חוגג על המלאי התקוע: סמוטריץ’ מנכס לעצמו קרדיט על ההנחות של רשתות האופנה

האם מבצעי סוף העונה האגרסיביים של חברות ההלבשה הם בשורה לצרכן בזכות הממשלה, או פשוט ניסיון נואש של החברות להיפטר ממלאי שלא נמכר?

אם שואלים את שר האוצר סמוטריץ’, הגדלת הפטור על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר שהוא מבקש לקדם, זה מה שהיווה כלי לחץ שגרר את המבצעים האגרסיביים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, פנה לראש הממשלה לקראת ההצבעה ביום שני על ביטול הצו להגדלת הפטור ממע"מ על רכישות מחול (מעבר לרף ה-75 דולר הנוכחי), בטענה כי עצם הציפייה להגדלת הפטור כבר גורמת לרשתות האופנה בישראל להוריד מחירים ולצאת במבצעים חסרי תקדים כדי להישאר רלוונטיות.

סמוטריץ’ כתב בנוסף כי הרחבת הפטור היא צעד הכרחי למאבק ביוקר המחיה, ומביא לדוגמה את הריכוזיות בענף ההלבשה וההנעלה

אלא שהמציאות מורכבת יותר והיא נמצאת בדוחות ונתוני הלמ"ס.

החורף שלא היה

צלילה לדוחות הכספיים של דלתא, מציירת תמונה שונה לחלוטין. לא מדובר באסטרטגיה של "התאמת מחירים לממשלה", אלא במאבק מול איתני הטבע. העונה הקרה השנה התאפיינה בטמפרטורות גבוהות מהממוצע. כתוצאה מכך, הציבור לא חש צורך להתחדש במעילים, סוודרים ופיג’מות פלנל. הרשתות נתקעו עם מחסנים מלאים בבגדי חורף שאיש לא קונה.

כדי לא "להיחנק" עם המלאי לעונה הבאה וכדי לייצר תזרים מזומנים, החברות נאלצו לצאת במבצעי עומק. אלו לא הנחות של תחרות בריאה, אלא הנחות של צמצום נזקים.

בעוד ששר האוצר מנסה לצבוע את המבצעים בצבעים של הצלחה ממשלתית, הנתונים הכלכליים מראים כי מזג האוויר היה הגורם המשפיע ביותר על הארנק שלנו בחודשים האחרונים.

בקשר לריכוזיות בתחום ההנהלה, צריך לומר כי סעיף ההלבשה וההנעלה הוא בין היחידים במדד המחירים של הלמ"ס שיורד באופן עקבי. תמוה מדוע בחר סמוטריץ’ להיטפל לסעיף זה בעוד שלא חסר סעיפים אחרים במדד שהתייקרו.