תנאי המשק אינם מצריכים הפחתת ריבית מהירה

העלייה המחודשת באי הודאות הגיאו-פוליטית לצד תנאי המשק הטובים הובילו להפוגה בתהליך התאמת הריבית לסביבה הניטראלית.

הועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4%, בניגוד להערכת הקונצנזוס (הפחתה של 25 נ"ב), אך בהתאם להערכתנו.

ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי נבעה בעיקר מהעלייה המחודשת באי הודאות הגיאו-פוליטית מחשש לעימות מול אירן, אך עולה בקנה אחד עם כוונת בנק ישראל לבצע את תהליך ההתאמה לסביבה ניטראלית באופן הדרגתי, שכן תנאי המשק אינם מצריכים הפחתת ריבית מהירה.

תהליך ההתאמה בריבית לסביבה ניטראלית צפוי להימשך, כאשר העיתוי תלוי בהתפתחויות במישור הגיאו-פוליטי ובאינפלציה. תחזית האינפלציה שלנו מניחה כי השפעת הייסוף בשער החליפין של השקל תגיע לשיאה במהלך המחצית הראשונה של השנה, ולאחר מכן צפויה עלייה בסביבת האינפלציה מעל למרכז היעד, ובהתאם לזאת אנו מצפים להפחתה הדרגתית בריבית ל-3.5% במהלך הרבעון השלישי של השנה.

הועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4%, לאחר שתי הפחתות רצופות בנובמבר ובינואר האחרונים. ההכוונה העתידית נותרה בעינה ומכוונת למדיניות תלוית נתונים ובעיקר בהתפתחות האינפלציה, בפעילות המשק, במדיניות הפיסקאלית ובהתפתחויות הגיאו-פוליטיות. ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי תאמה את הערכתנו, כאשר הערכת הקונצנזוס הייתה להפחתה של 25 נ"ב, אך ברוב מתון, ואילו התמחור בשוק טרום ההחלטה שיקף הסתברות של כ-50% להפחתת הריבית.

ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי אמנם נתמכה בעיקר בעלייה המחודשת באי הודאות הגיאו-פוליטית, אך היא עולה בקנה אחד עם האיתות מצד בנק ישראל בהחלטה האחרונה לכך שתוואי ההפחתה בריבית צפוי להיות הדרגתי. זאת בהתחשב בכך שרמת הריבית הנוכחית אינה רחוקה להערכת הבנק מרמתה הניטראלית, ובהתחשב בתנאי המשק הטובים שאינם מצריכים הפחתת ריבית מהירה. בהתאם לזאת, ההודעה מציינת את הגורמים שעמדו מאחורי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ובראשם:

1. אי הודאות הגיאו-פוליטית על רקע החשש מעימות אפשרי מול אירן.

2. התחזקות מתונה יחסית של השקל מאז ההחלטה האחרונה וזאת בהתאם למגמה העולמית תוך עלייה מתונה בפרמיית הסיכון של המשק. זאת, בניגוד להחלטה בינואר שנתמכה במידה ניכרת בייסוף המהיר בשער החליפין של השקל.

3. שיפור בפעילות הריאלית שקיבל ביטוי בנתוני הצמיחה האחרונים וממשיך להיתמך בשוק העבודה ההדוק, כולל עלייה מהירה בשכר בסקטור העיסקי. הועדה מציינת כי התרחבות המשק נמשכה גם בתחילת השנה, בין היתר תוך עלייה מהירה באשראי העיסקי, ושמגבלת ההיצע עדיין משמעותית, כלומר המשק ממשיך להתאפיין בעודף ביקוש.

4. מבחינת האינפלציה, ההודעה מציינת כי ההתפתחות מאז החלטת הריבית הקודמת תאמה את ההערכות המוקדמות וכללה עלייה בדצמבר והתמתנות בינואר סמוך למרכז היעד. עם זאת, הדגש בהודעה הוא על תמהיל שנתפס ככל הניראה בעיני הועדה כפחות נוח ונשען על ירידה באינפלציית הסחירים, בין היתר על רקע התחזקות השקל, וזאת לעומת האצה בסעיף הדיור שנתפס כגורם אינפלציוני דביק יותר. כמו כן, בהתייחסות לאינפלציה הועדה ממשיכה להתייחס לסיכונים לעלייה מחודשת שעלולים לנבוע מהמצב הגיאו-פוליטי, מעודף הביקוש ומהמדיניות הפיסקאלית.

בשורה התחתונה, ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי נתמכה אמנם באי הודאות הגיאו-פוליטית, אך עולה בקנה אחד עם כוונת בנק ישראל לבצע את תהליך ההתאמה לסביבה ניטראלית באופן הדרגתי, שכן תנאי המשק אינם מצריכים הפחתת ריבית מהירה. תהליך ההתאמה צפוי להימשך בחודשים הקרובים, כאשר עיתוי ההתאמה כלפי מטה בריבית, לסביבת ריבית ריאלית של כ-1.5%, תלוי בהתפתחות במישור הגיאו-פוליטי ובהתפתחות האינפלציה. תחזית האינפלציה שלנו מניחה כי השפעת הייסוף בשער החליפין של השקל תגיע לשיאה במהלך המחצית הראשונה של השנה, ולאחר מכן צפויה עלייה בסביבת האינפלציה מעל למרכז היעד, ובהתאם לזאת אנו מצפים להפחתה הדרגתית בריבית ל-3.5% במהלך הרבעון השלישי של השנה.

*הכותב הוא הכלכלן הראשי של IBI*