מזבובים בתאילנד לחלומות בהקיציס - מה נשיא לשעבר יכול לתרום לחברת קריפטו בורסאית?

חברת פליינג ספארק, שעד לא מזמן עסקה בפיתוח תחליפי חלבון מחרקים, הודיעה אתמול על שינוי כיוון חד ומפתיע - מיזוג עם חברה חדשה בתחום הקריפטו. אל הצעד הזה נלווים שמות נוצצים במיוחד: הנשיא לשעבר רובי ריבילין, השר לשעבר יזהר שי והמפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, שקיבלו תפקידי מפתח בגוף החדש. ההודעה, שנראית במבט ראשון נוצצת ומלאת הבטחות, מעלה לא מעט סימני שאלה.

ראשית, מה בעצם הכישורים הפיננסיים או הטכנולוגיים של השלושה, שמצדיקים מינוי לתפקידי הנהגה בחברת קריפטו? האם יש להם ידע מעשי, ניסיון במסחר דיגיטלי, או הבנה עמוקה בטכנולוגיית בלוקצ’יין? או שמא מדובר בעיקר בניסיון לרכב על טרנד לוהט, תוך שימוש בשלד ציבורי ותדמית ממלכתית כדי למשוך משקיעים?

הודעת החברה לא מפרטת כמעט דבר על המוצר או השירות העתידי, מלבד אזכורים כלליים לפלטפורמת מסחר ולפתרונות סייבר וליווי פיננסי למוסדיים. אבל כאן עולה שאלה בסיסית: למה צריך עוד פלטפורמת מסחר בקריפטו, כשיש כבר עשרות שחקנים ותיקים, חלקם גלובליים ובעלי יתרון טכנולוגי ומוניטין? ובכלל – מה הקשר בין מסחר בקריפטו לבין "ליווי סייבר ופיננסי למוסדיים"? שני תחומים שונים לחלוטין, שחיבורם מעורר רושם של בלבול או לכל הפחות ניסיון לייצר באזז סביב מונחים חמים.

וגם אם יצליחו לגייס כספים – מתי זה אמור לקרות, באילו סכומים, ומתי (אם בכלל) החברה צפויה להרוויח? בשוק תנודתי ורגולטורי כמו קריפטו, הדרך לרווחיות ארוכה ומלאה במהמורות – ועסק כזה צפוי לשרוף לא מעט הון לפני שיתקרב לאיזון.

מראיון של השר לשעבר יזהר שי במדיה אפשר להבין שכרגע התוכניות ’על הנייר’ וצריך לשאול איזה מוסדי ישים את כספי הציבור על חברה שאין בה שום נכס מוחשי?

ולבסוף, אולי השאלה הכי מהותית – מי באמת עומד מאחורי החברה הזו? המיזוג מוצג כאילו השלושה הם המייסדים או היזמים, אך בפועל ברור שהם לא. אז למה שמות היזמים האמיתיים לא נחשפים? מי מחזיק את השליטה, ומי עומד ליהנות אם מניית פליינג ספארק תמריא בעקבות ההודעה?

כל עוד אין תשובות ברורות לשאלות האלה, הרושם שנוצר הוא פחות של חזון חדשני ויותר של ניסיון מבריק - אך מוכר - להשתמש בשמות גדולים כדי לייצר רושם של מהלך גדול.