צמיחה גבוהות ביחס למרבית המדינות המפותחות הגדולות, להוציא את צרפת ובריטניה שנפגעו קשה יותר מישראל ב-2020 וצפויות לצמוח מעט מהר יותר מישראל ב-2021. במבט כולל, ב-OECD צופים צמיחה עולמית של כ-5.6% ב-2021 וצמיחה של כ-4.5% ב-2022, תוך מתן דגש לסיכונים השונים שעלולים להותיר את סביבת האינפלציה העולמית ברמה גבוהה יחסית לפרק זמן ממושך יותר מכפי שהוערך תחילה.

ירידות שערים נרשמו השבוע באפיק הקונצרני. ירידות השערים נרשמו בעיקר על רקע החשש מהתפשטות זן האומיקרון וכן על רקע עלייה חדה בגיוסי חברות בדגש על האפיק צמוד המדד. עלייה נרשמה ברמת המרווחים ובעיקר באפיק צמוד המדד.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה שלילית של ירידות שערים לצד עלייה חדה יחסית ברמת המרווחים. ירידות שערים בולטות נרשמו במדדי התל בונד צמודי המדד מדד ת"א 20 40 ו 60 שרשמו ירידה שבועית ממוצעת של כ – 1.20%. ירידות השערים נרשמו על רקע התפשטות נגיף האומיקרון והחשש מהאטה וכן על רקע עלייה חדה יחסית בגיוסים צמודי מדד של בנקים בעיקר. כתוצאה מירידות השערים החדות יחסית נרשמה עלייה ברמת המרווחים לרמה הגבוהה של התקופה האחרונה.  

מקרו עולמי

מחשבות ראשוניות על ההשפעות הכלכליות של הופעת ווריאנט אומיקרון.

ירידת מחיר הנפט הגולמי עם היוודע החדשות על תחילת התפשטותו של הווריאנט החדש ותכונותיו המשוערות, מרמזת שההשפעה הכוללת תהיה דיס-אינפלציונית לטווח הקצר, כלומר ממתנת אינפלציה ברמת המדד הכולל והרבה פחות ברמת הליבה. הדברים באו לידי ביטוי בימים האחרונים בירידת מחיר הנפט והגז הטבעי והתייצבות ברמה נמוכה מאשר רמות השיא שנרשמו במהלך החודש האחרון. נזכיר שההאצה בעליית מדדי המחירים בעולם בחודשים האחרונים שיקפה את עליית המדרגה של מחירי אנרגיה; במידה והירידה במחירים תמשך או אף רק תשמר, תהיה לכך השפעה ממתנת על האינפלציה בקרוב.

מנגד, לסין ישנה מדיניות של ZERO COVID, כלומר גישה מחמירה מאוד בנושא התפשטות התחלואה, וככל ששלטונות סין יגבילו את תנועת תושבי סין, תוך פגיעה בפעילות הייצור השוטפת שם, זה עלול להוסיף ללחצים אינפלציוניים גלובליים בהמשך על ידי החמרה של הבעיות שכבר קיימות בשרשרת האספקה הגלובלית.

תרחיש פסימי הוא כזה שבו האומיקרון יהיה בעל עמידות לחיסונים הנוכחיים ויהיה מדבק במיוחד, זאת תוך כדי חזרה לסגרים וצמצום של הביקושים. במקרה כזה, נראה שהירידה בביקושים כתוצאה מסגרים ומגבלות תביא לכך שהגורם הדיס-אינפלציוני יהיה דומיננטי. יתר על כן, שלא כמו באביב 2020 ובחורף שעבר, יש פחות סיכוי שהמדיניות הפיסקלית בעולם, ובארה"ב בפרט, תסייע במידה כה גדולה, זאת תוך הרבה פחות תמיכה בביקושים מאשר בתחילת המשבר ב-2020.

בעת הנוכחית, להבדיל מראשית 2020, יש הרבה פחות מקום לשחרר את המדיניות המוניטרית, מכיוון ששיעורי הריבית לטווח קצר הם כבר קרובים לאפס והאינפלציה גבוהה. הריבית הריאלית לטווחים השונים שלילית ומצב חריג זה גם יגביל את הגידול בקצב רכישות הנכסים על ידי בנקים מרכזיים. הירידה בציפיות הריבית מיד עם היוודע נושא הווריאנט החדש מרמזת שהשווקים חושבים שמהלך מהיר של העלאת ריבית בארה"ב נראה הרבה פחות סביר עתה. עם זאת, בארה"ב נושא העלאת הריבית עדיין עומד על הפרק אך נדחה למועד מאוחר יותר בשנה הבאה.

דו"ח התעסוקה לחודש נובמבר בארה"ב אמנם הצביע על תוספת משרות נמוכה יחסית אך השיפור בשוק העבודה בארה"ב נמשך.

התעסוקה עלתה ב-210,000 בנובמבר, פחות מן הקונצנזוס שצפה עלייה של כ-550,000. עם זאת, היו עדכונים כלפי מעלה בנתוני התעסוקה של חודשים קודמים: הנתון לספטמבר עודכן מעלה ב-67,000, ל-379,000, והנתון לאוקטובר עודכן מעלה ב-15,000, ל-546,000, ובסך הכול כ-82,000 יותר ממה שדווח בעבר, כך שבמצטבר הפער מול הצפי המוקדם פחות גדול, במהלך השבוע הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן של ארה"ב לחודש נובמבר (10/12/21), אשר על פי התחזית שלנו צפוי לעלות בכ-0.8-0.9% ומדד הליבה צפוי לעלות בכ-0.5-0.6%. שיעור השינוי ב-12החודשים האחרונים צפוי להמשיך ולעלות



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים