חדשות כלכלה
ריביתהריבית נותרה ללא שינוי ברמת 0.1
המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה, האינפלציה בישראל מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנה האחרונה על 3.1% התוצר צמח 8.1%
המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלות מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. ניכר כי הגל החמישי בישראל בתהליך דעיכה. עם זאת, הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף עודנו קיים ומביא להמשך אי-הוודאות לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני.
מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד חודש דצמבר 2021 ב-0.3% ומדד חודש ינואר 2022 עלה ב-0.2%. האינפלציה בישראל, מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.1%. בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 2.7% ובניכוי השפעות מיסוי ורגולציה על 2.4%. קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים עלה בחודשים האחרונים. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד. תחזיות החזאים, צופות כי האינפלציה תיוותר סביב הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ולאחר מכן צפויה לרדת לכיוון מרכז היעד. בחודש פברואר הכריזה הממשלה על מספר צעדים בתחום יוקר המחייה, ועפ"י ניתוח חטיבת המחקר תרומתם הישירה צפויה להביא לירידה של כ-0.2 נק’ אחוז באינפלציה. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה עלו בתקופה הנסקרת מעל טווח היעד, אך הציפיות החל מהשנה השלישית מצויות בתחום היעד ובטווחים הארוכים יותר נרשמה אף ירידה בציפיות לעומת פרסום ההחלטה הקודמת והן מצויות בסביבת מרכז היעד. הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו .
למרות רמת התחלואה הגבוהה וריבוי הבידודים, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות במרבית תחומי הפעילות. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב-6.3%. ברביע הרביעי זינק התוצר ב-16.6% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים). רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר. הצמיחה ברבעון זה הורכבה מכלל השימושים בתוצר. במקביל עדכנה הלמ"ס את הצמיחה ברביע השלישי של 2021 מ-2.7% ל-6.7%.
המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש ינואר ממשיך להימצא באיזור החיובי, חרף הירידות בחודשים האחרונים . סך הרכישות בכרטיסי אשראי בינואר ופברואר נותרו ברמה דומה לחודשים קודמים, ועל-אף העלייה בשיעורי התחלואה לא ניכרת ירידה חריגה בצריכה הכוללת. בתחילת התפרצות גל האומיקרון נרשמו ירידות מסויימות ברכישות בענפים שנפגעו מהמשבר באופן משמעותי, אך ניכר כי מגמת ההתאוששות של ענפים אלו נמשכת. על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות האספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות החברות נותרה גבוהה. רמתו של יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה מאוד. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמות גבוהות בכל רכיביו.
נתוני שוק העבודה לחודש ינואר מצביעים על יציבות ברמת התעסוקה הכללית, והיא אינה רחוקה מזו ששררה טרם המשבר. גם בשיאו של גל האומיקרון, במחצית השנייה של ינואר נרשמה יציבות במדדי התעסוקה. עם זאת נרשמה ירידה בתשומת העבודה בפועל בשל ריבוי העובדים המבודדים כשבממוצע חודש ינואר מספר המועסקים שנעדרו ממקום העבודה במשך כל השבוע היה גבוה בכ-70 אלף מממוצע חודש דצמבר. שיעור האבטלה הרחבה ירד בחודש ינואר ל-5.6%. שיעור התעסוקה המותאם נותר ללא שינוי משמעותי ועומד על 60.2%, המבטא פער של כ-65 אלף מועסקים (0.9 נ.א) משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019. מספר המשרות הפנויות נותר ברמתו הגבוהה גם בחודש ינואר. למרות שסביבת התעסוקה הכללית קרובה למצבה ערב המשבר, חל שינוי בתמהיל הענפי של התעסוקה ביחס למצב ב-2019. בחודשים האחרונים ניכר כי מרבית ענפי המגזר העסקי עדיין נמצאים בתת-תעסוקה, בעוד בענפי הבריאות והמידע והתקשורת התעסוקה התרחבה מעבר למגמות התעסוקה הצפויות טרום המשבר. השכר הממוצע במשק עולה בהתאם למגמות שקדמו למשבר הקורונה, וכך גם השכר הממוצע לאחר נטרול השפעות הרכב המועסקים שאפיינו את תקופת משבר הקורונה. עם זאת, ישנה האצה מסוימת בקצב העלייה בענפי המידע והתקשורת וענפי הבינוי.
מגמת עליית מחירי הדירות האיצה בחודשים האחרונים ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-11.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. המשקיעים הגבירו את קצב הרכישות שלהם באוקטובר ובנובמבר לפני העלאת מס הרכישה והקטינו את הרכישות לאחריו . היקף המשכנתאות בינואר ירד בהשוואה לנתוני סוף שנת 2021, אך הוסיף להיות גבוה בהשוואה היסטורית. לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות עדיין נותר מתון יחסית.
בשוק ההון המקומי ובדומה למגמה העולמית, נרשמו ירידות במחירי המניות לצד עלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות אך בעוצמה מתונה יותר. עלייה נרשמה גם במרווחי האג"ח התאגידיות, אך אלו נותרו ברמות נמוכות. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להצביע על רמות הדומות לאלו שלפני המשבר. עם זאת, בחודשים דצמבר-ינואר, על רקע התפשטות התחלואה של גל האומיקרון, דווחה עלייה מסויימת בקשיי המימון בקרב העסקים הקטנים.
בעולם, השפעת זן האומיקרון על הכלכלה הגלובלית מתונה יחסית ומגמת ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכת. מדינות רבות מקלות את המגבלות שהוטלו וחלקן אף מסירות אותן כמעט לחלוטין. השיבושים בשרשראות הייצור בעולם נמשכים – גם אם בעוצמה מעט מתונה יותר. קרן המטבע עדכנה את תחזית הצמיחה הגלובלית כלפי מטה וצופה שהצמיחה בשנת 2022 תעמוד על 4.4%. מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד על רקע התפרצות זן האומיקרון אך עם זאת נותר ברמה המצביעה על התרחבות כלכלית. היקף הסחר העולמי עלה מעט ונמצא ברמה גבוהה מאוד. מדדי המניות בשווקים המפותחים רשמו ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. עליית תשואות נרשמה באג"ח הממשלתיות על רקע עלייה בציפיות להידוק מוניטרי. מחירי הנפט והסחורות האחרות עלו גם הם על רקע המתיחות במזרח אירופה. סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה הגבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים ובחלק מהם גם אינפלציית הליבה נמצאת מעל היעד. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, התוצר ברבעון הרביעי צמח בשיעור גבוה מהציפיות ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי אך הודיע על המשך צמצום תכניות הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות משכנתאות, כך שאלו צפויות להסתיים במרץ הקרוב וכן על כוונתו לצמצם את המאזן ולהתחיל בתהליך של העלאות ריבית, זאת על רקע עלייה נוספת בקצב האינפלציה (במונחי CPI) לרמה שנתית של 7.5%. באירופה נמשכת העלייה באינפלציה השנתית והיא עומדת על 5.1%. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי אך גם בגוש האירו מתגברות ההערכות שה-ECB יחל להעלות ריבית בהמשך השנה. באנגליה, האינפלציה ממשיכה לעלות, והגיעה ל-5.5% והבנק המרכזי העלה פעם נוספת את הריבית לרמה של 5%.0. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית.
הוסיפו תגובה לכתבה
-
15
מוזר כתבתי לך תגובה
אתמול ואני רואה שלא נשלח, בבקשה מד"ר בן דוד (לא יודע למה זכרתי פרופסור...20 שנה עושות את שלהן) http://bendavid.org.il/israel/SNR2013-Productivity(Heb).pdf ויש לו אינסוף מחקרים ומאמרים נוספים בנושא.
-
14
אני גם בעד שהמדינה לא
תיקח ולא תיתן. אבל בתנאי אחד והוא שיהיה שויון. לא בהנאות אלא בצרכים. כלומר האפשרות להתפרנס בכבוד תהיה זמינה לכולם והתשתיות יהיו באותה הרמה בכל המדינה ושירותי הרפואה והזמינות יהיו שוים לכולם. אחרת החזקים יחיו והחלשים ימותו וירעבו ללחם. אם נאפשר לכל אחד שיכול לעבוד, לבחור אם לעבוד או לחיות בעוני לא תהיה שום בעיה עם חרדים שלא עובדים כי הם בתוך המגזר ידאגו לעצמם. בדיוק כמו שאמרת שכל אחד יבחר על מה להוציא את כספו... אתה תוציא על ספורט והחרדי יתן לאח שלו שלומד בישיבה. קח לדוגמא את שלום פישר הבעלים של שופרסל ואיקאה או את הבעלים של אושר עד, אם המדינה תקח מהם פחות מיסים אולי הם משיקולי אידיאולוגיה יפנו את הכסף לתמיכה בציבור החרדי. ועוד נקודה אחת: אם המדינה תוציא פחות על שירותים וסובסידיות אולי גם את הצבא יהיה אפשר להפריט ולעשות צבא שכירים ורק מי שירצה יתגייס?!
-
13
אם מדובר על נתונים אני
תמיד שמח להחכים. אם מדובר במאמר דעה אני חושב אחרת ממנה.
-
12
מה שאתה אומר זה כתב איש
אישום נגד נבחרי הציבור שלך. אם לא מקבלים מימון מלא עבור חינוך. ובקושי מקבלים מימון לתרבות וספורט. למה אתה בוחר בהם??? שירותי טלויזיה מדובר בתשלום לפי שימוש. חוץ מהתאגיד שצריך להיסגר. שימוש אפסי בגורמי אכיפה-אתה יכול להביא נתונים? תשתיות תחבורה מחזיקי רכבים פרטיים משלמים מיסים ישירים ועקיפים שמחזיקים את מערך התחב"צ שאתה מתפאר בשימוש בו... הפקקים הם רק בשעות העומס כניסה/יציאה מהעבודה... אתה יודע שהארגונים שהזכרת מגייסים תרומות מכלל הציבור... ויש להם מתנדבים מכלל הציבור. אני לא טענתי נגד אף אחד. אני טוען שגביית המיסים צריכה להיות נמוכה וכנ"ל נתינת שרותים. וכל אחד יבחר על מה להוציא את כספו. אני לא חושב שתרבות וספורט לדוגמא צריכים להיות מתוקצבים. מי שרוצה ללכת להנות שישלם מחיר מלא מצידי 200-400 שקל לכרטיס. כנ"ל בנושא תאגיד השידור כאן. במצב הדברים הנוכחי אני ואחוז גדול מ6 העשירונים העליונים מקבלים פחות תמורה לכספי המיסים שלנו. לא קשור לחרדים חילונים.
-
11
השירותים שהחרדים צורכים הם
כדלהלן: מימון פרטי של מוסדות הלימוד שלהם במאות ועד אלפי שקלים לילד לחודש...! לא משתמשים בשירותי טלויזיה. שימוש אפסי בבתי סוהר וכוחות שיטור על עבירות. כמעט אפס מימון על תרבות וספורט. אינם צורכים תשתית כבישים כי נוסעים בתחבורה ציבורית וחוסכים פליטות ותחלואה. [ובלי לחשב את העלויות למשק של הפקקים בכבישים שנוצרים מנוסע אחד בטסלה ולא משבעה ילדים בבית...] כמות הפסולת שהם משנעים ומטמינים לנפש נמוכה משאר המגזרים עקב שימוש חוזר וניצול מלא. ויש עוד אבל הצד השני של המשואה זה השירותים שהחרדים נותנים כמו איחוד הצלה. ידידים. עזר מציון. יד שרה. עזרה למרפא. זכרון מנחם. ועוד ועוד שחוסכים הרבה כסף לאזרח, למדינה ולקופות החולים......
-
10
השיפור יהיה עצום! מבחינת
התמג, המדינה והאזרחים, גם העשירים וגם העניים, אם ממש תרצה אמצא לך מאמר בנושא מאת פרופ בן דוד.
-
9
אשה ישראלית יולדת בממוצע
3.3 ואשה חרדית יולדת 7+ לכן הם צורכים פי שתיים שרותים ממשפחה רגילה. הקצבאות מחושבות לפי עשירונים ולכן גם אם יותר אנשים יעבדו עדיין עשירון תחתון ועשירון שני יקבלו קצבאות. ברור שיהיה שיפור. אני טוען שהשיפור יהיה מינורי.
-
8
למה החזקים לא נהנים משירותים?
מחינוך??? בשורה התחתונה יותר כסף נכנס למדינה ופחות כסף יוצא (יותר אנשים עובדים פחות נזקקים ואין קצבאות). לא רואה משהו אחד רע בזה, בטח לא לעומת המצב הקיים.
-
7
כשיש כסף נוסף בקופה הוא מבוזבז על
שרותים ולכן החזקים נפגעים. כשגובים כסף גובים בעיקר מהחזקים וכשמחלקים החזקים הם האחרונים לקבל. לכן תמיד האינטרס של השכבות החזקות הוא כמה שפחות שירותים מהמדינה וכמה שפחות מיסוי. עיקר הכספים מהמדינה עוברים לאזרחים בצורה של שרותים. כמו חינוך ביטחון בריאות(המשרדים עם התקציבים הכי גדולים) ולא בצורה של קצבאות. ולכן גם אם החרדים והערבים יעבדו ויגדלו כספי המיסים לא תראה שינוי גדול בחלוקת הקצבאות(מחולקות לפי עשירונים שזה עניין יחסי) בעיקר יגדילו את השרותים ושם נצא מופסדים.
-
6
לא הבנתי את ההיגיון בדבריך.
עוד כסף למדינה ופחות כסף לעצלנים, איך זה פחות טוב תסביר לי.
-
5
שלום אדון צנזורה
האמת כואבת? שים קרח.
-
4
גביית מיסים נוספים וחלוקה של כספים נוספים
על תוכניות הזויות. עדיף ככה. בסופו של דבר החזקים רק ניזוקים ממיסוי נוסף. מקבלים הרבה פחות חזרה.
-
3
לא ברור איך תגובות כאלה שורדות פה יותר מחמש
דקות... בושה וחרפה לדעתי.
-
2
רק לחשוב איפה היינו אם לא היה את עזר
מציון איחוד הצלה יד שרה עזרא למרפא ועוד שלא תזדקק להן
-
1
ישראל אימפריה.
רק לחשוב איפה היינו אם 2 המגזרים של החרדים והערבים היו נכנסים מתחת לאלונקה...