סוף המלחמה, תחילת ההתאוששות: השקל והבורסה בשיא והשוק מהמר על הורדת ריבית

סיום המלחמה בין ישראל לחמאס מעורר גל של אופטימיות בשווקים: השקל מזנק, מדדי ת"א נצבעים בירוק, ותשואות האג"ח הממשלתיות יורדות. עם זאת, מאחורי האופוריה הראשונית מסתתרת מציאות תקציבית כבדה, הכוללת עלויות שיקום גבוהות ולחץ על מסגרת הגירעון.

הדיווחים על חתימת ההסכם לשלב הראשון בסיום הלחימה באים לידי ביטוי היטב בשוק, כאשר השקל מתחזק לשיא מול הסל והיה למטבע החזק בעולם השבוע, האג"ח הארוכות מגיבות בירידת תשואות, עם ירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית.

הצפי הוא כי גם השקעות זרות ישובו בהדרגה לישראל, במיוחד בתחומי ההייטק, האנרגיה המתחדשת והתשתיות, שהוקפאו בשל חוסר הוודאות הביטחונית.

בנק ישראל עשוי לשקול הורדת ריבית

התחזקות השקל וצניחת התשואות בשוק האג"ח מגבירות את הסיכוי להקלה מוניטרית. בבנק ישראל שוקלים האם להוריד את הריבית מוקדם מהצפוי, במיוחד נוכח השיפור בסנטימנט העסקי והירידה בציפיות האינפלציה.

להערכת בית ההשקעות פסגות, מעבר להשפעת הסנטימנט שעשוי להביא לזינוק חד פעמי בצריכה הפרטית, בטווח קצר ההשפעה החיובית העיקרית של ההסכם היא על הריבית. "בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש שללא אי הוודאות הביטחונית הריבית כבר הייתה יורדת בהחלטה האחרונה. לכן, במידה ואכן המלחמה מסתיימת בבנק ישראל ישקלו כנראה להפחית את הריבית. נציין כי להערכתנו בבנק לא יבחרו כנראה להפחית את הריבית בהחלטה מחוץ למניין וזאת בעיקר כי מצב המשק בכלל ושוק העבודה בפרט אינו מצדיק זאת. באופן דומה, גם קצב הפחתות הריבית לא צפוי להאיץ באופן ניכר לעומת התחזיות".

מחיר השיקום: עשרות מיליארדים

אף על פי האופטימיות, אתגרי השיקום כבדים. הממשלה צפויה להזרים עשרות מיליארדי שקלים לשיקום, ההוצאה הציבורית תישאר גבוהה, בעוד שהכנסות ממסים אמנם בעלייה אך חזרת הגירעון לרמות שלפני המלחמה תהיה מאתגרת.

לפי פסגות, בהסתכלות לטווח ארוך יותר עולה השאלה לגבי ההשפעות הכלכליות הריאליות של סיום המלחמה על המשק. בהיבט זה אנו נותרים כנראה מעט סקפטיים יותר מהקונצנזוס. גם אם סיום המלחמה יאפשר התאוששות מהירה יותר של המשק וחזרה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח, מגמה זו לא צפויה להשתנות. במילים אחרות יש פה סיפור שהוא מחזורי ולא מבני.

"כדי להסביר מדוע אלו הן ההערכות שלנו נשאל את השאלה הבאה: עד כמה לסביבה הביטחונית הייתה השפעה שלילית על מגמת הצמיחה של ישראל בעשורים האחרונים? התשובה לשאלה הזו היא להערכתנו שכמעט ולא הייתה כזו השפעה מלבד לזו הנובעת מתקציב הביטחון. בשורה התחתונה, פוטנציאל הצמיחה של מדינה משתנה לעיתים נדירות מאוד ורק אם יש שינוי מבני אמיתי במשק. פוטנציאל הצמיחה של ישראל שעמד בעשורים האחרונים על כ-3.5% בשנה לא "סבל" מהמצב הביטחוני ולכן הוא לא צפוי להיות גבוה יותר בעתיד.

"השינוי המבני העיקרי שיכול להתרחש אם אכן התרחיש של שיפור בסביבה הביטחונית לטווח ארוך יתממש הוא הקטנה פרמננטית של תקציב הביטחון. תקציב זה שעמד ב-2025 על 113 מיליארד שקל הוא כמובן הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה וצמצום שלו יאפשר להוציא יותר כספים על סעיפים מעודדי צמיחה כמו חינוך, תחבורה ועוד. עם זאת כדאי לזכור שכמחצית מהוצאות הביטחון הן הוצאות שכר ולכן כדי לצמצם אותן יש צורך בתהליך ארוך מאוד של שינוי במבנה הצבא הכולל רפורמות ענק. בהתאם לכך, גם למי שמעדיף להסתכל על המציאות במשקפיים הורודים ביותר שניתן למצוא נמליץ למצוא זוג עם מספר גבוה במיוחד שכן הוא יצטרך להסתכל רחוק מאוד", כתבו בפסגות.

בשורה התחתונה, סיום המלחמה פותח בפני ישראל הזדמנות לשיקום כלכלי, חיזוק יחסי הסחר האזוריים ומשיכת השקעות חוץ. עם זאת, היכולת של המערכת הפוליטית והכלכלית למנף את הרגיעה לטובת רפורמות מבניות וצמיחה בת קיימא תהיה המבחן האמיתי של העידן שאחרי המלחמה.