סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
מושגים כלכליים

חשיבות האג”ח ל-10 שנים

לאג"ח מדינה תכונות דומיננטיות ביותר והוא מהווה את הנכס המניב הכי בטוח שיש והוא בעל עומק נזילות אינסופי

זה נכון שזה קצת יותר קשה אבל זה בהחלט נתון שכדאי לעקוב אחריו. מדובר בתשואה על האג"ח המדינתי ל-10 שנים. לאותה תשואה יש שני מופעים למעקב: התשואה שניתן לראות בשוק האג"ח הפעיל, וזו של ההנפקות חדשות. הבה נרחיב על כל אחת בנפרד, אבל תחילה כמה מילים תאורטיות בנושא הקשר שבין המחיר של האיגרת לתשואתה:

 

כאשר מונפקת אגרת חוב כלשהי, במחיר התחלתי, ועל פי הבטחה למחיר סיום על בסיס ריבית (תשואה) מסוימת, נקבע הקשר בין שני הפרמטרים של אותה אגרת. אם המחיר הנסחר בבורסה יורד, אזי נוכל לקנות את האיגרת במחיר מופחת, ולהחזיק אותה עד אותו סיום מובטח. בכך, נקבע לעצמנו תשואה שנתית יותר גבוהה מזו שנקבעה תחילה.. זהו כל המנגנון כולו.

 

ועכשיו לנושא עצמו: לגבי אגרות חוב המוצאות לשוק בהנפקה הראשונית יש להתרכז בשני פרמטרים: התשואה לפקיעה, ואחוז חתימת היתר עבור אותה הנפקה. חתימת היתר משקפת את הרצון של הקונים לעמוד בתור לקנות את החוב המדינתי הזה. לכאורה, ככל שהמספר גבוה יותר כך טוב יותר. אבל, זה לא תמיד חד משמעי כל כך. מאחורי ביקוש היתר עומדים שני סוגי ביקושים: הרך, והקשה.

 

הקשה משקף את כמות האג"ח שמוסדות פיננסיים שונים (בעיקר לצורכי פנסיה) חייבים לקנות על בסיס כמויות הכסף המגיע אליהם באופן תדיר. זהו ביקוש שצריך להוריד מן המשוואה של מה שאנו יכולים ללמוד מן ההבדל שבין ההיצע והביקוש הטבעיים. כך, נשאר לנו להערכה רק אותו ביקוש רך המשקף את אלו ש"מחליטים מרצונם החופשי" את הסחורה. קשה מאוד לדעת במדויק את הכמויות של שני סוגי הביקושים האלו, אבל אם נניח שהביקוש הקשה גדל בהפרשים קבועים יחסית, נוכל להסיק ששינויים בולטים בחתימת היתר ינבעו מהיקפו של אותו ביקוש הרך.

 

ועכשיו כמה מילים על התשואה. נסתכל קודם בזו המשקפת שינוי במחיר האג"ח בשוק הרציף. לאג"ח המדינתי תכונות דומיננטיות ביותר: הוא מהווה את הנכס המניב (חוץ במקרה של תשואה שלילית) הכי בטוח שיש. הוא בעל עומק נזילות אינסופי כמעט, והוא מהווה את הבסיס לחישוב עלות המימון עבור אינסוף דברים הנלקחים באשראי. כנגד, הוא פגיע בזמני אינפלציה וצמיחה גבוהים. אז, תשואתו הריאלית נשחקת, ויש לעומתו אלטרנטיבות טובות יותר להשקעה כמו שוק המניות.

 

ומה לגבי הקורלציה בין המדינה המנפיקה, והאג"ח המדינתי שלה? התשואה אמורה בהחלט לשקף את האמון ביכולת ההחזר של אותה מדינה, כאשר נשווה את כלל האג"חים השייכים למדינות בעלות קשר כלשהו. למשל: המדינות המפותחות, אלו שבגוש היורו, וכו… דוגמה קיצונית נמצאת בין תשואה מעל ה-10% של אג"ח יווני, ואג"חים יקרים מאוד של מדינות צפון אירופה, או אפילו צרפת.

 

אני חייב לומר שכל זה טוב ויפה בתקופות של נורמליות מוניטרית, ופיסקלית. בימינו אלו של הרחבות כמותיות, אני חושב שעלינו להתרכז בתכונה העיקרית של האג"ח המדינתי והוא המשך הביקושים מצד הבנקים המרכזיים על מנת לשמור על תשואות מימון נמוכות, ולספק נזילות לבנקים המסחריים. אם נראה מתפשט לכל אורך הסקלה של אג"ח המדינות המפותחות את התנודתיות, ואף נעז ונאמר, ה"קריסה" שראינו במחיר של החוב הגרמני, זו בהחלט יכולה להיות התחלה של משהו ממש לא נעים כמו 2008, ואולי קשה יותר…

 

ניתן למצוא את משה שלום גם בפייסבוק

****

משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים