בנק ישראל לא חושש ממשבר סאב פריים: ”גם במלחמה - שיעור פיגורי המשכנתאות לא גבוה”

הוועדה לביקורת המדינה ערכה הבוקר (ב’) דיון מקצועי בנושא פעולות הפיקוח על הבנקים בנושא מתן הלוואות למשכנתאות לאור חשש ציבורי ממשבר בענף האשראי למשכנתאות אשר עלול להוביל למשבר סאב פריים.

על פי יו"ר הוועדה, מיקי לוי, "המגבלות אשר אמורות להגן על כשלים בהחזרי האשראי הוקלו משמעותית בשנים האחרונות מה שגרם הן לעלייה חדה במחירי הדירות והן עלייה משמעותית בריבית בנק ישראל. עלייה באישור האשראי של הלוואות בלון אשר ניתנות ביד קלה מדיי בשנים האחרונות – מהוות סיכון הן לרוכשים והן לקבלנים".

לוי מתח ביקורת חריפה על הבנקים לאורך הדיון ואמר: "רווחי הבנקים בשנת 2024 היו 30 מיליארד שקל ! גידול של 15% בהשוואה לשנת 2023. אלו רווחים מטורפים אחרי שנתיים של קורונה ושנה וחצי של מלחמה. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ברבעון הראשון של שנת 2025 במצרפי 7.68 מיליארד שקל. חלוקת דיבידנד מטורפת בכל הבנקים. ברבעון הזה חולקו כ-2.5 מיליארד דיבידנד. האם זה נורמלי? זוהי השתוללות של הבנקים וחגיגה על חשבון הציבור".

זה המקום לציין כי הבנקים בישראל מתנהלים ללא גרעין שליטה, משמע המחזיקים העיקריים בהם זההציבור דרך החסכונות הפנסיונייים, כך שגם הציבור נהנה מהדיבידנדים.

אלון זקן, עוזר המפקח על הבנקים, אמר: "מחירי הדירות הגבוהים גוררים אחריהם משכנתאות גבוהות והחזרי משכנתאות גבוהים. לאחרונה הוקם צוות בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שמטרתו לבדוק השפעת סעיפי בחוזי המימון של הבנקים עם היזמים על מחירי הדירות, הצוות מתכנס בתדירות שבועית. מכיוון ששוק הדיור מורכב מגורמים רבים בעלי השפעה על המחירים נדרשת בחינה רוחבית ולא בחינה של נושא זה בלבד. שם המשחק הוא היצע, אם יהיה מספיק היצע – המחירים יירדו.

"הפיקוח על בנקים עוקב אחר הסיכונים היציבותיים לרבות היבטי ההוגנות והשקיפות כלפי הלקוחות. בשנים האחרונות נעשו צעדים רבים כדי לשפר את רמת השירות, ההוגנות והמחיר ללקוחות. מגבלת הנדל"ן היא דוגמה לצעד שננקט על מנת לצמצם את הסיכונים ולכן הגבלנו את הלוואת הבלון ל-10% ואת מבצעי קבלן 20%-80% ל-25%. זאת על מנת להגן על רוכשי הדירות.

"איננו רוצים לנקוט בצעדים שאינם מבוססים, אלא בצעדים תשתיתיים שמטבע הדברים לוקח להם זמן להבשיל. לגבי הרווחיות העודפת בשנים האחרונות זו נובעת גם מעליית הריבית. בהסתכלות לעומק היו מהלכים רבים במערכת הבנקאית, כמו התייעלות ודיגיטציה, מה שמשפיע גם כן על הרווחיות. דרך המלך היא הגדלת התחרות ולא התערבות בתמחור וכך אנו פועלים."

זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, אמרה: "יש פעילות ענפה שנעשית בפיקוח על הבנקים בעשור האחרון. הפיקוח על הבנקים רואה ראיה רחבה ועוקב אחר המגמות והנתונים, ומנסה לזהות את הסיכונים. כמו גם את יכולת הבנקים לעמוד בזעזועים לא צפויים ונראה שהיכולת שלהם גבוהה. כחלק ממתווי הסיוע שפרסם בנק ישראל במלחמת חרבות ברזל נדחו כ 130 אלף הלוואות, וזה סייע לאותם לווים. שיעור המשכנתאות בפיגור אינו עולה על אף זעזוע המלחמה. הפיקוח על הבנקים עושה שימוש במגוון כלים ואנו פועלים מתוך אחריות כפולה: לוודא את יציבות הבנקים ושהבנקים הוגנים כלפי הלקוחות ופועלים לרווחתם."

עו"ד עופר סלע, יועמ"ש רשות התחרות, מבהיר כי הרשות אינה רואה תיאומים בין הבנקים כרגע, אך הנושא נמצא במעקב. המצב הנוכחי, שבו רוב הציבור אינו מבצע סקר שוק מקיף טרם נטילת משכנתא, מעלה חשש לחוסר תחרות מספקת. למרות זאת, הרפורמה של בנק ישראל, שהביאה לשקיפות מחירים ואישור עקרוני, מהווה צעד חיובי לקראת הגברת התחרות.