התקציב המעודכן מגדיל את חוסר הוודאות: הבעיה אינה רק הגרעון אלא הרכבו

אישור הצעת התקציב המעודכנת הלילה הוא בראש ובראשונה הכרה במציאות הביטחונית החדשה שנכפתה על ישראל. בנק ישראל, סוכנויות הדירוג והמשקיעים הזרים מבינים שכלכלה בזמן מלחמה מחייבת הרחבה תקציבית, אך השטן, כרגיל, נמצא בפרטים הקטנים.

בעוד שהגדלת הגירעון נתפסת כמהלך הכרחי, הדרך שבה הממשלה בחרה לממן אותו והתחזיות האופטימיות שעליהן הוא נשען, מעוררות סימני שאלה בנוגע ליציבות הפיסקלית ביום שאחרי.

התחזיות המעודכנות: הצמיחה נבלמת, הגירעון מזנק

המספרים שנחשפו הלילה מספרים את סיפור המלחמה דרך שורת הרווח וההפסד של המדינה. האוצר הוריד את תחזית צמיחת התוצר מ-5.2% ל-4.7%. מדובר בגריעה של כ-10 מיליארד שקל מהתוצר הלאומי. למרות ההורדה, מדובר עדיין בתחזית שנחשבת גבוהה למדי בתנאי חוסר הוודאות הנוכחיים.

יעד הגירעון: הממשלה שואפת לתקרה של 5% מהתוצר, זינוק של כ-20 מיליארד שקל לעומת היעד הקודם.

הקופסה התקציבית: התקציב כולל "קופסה" נוספת של 10 מיליארד שקל לשימושים גמישים, כלי שמאפשר הוצאה מחוץ למסגרת הרגילה אך מפחית את השקיפות מול השווקים.

הבעיה המרכזית בתקציב אינה רק גובה הגירעון, אלא הרכבו. הממשלה בחרה בקיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה במקום לבצע קיצוצים עמוקים בכספים הקואליציוניים או ברפורמות מבניות ארוכות טווח.

עבור המשקיע והצרכן הישראלי, יש לכך שלוש השלכות קריטיות. תקציב שנתפס כ"פורץ מסגרות" או ככזה שאינו תומך צמיחה, יקשה על הנגיד להוריד את הריבית בסוף החודש.

היעדר רפורמות מבניות והסתמכות על תחזית שהמלחמה תסתיים בתוך שבועות בודדים עלולים להיתפס כהימור מסוכן שיאתגר את דירוג החוב של ישראל.

השורה התחתונה, ככל שהלחימה תתארך מעבר להנחות האוצר, נראה פריצות נוספות של המסגרת, מה שיחייב את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות. המפתח נותר בידי מערכת הביטחון: משך המלחמה הוא שיקבע אם המשק הישראלי יחזור למסלול צמיחה מהיר או ייגרר לשנים של שירות חוב יקר ומכביד.