ישראל דורגה במקום ה-23 מתוך 37 מדינות ה-OECD בתוצר לנפש

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום ממצאים מפרויקט השוואה בינלאומית על שווי כוח הקניה, שנערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח יחד עם המשרד הסטטיסטי של מדינות האיחוד האירופי. ישראל משתתפת בפרויקט החל משנת 1996, והוא מתקיים כל שלוש שנים.

בסבב הפרויקט לשנת 2017 אשר סוכם לאחרונה, השתתפו 49 מדינות שכוללות 37 מדינות החברות בארגון ה-OECD ו-12 מדינות, ששותפות לפרויקט אם כי אינן חברות בארגון.

התמ"ג הממוצע לנפש בישראל שמחושב על בסיס שווי כוח הקנייה הינו– 87% מהתוצר הממוצע לנפש במדינות השייכות לארגון ה-OECD.

שווי כוח הקנייה הוא שער חליפין מיוחד שבאמצעותו ניתן לנכות את ההפרשים ברמת המחירים בין המדינות השונות. בסכום כסף שהוחלף באמצעות שווי כוח הקנייה, ניתן לקנות סל סחורות ושירותים זהה בכל המדינות. כלומר, ניתן לאמוד את כוח הקנייה של המטבעות השונים על בסיס אחיד.

בפרויקט הנוכחי כלל ה"סל" כ-3,000 סחורות ושירותים אשר מרכיבים את המדד. המחירים שנאספו, שימשו לחישוב יחסי מחירים לסחורות ושירותים בודדים ולאחר מכן שוקללו יחסי המחירים בנתוני ההוצאה המתאימים בחשבונות הלאומיים וחושבו ממוצעים עד לרמת התמ"ג.

התמ"ג לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה(PPP: US$=1) בישראל הינו 39.0 אלף דולר והיא נמצאת במקום 23 בין 37 מדינות הארגון. לדוגמא, התמ"ג לנפש בישראל גדול מהתמ"ג לנפש בפורטוגל שעומד על 33.1 אלף דולר או סלובניה עם 36.7 אלף דולר וקרוב לתמ"ג לנפש בספרד-39.6 אלף דולר. זאת בהשוואה למדינות כמו ארה"ב בהן התמ"ג מגיע ל- 60 אלף דולר, שוויץ - 67.1 אלף דולר, ואירלנד עם תמ"ג לנפש של  78.2 אלף דולר. רמת מחירי התמ"ג בישראל מגיע ל-120% מממוצע מחירי התמ"ג במדינות ה-OECD.

רמה גבוהה של התוצר המקומי הגולמי לנפש לא מעידה בהכרח על רמה גבוהה של צריכת משקי בית, מכיוון שרמת התמ"ג משקפת גם רמות של מרכיבים נוספים, כגון השקעה בנכסים קבועים, הוצאה לצריכה ציבורית ויצוא נטו.

כך לדוגמא, מדינה שבה שיעור ההשקעות גבוה באופן יחסי, עשויה להימצא ברמה גבוהה מהממוצע של תמ"ג לנפש, אך יחד עם זאת במידה ונבחן את רמת צריכת משקי הבית באותה מדינה, הרי היא עשויה להימצא מתחת לממוצע שאר המדינות.

על מנת להשוות את צריכת משקי הבית בין המדינות, חישב ה-OECD שווי כוח קנייה עבור "צריכה אינדיבידואלית למעשה", המתחשבת בנוסף להוצאה לצריכה הפרטית של משקי הבית, גם בשירותים אשר מספקת להם הממשלה באופן אישי, כגון שירותי חינוך או בריאות, ומהווה מדד רמת החיים חומרית של משקי בית. הנתונים מראים מה שמשקי בית צורכים בפועל ולא רק את מה שהם רוכשים.

לפי ממצאי הפרויקט ב-2017 עולה כי הצריכה האינדיבידואלית למעשה לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה הגיעה בישראל ל-79% מממוצע מדינות ה-OECD והיא מדורגת במקום 23 בין 37 מדינות הארגון, בדומה ספרד (84%), ליטא (81%) ופורטוגל(76%).