המתיחות במפרץ מפילה את הקריפטו: הביטקוין נופל מתחת ל-70 אלף דולר

למרות התקווה כי הביטקוין ישמש כ"זהב דיגיטלי" בעתות משבר, נראה כי ברגעי מבחן גיאופוליטיים, המשקיעים במפרץ חוזרים לאסטרטגיות שמרניות. כאשר המתיחות הביטחונית עולה מדרגה, משקיעים מוסדיים ופרטיים בנסיכויות נוטים לבצע "בריחה לנכסים בטוחים" (Risk-Off), תוך העברת הון לזהב פיזי והביטקוין צלל מרמת שיא של 130 אלף דולר למתחת מ-70 אלף דולר בשעה זו.

בעוד דובאי ביססה את מעמדה בשנים האחרונות כבירת הקריפטו העולמית, אירועי פברואר 2026 מוכיחים כי למיקום הגיאוגרפי יש מחיר. המתיחות הביטחונית הגואה בין איראן לארה"ב ובעלות בריתה שולחת גלי הדף לשווקים הדיגיטליים, ומנפצת בדרך כמה מהמיתוסים הגדולים של התעשייה.

כשהזהב הדיגיטלי מאבד את הברק

למרות הנרטיב השיווקי של הביטקוין כ"זהב דיגיטלי" (Safe Haven), המציאות בשטח המפרץ מראה תמונה הפוכה. ברגעי פאניקה ביטחונית, משקיעים מוסדיים ופרטיים בדובאי ובאבו דאבי נוטים לחזור לבסיס: זהב פיזי.

בניגוד לציפיות, הביטקוין ממשיך להתנהג כנכס סיכון (Risk Asset) קלאסי. כשבמפרץ רואים נושאות מטוסים אמריקאיות מתקדמות למזה"ת, הקריפטו הוא הנכס הראשון שנמכר כדי לגדר הפסדים, גם אם טראמפ הוא פרו ביטקוין.

המשקיעים מחפשים נזילות מיידית; החשש מפגיעה בתשתיות תקשורת או הגבלות על משיכת כספים במקרה של מלחמה כוללת, גורם למשקיעי הענק בנסיכויות להנזיל פוזיציות במהירות ולהחזיק מזומן זמין "מתחת ליד".

צל הסנקציות

לא מדובר רק בפחד מטילים, אלא גם בפחד מרגולציה. דיווחים על כך שאיראן משתמשת בבורסות במפרץ ובמטבע ה-USDT (הצמוד לדירהאם) כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות, העלו את רמת הכוננות.

הזיכרון מתקיפות חיל האוויר על מתקני הגרעין ביוני 2025 עדיין טרי, והחשש מהידוק חגורה רגולטורי אמריקאי נותן אותותיו.

הצניחה הנוכחית אינה מקרית, אלא תוצאה של "סערה מושלמת" המשלבת שלושה גורמים: הסלמה צבאית ישירה, פאניקה גלובלית שדוחפת למכירת נכסים תנודתיים.

משקיעים שציפו ליציבות מהביטקוין מתאכזבים ומוכרים בבהלה (Panic Selling).

לסיכום, חוסר הוודאות הגיאופוליטי במפרץ הפרסי לא מטיב עם שוק הקריפטו. דובאי היא כבר לא רק מרכז טכנולוגי, היא צומת פיננסי שבו יושבים כמה מהלווייתנים הגדולים בעולם הקריפטו. עד שהשקט לא יחזור למפרץ, ה"זהב הדיגיטלי" ימשיך להזיע.