עצירת המסחר עם טורקיה: מי החברות שייפגעו ומה תהיה ההשפעה על האינפלציה?

התדרדרות ביחסים בין ישראל לבין טורקיה עלתה מדרגה בסוף השבוע האחרון, כאשר טורקיה החריפה את הטון והקפיאה את כל סוגי הסחר עם ישראל עד שתושג הפסקת אש קבועה בעזה, לצד הבטחה של אספקה יציבה של סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.

המהלך מגיעה בהמשך לעצירת היצוא של חומרי גלם לתעשייה וענף הבנייה מצד טורקיה, כאשר בענף הספנות בישראל מרגישים את קשיי העבודה מול הטורקים כבר עכשיו. לצד זאת, צריך לציין כי הטורקים לא עצרו את ייצוא הנפט שישראל מייבאת מאזייברג’ן ועובר דרך טורקיה.

לפי נתוני איגוד לשכות המסחר תמהיל היבוא כולל: מתכות (27%), מכונות וציוד חשמלי (13%), פלסטיק וגומי (9%), אבן, גבס, זכוכית ומלט (8%), כלי רחב וחלפים לרכב (7%) ומינרלים (5%). מנגד, תמהיל היצוא כלל מוצרים כימיים (44%), מתכות (14%), פלסטיק וגומי (13%), מכונות וציוד חשמלי (10%). פתרון אפשרי לייבוא חלק מהמוצרים מטורקיה הנו במסלול עקיף דרך סלובניה, או משווקים חליפיים. רמי לוי למשל אמר כי לא תהיה בעיה להחליף את הייבוא הטורקי ממקומות אחרים.

מודי שפריר, אסטרטג חדר המסחר של בנק הפועלים אמר: "עצירת המסחר עם טורקיה צפויה להעלות את הלחצים האינפלציוניים במספר ענפים, אך לא באופן דרמטי. הייבוא העיקרי מטורקיה הנו של מוצרי בנייה – עובדה הצפויה לייקר את מדד תשומות הבנייה; ישראל מייבאת מהעולם כ-100 אלף טון ירקות, וכמחצית מכך מטורקיה (בעיקר עגבניות וקצת מלפפונים, קישואים ובצל). עם זאת, בכיר בענף ציין בפנינו כי בעת הנוכחית אין מחסור בהיצע ירקות וכי הייבוא מירדן גדל, כך שלהערכתו - הפסקת הייבוא מטורקיה לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הירקות בתקופה הקרובה; חלק ממוצרי המזון (של המותג הפרטי) מיובאים מטורקיה; מחירי ציוד חשמלי לבית ומחירי הרכבים עלולים לעלות בעקבות עצירת קשרי המסחר".

החברות במוקד

מי שכבר מיהרה להודיע כי היא לא צופה פגיעה זו חברת בזן. הקבוצה מעריכה כי גם אם תיושם במלואה ההודעה של משרד הסחר הטורקי מיום חמישי האחרון על הפסקת הסחר עם ישראל, הפגיעה בתוצאותיה הכספיות ב-2024 תהיה לא מהותית. עם זאת, בשלב זה אין ביכולתה של בזן להעריך את אופן והיקף יישום ההודעה על ידי רשויות טורקיה, לקוחותיה וספקיה בטורקיה, ומשך הפסקת הסחר בין שתי המדינות. ניתק להסיק מההודעה כי יצוא הנפט הגולמי שישראל רוכשת באזייברג’ן ועובר דרך טורקיה, לא נפגע. אחרת, בזן היתה מדווחת.

גלוברנדס דיווחה הבוקר כי מוצרי העישון שהיא רוכשת מקורם בשני ספרים רב לאומיים שנמצאים בטורקיה (JTU ו-BAT, המייצרות את רוב המוצרים המיועדים לישראל - בטורקיה. כעת המשלוחים מעוכבים בטורקיה. החברה לא צופה פגיעה כתוצאה מכך בגלל המלאי שהיא מחזיקה בישראל. אלא שזה צפוי להספיק לה לחודשיים שלושה, כך שבינתיים החברה צריכה למצוא מעקף או העברת המשלוח בדרך כלשהי לישראל.

עוד בתחילת אפריל האחרון הודיעו כמה חברות על האפשרות לפגיעה מהגבלת הייצוא מטורקיה. חברת פרידנזון הודיעה כי הגבלת הייצוא עלולה להשפיע לרעה על פעילות החברה, אך אין ביכולתה להעריך עד כמה בשלב זה.

חברת אברבוך מייבאת פרקטים מסוגים שונים על ידי מספר רב של ספקים ויצרנים בעולם, בהם טורקיה, ממנה רכשה 18.2% מהרכישות בתחום ב-2023.

גם חברת חמת הודיעה באפריל לבורסה כי היא בוחנת את ההשלכות של הגבלת הייצוא מטורקיה על החברה. חמת מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה.

חברת אקסטרה ריטייל של אלון רבוע כחול רוכשת את עיקר המוצרים שלמה ממדינות כמו טורקיה, סין והודו. ייבוא מוצרים מטורקיה מאפשר מחירי קנייה זולים וזמני אספקה קצרים יותר. באבלס מתבססת בפעילותה על ייצור וייבוא מטורקיה.

מספנות ישראל מחזיקה בחברת סימנט המייבאת מלט מטורקיה. שפיר הנדסה מייבאת גם היא חומרי גלם מטורקיה. כאו"ל, מקבוצת פטרוכימיים פועלת גם היא מול השוק הטורקי כאשר בשנת 2023 ייצאה כ-21% מהמוצרים לטורקיה.

לפטרוכימיים פעילות סחר עם גורמים שונים בטורקיה, הן בצד היצוא והן בצד היבוא. נכון להיום, אין בידיה של פטרוכימיים יכולת להעריך את אופן והיקף יישום ההודעה על ידי הרשויות והלקוחות או הספקים בטורקיה ואת משך התקופה שבה הפסקת הסחר תעמוד בתוקפה.

מבחינה ראשונית שביצעה פטרוכימיים, עולה כי "אף אם לשון ההודעה תיושם עד סוף שנת 2024 ואף אם על-פי ההודעה תחול הפסקת סחר מלאה בין המדינות כאמור לעיל, בהתחשב בתנאי השוק הנוכחיים, בכך שמוצריה של החברה הם commodities (מוצרים בעלי סחירות גבוהה מאוד) ולאור הפעולות שהחברה צפויה לנקוט לצמצום נזקיה, הפגיעה שתגרם בתוצאותיה הכספיות של החברה לשנת 2024 צפויה להיות בהיקף שאינו מהותי", כך מסרה היום (א’) פטרוכמיים.

חברה נוספת שמושפעת מהמהלך היא אלקו אשר חומרי הגלם העיקריים המשמשים את הקובצה במגזר ציוד וחומרים להקמה ופיתוח תשתיות מקורם מטורקיה.

ישנן חברות נוספות בבורסה שמייבאות חומרי גלם ומוצרים, ומטורקיה סביר להניח שאלו יפרסמו את הצפי על ההשלכות בימים הקרובים.

פניה דחופה לשר האוצר ולמנהל רשות המסים

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג’מן, פנה היום לשר סמוטריץ ולמנהל רשות המסים, שי אהרנוביץ, בדרישה להקמת חדר מצב בינמשרדי לטיפול במצוקת מאות יבואנים ויצואנים ואיתור נתיבי סחר חלופיים. "המשבר מול טורקיה הגיע בהפתעה גמורה למאות יבואנים ויצואנים. רובם של היבואנים נתקעו עם הזמנות בגינן שולמו מקדמות לספקים בטורקיה ועם מכולות עומדות בנמל הטורקי. בנוסף איתור ספקים חדשים עלול להיתקל בעיכובים שונים ובכלל זה עיכובים רגולטוריים. מיותר לציין, כי מדובר בהפסדים ישירים ועקיפים למגזר העסקי, שעדיין קשה לאמוד אותם, שעלולים לגרור בעקבותיהם מחסור בסחורות ואולי אף עליית מחירים בשוק המקומי".

תורג’מן, שעם פרוץ המשבר קרא להרגעת הרוחות וטיפול מושכל ואחראי מול הטורקים, מפרט במכתבו מה מצופה מחדר המצב שיורכב מכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים (אוצר, כלכלה, בריאות, חקלאות, איכות הסביבה ותחבורה) "מטרת חדר המצב לתת מענה מהיר ליבואנים, יצואנים ולנציגיהם. חדר מצב שכזה יוכל לתאם בין המשרדים השונים ולתת פתרונות מהירים בנושאים הבאים, חוקיות היבוא (מיפוי הקשיים הנובעים מהמשבר ומציאת פתרונות), היבטים שונים הנוגעים למיסי היבוא על הסחורה, בחינת ההשלכות על הסכמי הסחר, בחינת מתן הקלות רגולטוריות זמניות".