הבורסה בעד רפורמה בתחום הייעוץ: הפרדה מהבנקים וכניסת שחקנים חדשים

הבורסה לניירות ערך פרסמה היום (ב’) את עמדתה ביחס לתחום הייעוץ הפיננסי וקוראת לרפורמה מהותית הכוללת חיזוק מערכי הייעוץ והפרדתם מהבנקים לטובת הגדלת מספר השחקנים הפועלים בשוק ההון הישראלי והגברת התחרותיות והנגישות לניהול פיננסי נכון לטובת הציבור הישראלי.

כיום, בשל ניגודי העניינים המובנים בבנקאות, חוק הייעוץ עתיר בירוקרטיה ומגביל מאוד את היכולת של היועצים לפעול מול הציבור הרחב. קריאה זו של הבורסה היא חלק מיעדיה לשכלל את שוק ההון הישראלי בדומה לנעשה בעולם, בדגש על השתתפות הציבור הישראלי בהשקעות, כפי שבאה לידי ביטוי גם בתוכנית האסטרטגית החדשה שהוצגה לפני מספר חודשים.

בבורסה מלינים כי בישראל קיים כשל מובנה ועמוק בפעילות הייעוץ הפיננסי הנגיש לציבור. דו"ח מקיף, ראשון מסוגו שפרסמה רשות ניירות ערך מוקדם יותר החודש בנושא "פעילות מערכי הייעוץ בבנקים" הראה כי מספר היועצים בעלי הרישיון לעסוק בייעוץ השקעות הצטמצם בכ-30% בתוך 5 שנים בלבד, זאת על אף צמיחת משקי הבית וגידול בהיקף הנכסים של הציבור וגידול משמעותי בהיצע אפשרויות ההשקעה והמוצרים הפיננסיים.

עוד כותבים כי תחום היועצים ריכוזי מאד כש-94% מהיועצים עובדים במערכת הבנקאית ומעניקים שירותי ייעוץ בפועל רק למי שמחזיקים בממוצע כ-950 אלף שקל בחשבון. אם לא די בזאת, שלל ניגודי העניינים הקיימים במערכת הבנקאית לא באמת מאפשרים ליועצים לפעול על מנת להעניק את השירות המיטבי לציבור הרחב.

"נתונים אלו, לצד הר העו"ש העצום הקיים בישראל ומהגבוהים בעולם, העומד כיום על כ-520 מיליארד שקל, ממחישים את הכשל המהותי הקיים בפעילות מערכי הייעוץ בבנקים", כך כותבים בבורסה. "כשל זה מביא למצב בו חלק ניכר של הציבור אינו מקבל את הנגישות הראויה לידע הפיננסי ואינו יכול לקבל את הייעוץ הבסיסי הנדרש לניהול נכון יותר של נכסיו. מצב זה גורם לחולשה מתמשכת בשוק ההון המקומי שאינו נהנה מהשתתפות פעילה דיה של הציבור הרחב ומסחירות גבוהה, הפוגעת בסופו של דבר בחברות המקומיות ובאטרקטיביות של הבורסה עבור משקיעים ישראלים וזרים".

בבורסה מסבירים כי התופעה המתרחשת בישראל, עומדת בניגוד גמור למגמה הקיימת בעולם, כאשר בעוד היצע המוצרים הפיננסיים רק הולך וגדל ואפיקי ההשקעה משתכללים, מספר היועצים בישראל הולך וקטן. נתונים מדו"ח רשות ניירות ערך מלמדים כי רק כ-350 אלף ישראלים נהנים משירותי ייעוץ בנקאי, בעוד מרבית האוכלוסייה אינה מקבלת שירות בסיסי וחשוב זה.

בעיה נוספת קיימת ביכולת לתת מענה מקצועי וראוי, בוודאי כשחלק מהבנקים פועלים על פי מודלים עסקיים רווחיים בקווי עסקים אחרים ואינם בעלי עניין בטיפוח מערכי הייעוץ. יועץ השקעות משרת כבר כיום כ-250 לקוחות ויותר ובתנאים אלו יכולתו להעניק שירות איכותי ומקצועי ללקוחותיו היא כמעט בלתי אפשרית. מעבר לכך, כל עוד מערכי הייעוץ הם חלק מהבנק, לא ניתן לתת ליועצים תמריצים ואין מדידה הנוגעת להשאת תשואה ללקוחות. הדבר פוגע גם באוכלוסיית היועצים כולה שפועלת בסביבה שאינה מעודדת מצויינות ורמת ביצועים מיטבית ומהווה פגיעה נוספת הן ביועצים והן בציבור. הנתונים מדו"ח הרשות מלמדים כי גם הפחתת רף הייעוץ במערכי הייעוץ הבנקאיים בשנים האחרונות, לא הביאה את השינוי המיוחל בהנגשת שירותי הייעוץ הבנקאיים לכלל הציבור הרחב ובשיפורם.

עוד כותבים בבורסה כי העלאת הריבית בחודשים האחרונים היוותה הוכחה חד משמעית לכך שייעוץ ההשקעות אינו נגיש לציבור הרחב, בשל העובדה שהתנהלות פיננסית נכונה קריטית ותלויה יותר מתמיד ביכולת של משקי הבית להתמודד עם יוקר המחייה העולה. חישוב פשוט מעלה כי בסביבת הריבית הנוכחית, ישראלי אשר לרשותו יתרת עו"ש של כ-100 אלף שקלים מפסיד הכנסה פאסיבית שנתית של כ-4,000 שקלים בשנה.

המלצת הבורסה להעצמת התחום הינה רפורמת הייעוץ – הפרדה מהבנקים וכניסת שחקנים חדשים

על מנת להתמודד עם המצב הקיים, לפתוח את שוק ההון ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים וחשוב מכך - לאפשר למערכי הייעוץ להרחיב את הייעוץ גם לציבור הרחב, בבורסה קוראים לחזק את מערכי הייעוץ, לגייס עוד מאות יועצים, להשקיע במערכות, להגדיל את כמות האנליזות והסקירות ועוד וכל זאת בכדי לשדרג את מערך הייעוץ ולהנגישו לכל בית במדינת ישראל ולהתאים את מבנה הייעוץ כפי שמקובל בעולם.

הצעת הבורסה כוללת מספר שלבים: הפרדת מערכי הייעוץ מהבנקים והקמתם כחברות בנות בלתי תלויות בעלות מודל עסקי יציב המתפרנסות משירותי מתן ייעוץ בשוק ההון, ובשלב השני מכירת חברות הייעוץ הבלתי תלויות לגופים פיננסיים מקומיים וגלובליים. אלו יוכלו לפעול בכל עולמות המוצרים הפיננסיים, ולתת ייעוץ השקעות למגוון רחב של מוצרים פיננסיים לטובת הציבור הרחב.

מהלך זה יביא לכך שהחברות יתחרו למעשה בפיקדונות הבנקאיים ובמוצרים והשירותים האחרים שמציעים במערכת הבנקאית. בכך צפויה תועלת נוספת של צמצום ריכוזיות הבנקים והגברת התחרות בענף הפיננסים הישראלי, כולל שיפור במערכת ההפצה ללקוחות הריטייל של מוצרים פיננסיים שכיום אינם נגישים לציבור, בין היתר, בשל מגבלות רגולציה החלות על הבנקים.

הבורסה לניירות ערך פועלת בצורה ישירה ויומיומית עם מערכי הייעוץ הבנקאיים, אשר כוח האדם בהם מקצועי ביותר. יחד עם זאת, על מנת לצמצם את הפערים החברתיים בישראל, יש להנגיש את עולם ההשקעות ושירותי הייעוץ לכמה שיותר בתי אב. במתכונת הנוכחית למערכת הבנקאית יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחולל שינוי שכזה ועל כן יש לבצע שינוי שורשי ולתת למערכי הייעוץ לפעול באופן נפרד ובלתי תלוי מכלל המערכת, למען עתידו הכלכלי של הציבור בישראל.

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "הציבור הישראלי מפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה מכיוון שאינו מקבל ייעוץ פיננסי ראוי ותחרותי. הר השקלים האסטרונומי בעו"ש שעומד כיום על כ-כ-520 מיליארד ₪ הוא ההוכחה לכך, בוודאי בסביבת ריבית משתנה אשר שוחקת את כספי העו"ש של הציבור הישראלי מידי יום. מערכי הייעוץ חייבים לפעול באופן נפרד ובלתי תלוי מהבנקים, בדומה למקובל בעולם, כדי להוות גורם מחולל תחרות וכדי לאפשר להעניק לציבור הרחב את המידע והנגישות לשוק ההון ומוצרים פיננסיים. ייעוץ מקצועי, שאיננו לעשירים בלבד, הוא כלי קריטי ביכולת של ציבור רחב להשיא ערך על כספו וביכולת של מדינת ישראל להבטיח שוק הון משוכלל ודינמי, לטובת הציבור והמשך צמיחת החברות המקומיות".

אלעד שפר, מנכ"ל פייר, אמר בתגובה לדבריו של איתי בן זאב: חברת פייר, חברה להפצה דיגיטאלית של קרנות נאמנות, אומנם לא באה להחליף את מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים אך היא משמשת לראשונה מאז ועדת בכר ערוץ הפצה לציבור של קרנות נאמנות מחוץ לערוץ ההפצה של הבנקים. היא עושה זאת תוך שהיא מביאה בשורה צרכנית משמעותית בדמות ביטול העמלות הכרוכות בהשקעה בקרנות נאמנות שהבנקים גובים ומנגישה לציבור את קרנות הנאמנות באמצעות סכום השקעה מינימאלי נמוך של 250 שקלים בלבד ורכישה קלה ונוחה בפלטפורמה הדיגיטאלית".