הגיע הזמן להגן על המשקיעים: צריך לעצור את פרויקט האנליזה של פרוסט אנד סאליבן

מעל שש שנים חלפו מאז הושק פרויקט האנליזה של הבורסה בשיתוף חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן והכישלון המהדהד שנרשם עד כה כנראה לא היה משכנע דיו על מנת לקטוע את הפיאסקו, כאשר עוד ועוד חברות מקבלות סיקור עם מחירי יעד שמניותיהן לעולם לא יפגשו.

מדובר בפרויקט שבמסגרתו התקשרה הבורסה עם שתי חברות מחקר זרות, אדיסון ופרוסט אנד סאליבן, במטרה שיספקו אנליזות מקצועיות על חברות טכנולוגיה וביומד, ובכך לחשוף אותן למשקיעים המוסדיים, שלרוב לא מחזיקים באנליסטים שמתמחים באותם תחומי פעילות, כמו גם הציבור הרחב של המשקיעים.

אם שאלתם מהי אנליזה אובייקטיבית, אז בסופה של כל סקירה מטעם פרוסט אנד סאליבן יש הסבר שעל פניו אמור להיות משכנע. "מרבית האנליזות אודות חברות ציבוריות מבוצעות לעיתים על ידי גורמים בעלי אינטרס פיננסי בחברות המסוקרות כגון חברות מתחום הסייל סייד, או חתמים בעלי אינטרס פיננסי מובהק. מטרת פרויקט האנליזה היא לספק מחקר אובייקטיבי על ידי חברת מחקר וייעוץ ומחקר (הטעות במקור) שאין לה כל אינטרס פיננסי בחברות המסוקרות וחלות עליה הגבלות רגולטוריות רמות על ידי הרשות לניירות ערך שנועדו למנוע הטיות". עוד כותבים שם כי האנליזה לא מהווה ייעוץ השקעות, ואפשר להבין את ההתכסות הזו כדי להימנע מתביעות שהיו זורמות אליה בהמון נוכח הכישלון במבחן התוצאה.

נזכרנו בזאת נוכח המשך הפרסומים שמאירים בפנינו מחירי יעד מנותקים מהמציאות. אורה סמארט אייר, למשל, דיווחה הבוקר על עדכון לאנליזה שערכה פרוסט אנד סאליבן לאחר הדוחות כאשר מחיר היעד של 6.7 שקלים למניה נותר בהינו. מדובר במחיר מניה שבו ביקרה אורה סמארט אייר לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה, לפני העלאות הריבית, ובגדול במצב עולם שבו לא היתה אינפלציה והכסף הזול אמור היה להמשיך לתדלק את השווקים. אלא שלמציאות היו תוכניות אחרות והשווקים נפלו כאשר מניות החלום בראשם ואלו פגשו את קרקע המציאות.

קשה לבוא בטענות כלפי פרוסט אנד סאליבן על ברבורים שחורים, אבל על בעיות המודל כן אפשר. אמנם מדובר בסקירות "אובייקטיביות" אבל צריך לעמוד על טענה זו, שכן החברות מצד אחד כן משלמות עבור הסיקור, ומהצד השני נהנות מסיקור חיובי לרוב שבמבחן התוצאה רחוק מהמציאות. אמנם החברות לא משלמות ישירות לפרוסט אנד סאליבן, אלא לבורסה לניירות ערך שבתורה משלמת לחברת המחקר, ובכל זאת בסופו של דבר האם חברות ירצו לשלם על סיקור שלילי? סביר שלא.

אורה סמארט אייר צללה במעל 95% מאז ההנפקה. אם היה מדובר בחברות דירוג חוב, אז כנראה שפרוסט אנד סאליבן היו מעבירות את הנייר לדיפולט. אבל למה לה אם אפשר לכוון רחוק ולהמשיך להינות ממימון הפרויקט.

כמובן שאורה סמארט אייר לא לבד. מרבית המניות המסוקרות במסגרת הפרויקט קיבלו מחיר יעד רחוק מהמציאות וממחיר השוק. למנייתה של פריים אנרג’י הוענק מחיר יעד של לא פחות - 19.3 שקל למניה, בעוד שמחיר השוק שלה נושק ל-3.3 שקלים למניה. פער אסטרונמי בין מחיר היעד למחיר השוק. ברנמילר זכתה מצד פרוסט אנד סאליבן למחיר יעד של מעל 30 שקל למניה, בעוד שמחירה בשוק הוא קצת מעל 5 שקלים, אחרי שהתרסקה בכ-60% תוך פחות מחודשיים. אולי הגיע הזמן לעדכן מחיר יעד כלפי מטה? כנראה שאת פרוסט אנד סאליבן זה לא מרגש כי הם מכוונים רחוק, כל כך רחוק עד כדי שלא נזכור מה היה מחיר היעד מלכתחילה.

אקסיליון למשל נהנתה מצד פרוסט אנד סאליבן ממחיר יעד של 8.6 שקל למניה. כיום היא נסחרת במחיר של פחות משקל בודד. מניית החברה נחתכה ב-50% רק בשלושת החודשים האחרונים. האם ראיתם עדכון מחיר יעד או הודעה בטעות מצד החוקרים שהעניקו לה את מחיר היעד תוך שהם שבויים בחלומות של הקמת כבישים חכמים בעולם? גם אנחנו לא. דוגמא נוספת אפשר למצוא בסונוביה. פרוסט אנד סאליבן העניקה למנייתה מחיר יעד של 30.6 שקל למניה, כאשר מחירה בשוק כיום הוא 3.5 שקלים למניה לאחר התרסקות מפוארת.

יש עוד ועוד דוגמאות של מחירי יעד בפעם של מאות אחוזים מהמחיר של מניות החברות בשוק, אך קצרה היריעה מלהכיל, פשוט הגיע הזמן לעצור את הפרויקט לאחר שהוכיח את כישלונו, שמא הסקירות הללו ישיגו את המטרה ההפוכה וירחיקו את המשקיעים מהבורסה. ביוני האחרון הפרויקט הוארך בשנה למרות שכבר אז אפשר היה להצביע על עומק הכישלון, וההחלטה באם להאריך את הפרויקט תהיה רק ביוני הבא. ספק אם עד אז התמונה תהיה שונה.