הנגיד ירון אופטימי: בנק ישראל צפוי לעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה

לאחר תקופה ממושכת של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מאותת על שינוי כיוון חיובי. בראיון לרשת "בלומברג" העריך הנגיד כי הבנק המרכזי צפוי לשדרג את תחזיות הצמיחה לשנת 2026, זאת על רקע הסכמי הפסקת האש האחרונים בגזרה הצפונית ומול איראן.

מהתכווצות לזינוק: המספרים שמאחורי התחזית

כזכור, בנק ישראל הוריד בעבר את תחזית הצמיחה לתוצר המקומי הגולמי מ-5.2% ל-3.8%, תחת הנחת העבודה שהלחימה תימשך לפחות עד סוף אפריל. כעת, כשההסכמים נכנסים לתוקף, התמונה משתנה.

אם שני הסכמי הפסקת האש יישארו בתוקף, אמר, "נצטרך לשדרג זאת, לאחר שנראה היכן אנו עומדים מבחינת עתודות וכמה מהר הכלכלה תחזור לפעולה מלאה". הערכת הבנק המרכזי היא שבשנת 2027 ישראל תשיג "צמיחה מתאוששת של כ-5.5%", אמר ירון.

ירון אמר כי בהינתן התחזיות הנוכחיות למחירי האנרגיה, הוא עשוי לצפות לשיעור האינפלציה בישראל בטווח הנמוך של 2% אם הסכסוך יגיע לסיומו לצמיתות. זה נמצא בטווח היעד של הבנק, שיאפשר עד שתי קיצוצי ריבית עד תחילת השנה הבאה. 

מחיר הלחימה והשפעת המילואים

הפגיעה בצמיחה עד כה לא הייתה מקרית. הנגיד הסביר כי השבתת המשק כתוצאה ממתקפות הטילים, סגירת מוסדות החינוך (שאילצה הורים להישאר בבית) והפגיעה בענפי המסחר והמסעדנות, גבו מחיר כבד. בנוסף, גיוס המילואים הנרחב והפריסה הצבאית בלבנון השפיעו ישירות על התוצר, שכן אלפי עובדים נגרעו מכוח העבודה במשק.

עצמאות הבנק מול הדרג הפוליטי

ירון לא חסך בביקורת מרומזת כלפי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, שקרא לאחרונה להורדת ריבית מהירה יותר. "מי שדוחק בבנקים מרכזיים חייב לזכור שעצמאותם היא המפתח להצלחה בריסון האינפלציה", הבהיר הנגיד. "בסופו של דבר, העצמאות הזו היא שהורידה את האינפלציה. כשהיא גבוהה מדי, משקי הבית והעסקים הם אלו שסובלים".

האתגר הבא: המשמעת הפיסקלית. הנגיד הדגיש כי לאחר הבחירות הצפויות בסתיו, הממשלה החדשה תידרש לצעדי התכנסות כדי להוריד את יחס החוב-תוצר, שטיפס ל-68.5% במהלך המלחמה, לעומת 60% לפניה. "השווקים רואים בישראל אירוע גיאופוליטי חיובי כעת", סיכם ירון, "אך היציבות הפיננסית נותרת בראש סדר העדיפויות שלנו".