מדוע בנק ישראל לא משקיע בזהב? ”בחכמת בדיעבד אומר למה לא השקעתי בהרבה מניות”

"יש הרבה מניות שבחכמת בדיעבד הייתי אומר למה לא השקעתי, אבל בסוף אנחנו מדברים על תשואה של נכסים, יש תקופות בהן זהב עושה טוב יותר, אין ספק שזה השנתיים האחרונות, אנחנו קשובים, כל הזמן בוחנים את כל הכלים, כולל מטבעות אלטרנטיביים ואשאיר את זה בתשובה הזו", כך אמר נגיד בנק ישראל, הפרופ’ אמיר ירון, במסגרת הצגת התקציב בוועדת הכספים של הכנסת, כתשובה לשאלה מדוע הבנק לא משקיע בזהב.

"אני חושב שאנחנו מתנהלים נכון, בכל נקודה ובכל זמן יכול להיות משהו. רוב הבנקים המרכזיים האחרים בכלל לא מושקעים בתחומים אחרים, יש מספר בנקים מובילים, אנחנו בהם, עם אחוז רזרבות גבוה, חלקם מאוד נזיל, השביעי באוקטובר הוכיח את החשיבות של זה", הוסיף ירון.

בפתח סקירתו הדגיש הנגיד כי מדינת ישראל נכנסה למלחמה במצב טוב, התוצר היה גבוה מהמגמה בקרב המדינות המובילות, שוק העבודה היה הדוק, ויחס החוב תוצר ירד.

בהמשך הציג כי מלחמות רבות, במקומות שונים, הביאו לפגיעה קשה בתוצר, ואינפלציה גבוה, ואילו ישראל לאחר אירועים ביטחוניים שונים, יודעת לצמוח יפה לאור מצבים כאלה, על רקע כך ציין כי המלחמה לאחר ה-7 באוקטובר הייתה אירוע ענק בהשוואה לאירועים אחרים עימם התמודדה ישראל, ולמרות זאת כבר ברבעון לאחר מכן הייתה קפיצה והתקדמות לפי האירועים הגיאופוליטיים. "הייתה פגיעה במשק, פער התוצר עומד על 3.5 אחוזים וזה לעומת מה שצפינו, התחזית שנה הבאה היא צמיחה יפה של 5.2 אחוז, ולאחר מכן 4.3 בשנת 2027". כן הציג הנגיד כי ההוצאות בכרטיסי האשראי הינם מעל המגמה.

את המורכבות במשק הסביר בנגיד בכך שבתחילת המלחמה הייתה ירידה משמעותית במשק, עובדים היו חסרים, היו חסרים חומרי גלם וכו הייתה פגיעה באשראי. הנגיד ציין כי המחסור בעובדים היה נקודה משמעותית בתמונה הזו, אך ציין כי מאז נרשמה התאוששות: בשוק העבודה האבטלה בממדים מאוד נמוכים, כאשר במהלך המלחמה המילואים הביאו לירידה משמעותית במספר העובדים, וכי כרגע אנחנו עדיין בהיקפים גבוהים במילואים לעמות טרום המלחמה ומכאן ההשפעה על שוק העבודה, אבל רואים את הירידה מאז הפסקת האש. כן ציין כי מצבת העובדים נפגעה גם מהעדר עובדים שאינם ישראלים, כפלסטינים וזרים, וכי גם בפרמטר זה רואים אט אט שיפור, וגם באחוזי האבטלה ישנו שיפור מאז הפסקת האש. גם לעניין המחסור בחומרי הגלים מאז הפסקת האש, ציין כי ישנה המראה חזרה דומה למצב טרום המלחמה, וכי גם באשראי המצב חזר להיות טוב יחסית, ואילו בשוק העבודה יש שיפור אבל עדיין יש מקום להתקדמות נוספת.

עוד הציג הנגיד עלייה בייצוא סחורות ושירותים מאז עם כלביא, כאשר הייבוא ירד משמעותית עם תחילת המלחמה, נוכח הפגיעה ביכולת להביא מוצרים לארץ, והעדר יכולת לייצר תחליפים לכל, וכי מאז עם כלביא היבוא עלה בצורה גדולה במסגרת יישור הפער.

כן הציג הנגיד כי תקבולי הממשלה ממיסים בחודשים האחרונים הינם מעל המגמה ארוכת הטווח, אך סייג כי "אי אפשר לבנות על זה לאורך זמן אך הדבר מעיד על החוזק של המשק".

במסגרת תחום הדיור, נשאל לגבי בעייתיות בתחום החזרי המשכנתא והשיב כי "בראיה ארוכת טווח אין עלייה מהותית בתחום הפיגורים. ביטולים כאלה ואחרים הינם בשוליים". לשאלת יו"ר הוועדה לגבי פניות רבים מיזמים על בעיות בשיווקיים, גם באזור המרכז, ציין הנגיד כי "יש הטרוגניות, בדרום רואים אזורים פורחים, פינוי בינוי בת"א חלש, בעסקאות ביחס לפיק בתחילת 24 אתה רואה ירידה אבל בפרספקטיבה ארוכת טווח ירידה לא דרמטית, והשוק עושה התאמות". לגבי אפשרות של ירידת מחירים ציין כי הדבר תלוי בהיצע,- "למרות הירידה בעסקאות, רואים שהקבלנים כן מצליחים, קונים ורוכשים קרקע", וכי "רואים מלאי, היצע ושיווקים שצפויים להמשיך ואנחנו מנטרים את הקבלנים ויכולת העמידות שלהם, לא רואים באופן כללי קשיים בנושא הזה".

בתחום הפיננסי של כלכלת ישראל ציין כי נראתה לאורך שנת 23 ירידה לאור המלחמה ושיפור בשנת 24 שינוי מגמה עם מדרגות שונות: מבצע הביפרים, עם כלביא, והפסקת האש, ש"הביאו לביצועי יתר של הבורסה פה לעומת חו"ל" וציין כי הדבר קשור גם לפרימת הביטוח על האג"ח הממשלתי הדולרי.

מי יעזור ליצואנים? המדינה

לענייו השקל והשפעתו על היצואנים ציין "ברור לנו שקל מתווסף לאתגר יצואנים, יחד עם זאת ראינו את השקף על היצוא. המדינות שלנו, היא כיצד השקל ושער חליפין משפיעים על יציבות המחירים ותפקוד השוק. אם יש בעיות נקודתיות זה לא בצד המוניטרי אלא בצד הפיסקלי".

לשאלה על הורדות הדירוג וצפי להעלאה השיב "אני לא רוצה להתנבא אבל אני חושב שהן רואות שהכלכלה עובדת ומה השווקים אומרים, והם יצטרכו להתייחס לזה".

לעניין ההייטק ציין כי "אין ספק שזה הקטר של המשק, מעל 50% מהיצוא, שליש מההכנסות, קצב הגיוסים בשנת 2024 דומה לקצב בשנת 2019. בתחילת המלחמה זה ירד מאוד, אבל מאז מאוד עלה". כן השווה את חברות ההייטק בישראל לחברות בתקופת הדוט קום, בה נסגרו חברות רבות, וציין כי הביזור בתעשיית ההייטק מאוד גדול כיום, והדגיש כי "חשוב מאוד שישראל תמשיך להשקיע במו"פ".

לשאלת ח"כ אורית פרקש הכהן לעניין בריחת מוחות ורישום חברות בחו"ל בתחום ההייטק, ציין "אנחנו כמובן רוצים לשמור את המוחות, זה אקוסיסטם שלם, צריך לבחון את הנושא, מה הגורמים שהעלו את אותה הגירה שלילית עליה דיברת ואת הרישום בחו"ל, צריך חריש עמוק ולעשות מאמצים, אם זה מיסויים – הטבות ואם זה נושאים אחרים כדי שלא נראה את המקרים האלה".

לגבי האינפלציה ציין "ראינו כי במדד האחרון היא עמדה על 2.6%, עד המלחמה היינו בתחתית של מדינות ה-oecd במסגרת גובה האינפלציה, בהמשך היא עלתה אצלנו בניגוד למדינות, למה? בגלל שההיצע ירד לעומת הביקושים". כן הוסיף כי הציפיות קדימה של האינפלציה במסגרת תחזית מצד 14 כלכלנים שבנק ישראל עובד עימם, היא כי האינפלציה צפויה להיות סביב מרכז היעד ברבע הראשון של 2026.

עוד הוסיף הנגיד כי מאז הפסקת האש האינפלציה ירדה, השקל המשיך להתחזק, ומספר משרתי מילואים ירד, שיעור התעסוקה עלה וגובה שכר ירד: "בתקופת המלחמה היה נכון נוכח הנתונים להשאיר את הריבית על כנה, הראתי לכם מה המחיר במלחמות שעושים צעדים פזיזים ומגיעים להיפר אינפלציה"

"גם אינפלציה של 7-9 אחוזים פוגעת במשק בצורה אדירה, ובעיקר בשכבות החלשות, לכן הוועדה המוניטרית פעלה רק עפ"י הקריטריונים המקצועיים. זה שאנחנו בסביבת אינפלציה של 2% הרבה שואלים אותי בעולם מה הנקודה, אז למגזר הישראלי מגיע הרבה קרדיט, מגיע טיל מתימן, אנשים נכנסים לממ"ד ל-15 דקות לאחר מכן הם בים, במסעדות ובשוק העבודה, לכן אני מתבטא בכל מקום על החוסן והעמידות של המשק. גם החזקנו את הריבית איפה שהייתה והורדנו אותה בדיוק איפה שהיה צריך, נמשיך לבדוק איפה הביקושים לצד איפה ההיצע, היה חשש שלאחר הפסקת האש שהביקושים יתפרצו, אבל הם המשיכו להיות ערים אבל לא התפרצו כמו לאחר הקורונה, לכן האינפלציה איפה שהיא".

הנגיד ציין כי עלות מלחמה מוערכת בכ-350 מיליארד ₪ בשנים 23-26, המהווים כ-13 אחוזי תוצר. לאור כך ציין כי לקראת שנת 26 ישנו אתגר תקציבי וקרא לאחריות פיסקלית: "אנחנו עם הוצאות ביטחון גבוהות, כלכלה זקוקה לביטחון אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה".

לצד הוצאות הביטחון הגבוהות קרא הנגיד לפעול לקדם חינוך, בריאות, תשתיות וכן לדאוג ליחס חוב תוצר סביר: "היום אנחנו ב-68.6, הממשלה עשתה התאמות פיסקליות בתקציב 24 ובתקציב 25, טוב שהממשלה פעלה בהתאם להמלצות שלנו. ברור שניתן היה להתאמץ יותר, בתחום מנועי צמיחה, בתחום כל מיני הטבות, אבל שעושים זום אאוט צריך להבין את חשיבות הצעדים".

לגבי תקציב 26 ציין: "לאורך כל התקופה, גם בחו"ל וגם בארץ, אנחנו כל הזמן בקשר עם משקיעים, שידרנו שיש לנו אחריות פיסקלית, שהחוב עולה אבל יש תוכנית לירידה. ב-3.9 אחוזי גרעון היחס חוב תוצר לא יורד, אלא נשאר איפה שאנחנו, בשנה שאנחנו צפויים לצמיחה כזו היה צריך לעשות יותר כדי להוריד אותו". לצד כך הדגיש הנגיד את הצורך הגדול באישור תקציב מדינה לשנת 2026: "עם תקציב אלטרנטיבי עם הפער שיהיה עם תקציב המשכי, אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך, אז עם כל ההסתייגויות שיש לי, עם כל מה שיש בתקציב, עם יחס הגרעון של 3.9%, צריך להעביר אותו. צריך לא לזלוג ולא להעלות את יעד הגרעון, במיוחד שיכולות להיות עוד הוצאות עם התפתחויות גיאופוליטיות".

לצד אלה התריע הנגיד כי לישראל יש תשתיות נמוכות, כי שיעור העוני גבוה, כי התוצר הכללי אינו בעל פיריון גבוה, וכי מטריד אותה מצב ישראל בציונים של מבחנים בינלאומיים, וכי למרות מצוינות בתחומים מסוימים, ה-10 אחוזים הכי נמוכים, נמוכים משמעותית מה-10 אחוזים הכי נמוכים במדינות ה-oecd, "יש לנו אתגר גדול בתחום החינוך היום, אם רוצים שהמשק ימשיך לצמוח יש להשקיע בזה".

עוד קרא הנגיד לשילוב גבוה יותר של גברים חרדים בשוק העבודה על רקע המגמה הדמוגרפית, "ושיכנסו לשוק עם ידע, שגם ירווחו, המשכורות שלהם נמוכות, הכל תלוי ביכולת החינוך, לימודי ליבה שם. אותו קטר הייטק חייב שעוד גורמים יצטרפו לשוק העבודה ובצורה שיוכלו לתרום למשק, זה מאוד תלוי בלימודי ליבה".