”לא התעלמות מסיכונים אלא פרשנות מחודשת”: הגוף שמסביר את האופטימיות בשווקים

שנת 2026 נפתחת במומנטום חיובי בשווקים הפיננסיים, עם עליות חדות ושיאים חדשים במדדי המניות בארה״ב ובאירופה – זאת למרות מתיחות גיאופוליטית, אי-ודאות פוליטית ונתוני מאקרו שאינם מצביעים על האצה חדה בצמיחה. בעיני צוות מחקר ההשקעות הגלובליות של בנק אדמונד דה רוטשילד, מדובר לא בהתעלמות מסיכונים, אלא בפרשנות מחודשת שלהם.

המשקיעים מעריכים כי הכלכלה העולמית נכנסת לשלב של האטה מבוקרת ולא של משבר. בארה״ב, שוק העבודה משקף היטב את המצב: תוספת מתונה של משרות בדצמבר, לצד ירידה בשיעור האבטלה והאצה מתונה בשכר. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמתקררת – אך שומרת על יציבות, תרחיש שנחשב נוח יחסית לשווקים.

עם זאת, מבנה הכלכלה האמריקאית אינו אחיד. מגזר התעשייה ממשיך להיחלש, בעוד מגזר השירותים שומר על קצב צמיחה גבוה. המשמעות ברורה: ב-2026 לא כל הסקטורים ייהנו מאותו רוח גבית, והפערים בין מנצחים למפסידים צפויים להתרחב.

באירופה, האינפלציה חזרה לאזור היעד, אך הצמיחה נותרת מתונה. השווקים אינם מתמחרים הורדות ריבית נוספות בטווח הקצר, אך סימנים ראשונים להתאוששות בייצור התעשייתי בגרמניה ומהלכים אסטרטגיים לחיזוק מעמדה של היבשת מעניקים לשוק האירופי יציבות יחסית – גם אם ללא התלהבות יתר.

בסין, התמונה מורכבת יותר: מדדי הפעילות משתפרים בהדרגה, אך סביבת האינפלציה הנמוכה מאותתת על ביקוש חלש. צעדי המדיניות מתחילים לחלחל, אך סין רחוקה מלהוות מנוע צמיחה גלובלי כפי שהייתה בעבר – גורם שמחייב זהירות ברמה העולמית.

אחד הגורמים המרכזיים שתומכים באופטימיות היחסית הוא סביבת הנזילות. החלטת הפדרל ריזרב לסיים את צמצום המאזן מפחיתה את הלחץ שנוצר בשנים האחרונות, וסביבה כזו נוטה היסטורית לתמוך בנכסי סיכון. גם שוק האג״ח מציג מציאות מורכבת: התשואות הגבוהות מייצרות הכנסה שוטפת, אך רמות החוב והגרעון מגבילות ירידה חדה בתשואות הארוכות, מה שמגביר תנודתיות ודורש ניהול מדויק.

במקביל, ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות להשקיע סכומי עתק בתשתיות בינה מלאכותית, תוך שימוש בשוק האשראי. מדובר בהשקעות הנשענות על מאזנים חזקים ותזרים מזומנים יציב, אך כאלה שמעלות גם סיכונים ארוכי טווח ודורשות ניתוח מעמיק מצד המשקיעים.