סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

פועלים: בנק ישראל מצטרף למלחמת המטבעות

"הנתונים השוטפים בישראל עדיין טובים, אבל גורמי הסיכון מהעולם מתרבים, והתאמות פיסקליות לאחר הבחירות עשויות להאט אף הן את הצמיחה"

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית בישראל ובעולם.  לגבי הכלכלה הגלובלית אומרים בפועלים כי שתי התפתחויות בשבוע שעבר תרמו לאווירה השלילית בשוקי ההון בעולם: אי-הוודאות שנוצרה לגבי מדיניות הפד בעתיד לאחר דבריו של יו"ר הפד במסיבת העיתונאים, וההסלמה במלחמת הסחר על רקע ההודעה של הנשיא טראמפ על כוונתו להטיל מכסים בשיעור של 10% על יבוא סחורות ושירותים מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר.

ההודעה של נשיא ארה"ב על הטלת מכסים נוספים על היבוא מסין החל מהראשון בספטמבר הייתה מפתיעה, שכן היא הגיעה יום לאחר סיום השיחות בדרג גבוה מאד בשנחאי. בין הצדדים קיים חוסר אמון בסיסי ונראה שלא קל יהיה להתקדם בדיונים לקראת האפשרות של הגעה להסכם. הולכת ומתחזקת ההערכה שלא יהיה הסכם סופי עד למועד הבחירות בארה"ב בנובמבר 2020, כלומר תקופה ארוכה של ציוצים בטוויטר שיביאו לעליות ומורדות.

תשואת האג"ח לעשר שנים ירדה לרמה של 1.85%. השווקים מתמחרים למעשה הסתברות גבוהה לגלישה של המשק האמריקני למיתון, ונותנים חשיבות מעטה לאמירות של יו"ר הפד, לפיהן לא מדובר בתהליך של הפחתת ריבית מתמשך. אפשר לראות בזה מצב בו השווקים ’מכופפים’ את הבנקים המרכזיים ומאיצים בו להפחית את הריבית. הציפיות האלו יוצרות גל של פסימיות במגזר העסקי, ובעיקר בתעשייה. אלו מהווים כרגע את החוליה החלשה בצמיחה בעולם.

הפד הוריד את הריבית ב- 0.25 נקודות אחוז בהתאם לציפיות השוק, והקדים את מועד הפסקת צמצום המאזן שלו בחודשיים. הודעת הפד הייתה מאוזנת והדגישה שהנתונים הכלכליים הם טובים, הצריכה הפרטית עלתה בקצב מהיר, אך קיים רפיון מסוים בהשקעות הריאליות. הפד הסביר שהפחתת הריבית באה להתמודד עם גורמי סיכון עתידיים, ולא עם המצב הנוכחי. בהודעת הפד צוין שהפד ינסה להאריך את מחזור העסקים הנוכחי בעזרת הכלים העומדים לרשותו, כלומר הוא לא פסל עוד הורדות ריבית בהמשך.

במהלך מסיבת העיתונאים פאוול נשמע קצת אחרת וציין, שכיוון שאנו באמצע מחזור העסקים ולא בתנאים של האטה, הוא אינו צופה כעת תקופה של הפחתות ריבית, אלא יותר התאמת הריבית לאי-הודאות (בעיקר הגלובלית). השווקים ראו בזה איתות ’ניצי’. בדרך כלל שהפד משנה כיוון הוא אינו מסתפק בהפחתה אחת, וגם הפעם סביר שיהיו עוד הפחתות, אם כי לא בטוח בקצב שהשוק מתמחר (עוד שתיים עד סוף השנה). במסיבת העיתונאים נשאלו מספר שאלות שרמזו על מצב בו הפד נגרר אחר ציפיות השוק ופאוול ענה כמצופה שהמדיניות היא בהתאם להערכות חברי הפד.

אנו סבורים שלפד יהיה קשה ללכת נגד השוק, ושהמשך ההאטה בצמיחה הגלובלית, בעיקר כתוצאה ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תוביל לפחות להפחתה נוספת אחת בריבית בהמשך השנה.

הנתונים השוטפים בארה"ב מוסיפים להיות חיוביים. בחודש יולי נוספו למשק האמריקאי 164 אלף משרות, בהתאם התחזיות. עם זאת, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב-41 אלף משרות. שיעור האבטלה נותר יציב ברמה של 3.7% והשכר לשעת עבודה עלה ב-0.3% ביולי והגיע לרמה של 3.2% לעומת יולי אשתקד.

מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם עלייה חדה והוא קרוב לרמת השיא שלו שנרשמה באוקטובר 2018, וגם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נותר יציב יחסית ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש (ה- ISM) לענפי התעשייה ירד החודש לרמה של 51.2 נקודות אך הוא מוסיף להצביע על התרחבות בפעילות התעשייתית.

העלייה במחירי הדירות בעשרים הערים הגדולות בארה"ב מתמתנת, ומדד קייס שילר מצביע כעת שהמחירים עלו ב-12 החודשים שהסתיימו במאי ב-2.4% לעומת קצב שנתי של 6.5% במאי אשתקד.

לגבי המתרחש בישראל אומרים כלכלני לאומי כי הנתונים השוטפים עדיין טובים, אבל גורמי הסיכון מהעולם מתרבים, והתאמות פיסקליות לאחר הבחירות עשויות להאט אף הן את הצמיחה. הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב מהיר יחסית – השבוע פורסם נתון הרכישות בכרטיסי אשראי שהראה עלייה בשיעור שנתי של 7.5% ברבעון השני של השנה.

שיעור האבטלה עלה מעט בחודש יוני ל- 4.1%, רמה שעדיין מייצגת מצב של תעסוקה מלאה, אך מנגד מספר המועסקים גדל מתחילת השנה בקצב שנתי נמוך של 0.3% בלבד, שיעור נמוך מכדי לשמור על שיעור האבטלה הנמוך בו אנו נמצאים.

מספר הדירות בישראל עמד בשנת 2018 על פי סקר שביצעה הלמ"ס על 2.6 מיליון. מספר משקי הבית בישראל עמד בשנת 2017 על 2.51 מיליון. כלומר, מספר הדירות בישראל בשנת 2018 די דומה למספר משקי הבית בשנה זו, נתון לא מפתיע במיוחד, אך אפשר ללמוד ממנו שאין כמעט דירות ריקות בישראל. בארה"ב לדוגמה, מספר מבני המגורים נאמד ב- 139.5 מיליון בעוד שמספר משקי הבית עומד על 128 מיליון, כלומר מספר הדירות גבוה בכ- 9% ממספר משקי הבית.

אנו מעדכנים כלפי מטה את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, זאת לאור הייסוף החד בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. הייסוף צפוי להוזיל מחירי מוצרים מיובאים ואת הנסיעות לחו"ל (4.8% מהמדד שמושפעים מיידית). לאור זאת, הפחתנו את תחזית מדד המחירים לצרכן לחודש יולי לאי-שינוי (0.0%) ואת האינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים ל- 1.2%.

תחזית זו מניחה העלאות מסים שתרומתן לאינפלציה מסתכמת ב- 0.2%. אנו מעריכים שהריבית הנמוכה פועלת ליצירת אינפלציה של מחירי נכסים, וזו לא תמיד משפיעה על האינפלציה הנמדדת במדד המחירים לצרכן. כך לדוגמה, ראינו בחודשים האחרונים התחדשות של עליית מחירי הדירות, בעוד שסקר הלמ"ס הצביע על האטה בקצב עליית מחירי שכר-הדירה.

הייסוף המתמשך בשער השקל הביא את הנגיד לצאת בהודעה: "אני מעריך שלמשך זמן ממושך לא תהיה החלטה להעלות את הריבית. יתרה מכך – אם יהיה צורך עומדים לרשותנו כלים נוספים". בנק ישראל מסביר את השינוי החד בעמדתו ביחס לריבית במדד המחירים המפתיע לחודש יוני וכן בהתגברות הציפיות להפחתות ריבית בעולם.

ההודעה משקפת שינוי בעמדת הוועדה המוניטרית, כלומר גם אם האינפלציה תשוב לתחום היעד ותתרחק מהגבול התחתון שלה, לא יהיה רוב בוועדה להעלאת ריבית במשך תקופה ממושכת. הבנקים המרכזיים בעולם נמצאים למעשה במלחמת מטבעות, ובמצב זה בנק ישראל יתקשה לפעול נגד המגמה העולמית.

גם כשהאינפלציה תעלה בשנה הבאה, בעקבות העלאות מסים, סביר להניח שבנק ישראל יבחן את האינפלציה בנטרול השפעות אלו, כלומר האינפלציה לא צפויה להוות טריגר לעליות ריבית בקרוב. לאור זאת אנו מעריכים שהריבית לא תעלה בשנה הקרובה, וכנראה גם לא עד סוף 2020.

לאחר ההודעה שער-החליפין של השקל התייצב מול סל המטבעות. אנו סבורים כי הייסוף החד מתחילת השנה הוא על רקע מכירות מט"ח של מוסדיים. פערי הריבית משפיעים על עלויות הגידור של המוסדיים, אבל הם לא השיקול העיקרי בהחלטות שלהם. החשיפה של הגופים המוסדיים למט"ח היא מתואמת, כלומר ועדות ההשקעה מתוות מדיניות תוך כדי ’פזילה’ לחשיפה של הגופים המתחרים שלה. זה יוצר מצב שבתקופות מסוימות יש מומנטום: בשנה שעברה כולם העלו חשיפה למט"ח והשנה הם צמצמו אותה.

ההודעה של הנגיד מסייעת לכן לעצור את המומנטום של מכירות המט"ח, אבל היא לא בעלת השפעה ארוכת טווח. עוד קודם להודעה השווקים לא גילמו העלאת ריבית בשנה הקרובה. ירידות השערים בשוקי ההון בעולם מקטינות את הצורך של המוסדיים בגידורי מטבע, והן יכולות לכן בטווח הקצר להקטין מעט את לחצי הייסוף.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים