סגור
שלום אורח התחבר לאתר
פורומים
חדשות אנליסטים

פועלים: האם הפחתות ריבית יכולות לקזז את השפעות מלחמת הסחר?

"ככל שמלחמת הסחר תימשך, וההאטה בעולם תגלוש לענפי משק נוספים ההשפעות על ישראל יהפכו למשמעותיות יותר"

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את הסקירה השבועית ומתייחסים למלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין שהחריפה בסוף השבוע, בזמן שהבנקאים המרכזיים דנו בג’קסון הול בכלים שעומדים לרשותם בכדי להתמודד עם הסיכונים שעומדים בפתח.

הכלכלה העולמית נמצאת לאחר תקופת גאות ממושכת, והתפתחויות הפוליטיות מביאות עתה להידרדרות מהירה. המקור לבעיה הוא לא מוניטרי, אבל הבנקים המרכזיים משתמשים בנשק שעומד לרשותם כרגע – הפחתות ריבית. עתה העיניים נשואות לוועידת ה– 3G, אולי משם תבוא איזו התקדמות, תחת לחץ ממדינות אירופה.

ביום שישי האחרון, בתגובה להודעתו של טראמפ מתחילת החודש על כוונתו להטיל מכס של 10% על מוצרים מיובאים מסין בשווי של 300 מיליארד דולר, סין הודיעה על כוונתה להטיל מכסים של 5%- 10%, על יותר מחמשת אלפים מוצרים מארה"ב, בסך של 75 מיליארד דולר. בנוסף לכך, הסינים מתכוונים להטיל מכס בשיעור של 25% על מכוניות תוצרת ארה"ב. הטלת המכסים תתבצע בשני שלבים, הראשון בתחילת ספטמבר והשני ב-15 בדצמבר.

תגובת הנשיא טראמפ לא איחרה לבוא, והוא הודיע על העלאת שיעור המכס מ- 10% ל- 15% על סחורות סיניות בשווי של 300 מיליארד דולר כבר בשבוע הבא. בנוסף ארה"ב תגדיל את שיעור המכס מ- 25% ל- 30% על מוצרים בשווי של 250 מיליארד דולר החל מחודש אוקטובר. טראמפ גם קרא לחברות המובילות בארה"ב לחפש שותפים עסקיים ומסחריים אלטרנטיביים לסין.

סבב ההסלמה הנוכחי הפתיע את שוקי ההון, ואי-הוודאות לגבי ההמשך הביאה לירידות חדות במדדים המניות העיקריים בארה"ב. מדובר בשבוע הרביעי ברציפות של ירידות במדדי המניות, במקביל, מחיר הזהב הוסיף לעלות ומתחילת השנה רשם עלייה של 17%. 

העלייה בתנודתיות השתקפה גם בעלייה של מדד ה- VIX ל-20 נקודות. אירועי השבוע האחרון הביאו להתעצמות המגמה של הירידה בתשואות לפדיון בארה"ב, ואלו ירדו לרמות נמוכות מאוד. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ולשנתיים ירדו לרמה של 1.53%.

יו"ר ה-FED פאוול מאותת שהפחתות הריבית בארה"ב ימשכו. פאוול הדגיש בנאומו שהבנק המרכזי ימשיך לתמוך בצמיחת המשק האמריקני. לצד שוק עבודה איתן ואינפלציה הקרובה ל-2.0% נרשמו מאז החלטת הריבית האחרונה מספר אירועים משמעותיים המעלים את הסיכונים לצמיחה הגלובלית בארה"ב, וביניהם: החרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, האטה בצמיחה בגרמניה ובסין, סיכוני הברקזיט ותהפוכות פוליטיות באיטליה והונג קונג. 

דברי הפד תמכו בהמשך מדיניות שמנסה לרכך את השפעות מלחמת הסחר על הכלכלה, כלומר הפחתות ריבית שאינן תלויות בנתונים שיתפרסמו. על פי מה שמגולם בשווקים, הפד צפוי להפחית את הריבית עוד 3 פעמים עד סוף השנה.

לפי מדד האינדיקטורים המובילים, לא צפוי מיתון בארה"ב בחודשים הקרובים. מדד ה- LEI של הקונפרנס בורד רשם ביולי עלייה של חצי אחוז, לאחר ירידות של 0.1% במאי וביוני. במקביל, מדד האינדיקטורים השוטפים, ה- CEI עלה ב- 0.2% ביולי, אחריי עליות של 0.2% ביוני ו- 0.1% במאי. נתונים אלה עקביים עם המשך הצמיחה בארה"ב, אם כי ייתכן בשיעור מתון יותר בחודשים הקרובים. 

אומדן של מדדי מנהלי הרכש, של חברת מרקיט, למגזר התעשייה בארה"ב ירד בחודש אוגוסט, לראשונה מזה זמן רב לרמה המצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית בארה"ב- 49.9 נקודות.

עד כמה ישראל תושפע מההחרפה במלחמת הסחר- ישראל אינה חלק מהקונפליקט, אבל זה לא בהכרח מהווה תעודת ביטוח. גל הפסימיות בעולם פוגע בשלב זה בעיקר בהשקעות הריאליות(CAPEX) ופחות בצריכה הפרטית. גרמניה למשל, נפגעה עד כה אולי יותר מארה"ב ומסין, זאת בשל ענף התעשייה הגדול שלה שעתיר בייצור מכונות וציוד.

בישראל יצוא הסחורות הוא יותר של רכיבים אלקטרוניים, תרופות, כימייה ויצוא בטחוני, ורגישותם להתפתחויות לשלב הזה של ההאטה בעולם נמוכה יותר. יצוא השירותים של ישראל הוא גדול מיצוא הסחורות ובינתיים הוא ממשיך לעלות בקצב מהיר של 16% בשנה האחרונה. ככל שמלחמת הסחר תימשך, וההאטה בעולם תגלוש לענפי משק נוספים, ואנו כבר רואים סימנים לכך, ההשפעות על ישראל יהפכו למשמעותיות יותר.

נתוני הרבעון השני של השנה הראו שהמשק צומח עד כה בקצב יציב של כ- 3%, זה נמוך מהצמיחה בשנים הקודמות, אך מספיק בשביל לשמור את שוק העבודה הדוק. אנו מעריכים כי בעקבות עלייה בסיכונים מהעולם, הסיכונים לצמיחה נמוכה יותר גדלו.

השקל יוסף בשובע החולף בשיעור של 0.85% מול הדולר. בדרך כלל הלחץ לייסוף פוחת בתקופה של ירידות מחירים בשוקי המניות בעולם, שכן ירידת שווי המניות מצמצמת את הצורך בגידורי מט"ח. 

הקשר הזה לא תמיד עובד, אם לדוגמה החששות ממיתון עולמי יגברו, והמשקיעים המוסדיים יעדיפו לצמצם חשיפות לשווקים הגלובליים, זה עשוי דווקא להחזיר את לחצי הייסוף. בנק ישראל אותת לאחרונה כי בתרחישים מסוימים הוא עשוי לחזור לרכוש מט"ח, וזה ייצב בשבוע האחרון את שער-החליפין.

רוח הדברים שעולה בוועידה בג’קסון הול היא שהמדיניות המוניטרית צריכה לפעול על מנת לאזן את ההשפעות השליליות של מלחמת הסחר. המצב של ישראל שונה מזה של ארה"ב, מצד אחד האינפלציה אצלנו נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב, אך מנגד גם הריבית נמוכה, ולבנק המרכזי אין הרבה תחמושת.

עלייה במחירי הנכסים שרגישים לריביות - השווקים הפנימו שריבית בנק ישראל לא הולכת להשתנות בקרוב, ואנו צפויים לתקופה ארוכה של ריביות ריאליות שליליות. מחירי איגרות החוב השקליות לטווחים הארוכים עלו מסוף חודש יוני בשיעור של יותר מעשרה אחוז, הריטים עלו בכ- 14%, וגם מחירי הדירות רשמו עליות מחירים של 2.5% בחמשת החודשים האחרונים.

המדיניות המרחיבה משפיעה על מחירי הנכסים, בעוד שהאינפלציה מפתיעה כלפי מטה, והיא מנותקת למעשה מהמדיניות המוניטרית, ובאופן מפתיע גם ממחזור העסקים. אנו סבורים שמדדי המחירים הנמוכים של החודשים האחרונים הושפעו מאוד מהייסוף בשער החליפין. בהנחה ששער החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית האינפלציה תסתכם בשנה הקרובה בשיעור של 1.2% (מזה הנחה של 0.2% תרומת מסים).

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.



היה הראשון שמגיב

פורומים

שוק ההון הישראלי אמריקאי
ביומד גז ונפט
מעו"ף ניתוח טכני
תעודות סל שווקים עולמיים