שר הכלכלה ברקת מצפצף על סמוטריץ’: ”ממשיך בקידום הטלת היטל היצף על קנאביס”

שר הכלכלה, ניר ברקת, השיב הבוקר (ג’)ל מכתבו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, והבהיר כי הוא דוחה את טענותיו ומתכוון להמשיך בהליך הטלת היטל ההיצף על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה.

במכתבו ציין ברקת: "אינני מוצא מקום לקבל את התנגדותך כהתנגדות העומדת בכללים אשר נקבעו על ידי החוק והיועץ המשפטי לממשלה ביחס להחלטה על הטלת היטל היצף, ובהתאם לזאת ולפי החוק, ומאחר ולא קיבלתי כל סירוב מהותי בלוחות הזמנים הקבועים בחוק, אני ממשיך בקידום הטלת ההיטל".

בשבוע שעבר הכריע שר האוצר סמוטריץ’, בניגוד לעמדת שר הכלכלה ברקת, כי היטל היצף של עד 165% לא יוטל על יבוא קנאביס רפואי מקנדה, יצואנית הקנאביס הגדולה בעולם.

ברקת טוען כי מדובר בעמדה שגויה, שטחית וחסרת ביסוס מקצועי או משפטי, וכי היא מתעלמת מהפגיעה האמיתית בתעשיית הקנאביס המקומית, שעלולה לקרוס בשל תחרות בלתי הוגנת עם שוק קנדי שמציף את ישראל במוצרי קנאביס במחירי הפסד.

"קיבלתי בפליאה את מכתבך שבנדון המכיל אי דיוקים ותפיסה מקצועית מוטעית לטעמי", כתב ברקת. "העולם של היום אינו עולם של תמימות כלכלית – אלא שדה קרב גלובלי. מלחמת המכסים שמובילה ארצות הברית בימים אלה ממש ממחישה היטב: מדינות חייבות להגן על יצרניהן אם הן חפצות לשרוד ולהתחזק, בעוד מדינות שמפקירות את תעשיותיהן נרמסות ואובדות בתחרות העולמית. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בצד הנרמס. שוק שאינו מגן על יצרניו מפני הצפות סחורה במחירי היצף, פרקטיקות סחר לא הוגנות ותחרות מעוותת – סופו להתנוון, להתמוטט ולהישאר תלוי בחסדי אחרים". 

לדברי ברקת, העולם כולו נמצא בעיצומה של מלחמת סחר, כאשר מדינות מערביות מגינות על היצרנים שלהן באמצעות כלים כמו היטלי היצף, ואילו בישראל – משרד האוצר ממשיך להתעקש על גישה ליברלית שפוגעת בתעשייה המקומית ובתחרות ההוגנת. "מדינות שלא מגינות על היצרנים שלהן נרמסות ונעלמות מהתחרות", כותב ברקת, וטוען כי אם ישראל לא תפעל באותו אופן – היא תיוותר ללא תעשייה עצמאית בתחום הקנאביס, ותהפוך תלויה ביצואנים זרים, שכאשר ימצאו שווקים רווחיים יותר – יינטשו את ישראל ויותירו את הצרכנים ללא מענה.

ברקת מאשים את סמוטריץ’ בהתערבות לא ראויה בתהליך מקצועי, תוך התעלמות מממצאי הוועדה המייעצת והממונה על היטלי סחר שהצביעו באופן חד משמעי על נזק ממשי לתעשייה המקומית כתוצאה מהיבוא המוזל מקנדה. עוד הוא תוקף את טענת האוצר כאילו מדובר בפגיעה מקרו-כלכלית, ומכנה אותה "מופרכת", שכן היקף השוק כולו שולי במונחים של השפעה על המשק. "התנגדותך להיטל ההיצף מבוססת, לצערי, על שורה של הנחות שגויות, חלקן במישור העובדתי וחלקן המשפטי", כתב ברקת.

ברקע הדברים עומדת מתיחות עמוקה בין משרדי האוצר והכלכלה. ברקת מצביע על דפוס מתמשך של התנגדות עקרונית מצד האוצר להטלת היטלי היצף, גם במקרים שבהם נגרם נזק כבד לתעשייה המקומית, כמו בענף המלט או הזכוכית. לטענתו, משרד האוצר עושה ככל שביכולתו כדי לרוקן את החוק מתוכן, ומנסה להפוך את סמכותו המשלימה לסמכות קובעת – דבר המנוגד לעמדות משפטיות קודמות של היועצים המשפטיים לממשלה.