סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

מיטב דש: השלכות מלחמת הסחר על ארה”ב עלולות להיות חזקות יותר מאשר על סין

הכוחות שתמכו בשוק המניות לאחרונה נחלשים בעקבות החרפת מלחמת הסחר ולאחר הורדת ריבית ה-FED

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מפרסם היום סקירת מאקרו ושווקים שבועית ואומר כי הנשיא האמריקאי לא חיכה הרבה זמן אחרי שהתבטא בסוף השבוע הקודם שהסינים לא מעוניינים לחתום על ההסכם עד הבחירות בארה"ב, וכעבור שבוע הכריז על הטלת המכסים בגובה של 10% על יתרת היבוא מסין בסך כ-300 מיליארד דולר שעוד לא היה ממוסה.

לדעתנו, הצעד אמור, בין יתר ללחוץ על ה-FED לבצע הורדת ריבית גדולה יותר. אולם, העימות בין המדינות מתפתח בכיוון שפחות טוב לארה"ב. ניסיון השנה וחצי האחרונות מראה שמלחמת הסחר גרמה לנזקים יחסית סבילים למשק הסיני. הצמיחה אומנם האטה, אך לא בצורה דרמטית, במיוחד בהתחשב בעובדה שמלחמת הסחר תפסה את הכלכלה הסינית במומנטום של היחלשות שהתחיל עוד בסוף שנת 2017.

יש מספר סיבות ל"עמידות" הסינים לסנקציות האמריקאיות - המדיניות הכלכלית בסין משלבת מדיניות מוניטארית ופיסקאלית יחד. במצב של התמודדות עם אתגרים יש לזה יתרון, כפי שהוכח במשבר בשנת 2008 בארה"ב כאשר ה-FED והממשל פעלו בתאום מלא. סין גם נמצאת במאמץ מכוון להגביר את הצריכה הפנימית ולהעלות רמת החיים של האזרחים. לכן, המוצרים שלא נמכרים בשוק האמריקאי מוצאים ביקושים בשוק הפנימי.

סין מצליחה למצוא שווקים תחליפיים במקום יצוא לארה"ב. כפי שניתן לראות בתרשים 4, משקל היצוא לארה"ב מסך היצוא הסיני ירד מכ-19.5% ל-18.5%, אך סך היצוא מסין נותר יציב. זה קרה דווקא בתקופה שבה מדינות שנמצאות מחוץ לעימות ישיר של מלחמת הסחר סבלו דווקא מירידה ביצוא.

למרות התעריפים, כנראה שלחלק מהיבוא הסיני לארה"ב קשה למצוא תחליפים. יבוא מסין לארה"ב אומנם ירד בכ-12% בשנה האחרונה, לעומת גידול של כ-4% בסך היבוא לארה"ב ללא סין, אך זאת לא ירידה דרמטית בהתחשב בעובדה שבשנה שעברה היה יבוא מוגבר מסין לארה"ב במטרה לצבור מלאים לקראת הטלת המכסים.

לעומת זאת, הכלכלה האמריקאית מתחילה להרגיש היטב את ההשלכות של מלחמת הסחר, אם בגלל אי הוודאות שפוגעת בהשקעות או בגלל פגיעה בפעילות החברות האמריקאיות בשוק הסיני הענקי. המכסים החדשים יוטלו בעיקר על מוצרי צריכה, כך שהפעם גם הצרכן האמריקאי עלול להיפגע. למעט הורדת ריבית ה-FED, האמריקאים לא נקטו עד עתה בצעדים משמעותיים למנוע האטה בכלכלה. 

בשורה התחתונה להערכתנו, הטלת המכסים החדשים תפגע אומנם בכלכלה הסינית אך לא פחות מכך גם במשק האמריקאי. נשיא ארה"ב מסתכן בלהגיע לבחירות אומנם עם ריבית נמוכה, אך עם כלכלה במצב של האטה משמעותית ואולי אף מיתון.

הכוחות שתמכו בשוק המניות מתחילים להיחלש. הדלק שהניע את שוקי המניות מאז חודש מאי שבו התפוצצו שיחות הסחר בין ארה"ב לסין, מתחיל להיגמר. הסיכוי להסכם הסחר בין ארה"ב לסין, שכבר היה לא כל כך גבוהות מאז הפיצוץ במו"מ בחודש מאי, הפך לזניח.

הורדת ריבית ה-FED, שלא סיפקה את השווקים, מאחורינו. בכדי שהשווקים ימצאו שוב תמיכה בציפייה להורדת ריבית, הריבית צריכה לרדת באופן חד, אולי אף מעבר לציפיות בשווקים. זה יכול לקרות, אך כדי שה-FED יעשה זאת, צריכה להיות הרעה משמעותית בכלכלה ו/או ירידות חדות בשווקים. בנסיבות אלה, השפעה חיובית של הורדת ריבית לא בהכרח תהיה חזקה מהשפעה שלילית של הרעה במצב הכלכלי.

עונת הדו"חות הכספיים הייתה יחסית חיובית, לפחות לא הפתיעה לרעה, אך היא מאחורינו והתחזיות לרבעון הבאה לא כל כך חיוביות. אחוז החברות במדד S&P500 שעדכנו כלפי מטה את התחזיות מסך החברות שעדכנו תחזיות היה הגבוה בחמש השנים האחרונות.

למרות היחלשות בכלכלה, אנו החזקנו לאחרונה המלצה על חשיפה בינונית באפיק המנייתי בעיקר בגלל ההורדה הקרבה של ריבית ה-FED והסיכוי אומנם הלא גבוה שארה"ב וסין יגיעו להסכם בקרוב. הנסיבות השתנו וכדאי, לדעתנו, להוריד חשיפה לאפיק.

לגבי התחזקות השקל אומר זבז’ינסקי כי הודעתו של נגיד בנק ישראל לפיה הריבית לא תעלה למשך זמן ממושך ושבמידת הצורך הבנק יהיה מוכן להפעיל כלים נוספים, באה מאוחר מדי. לא בטוח שההודעה יצרה אפקט הרתעה מספיק גדול כדי שהשקל לא יחזור להתחזק, אך יתכן שהכוחות האחרים "יעזרו" לבנק ישראל להחליש את השקל, כפי שנפרט אחר כך. בינתיים לפחות, השקל חזר ביום שישי למגמת התחזקות.

התערבות בנק ישראל הייתה צריכה לבוא בשלב מוקדם יותר. ניתוח נתונים מראה שהתחזקות השקל בחודשים האחרונים לא ממש הייתה תוצאה של הכוחות הכלכליים. השקל התחיל להיפרד מהדולר בתחילת השנה. מאז, הדולר התחזק מול סל המטבעות בעולם בכ-2%, אך השקל התחזק ביחס לדולר בכ-6.5%, זאת לאחר שמתחילת 2017 השקל התנהג במתאם כמעט מושלם מול שערו של הדולר בעולם. קשה להשתכנע שהכוחות הכלכליים התחילו לפעול דווקא בתחילת השנה.

התנתקות השקל חריגה לא רק בגלל עוצמתה ועיתויה, אלא גם בגלל שהיא נובעת בעיקר מהפעילות של השחקנים הפיננסיים. כפי שדיווח בנק ישראל בשבוע שעבר, המשקיעים הזרים והגופים המוסדיים המקומיים מכרו מט"ח וקנו שקלים במחצית הראשונה של השנה בשווי של 2.2 ו-4.8 מיליארד דולר. מנגד, המגזר העסקי קנה מט"ח בשווי של 7.8 מיליארד דולר.

מסתבר, שדווקא הכסף "הריאלי" של המגזר העסקי פעל השנה בעוצמה הרבה יותר גבוהה לכיוון היחלשות השקל לעומת שנה שעברה (רכישות של 7.8 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2019 לעומת 1.5 מיליארד בשנת 2018 כולה). דרך אגב, פעילות הזרים בשוק המט"ח הייתה דומה השנה לשנה שעברה, אך אצל המוסדיים היה מהפך מאחר שבשנה שעברה הם דווקא קנו מט"ח.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים