ירדו יותר מדי: האם ה-AI באמת מאיים על המודל של חברות שירותי ה-IT?

בחודשים האחרונים מניות חברות שירותי ה-IT הישראליות עברו טלטלה משמעותית. בתוך זמן קצר הסקטור כולו מצא את עצמו תחת לחץ כבד כאשר המשקיעים החלו לתמחר מחדש ובאגרסביות את השפעת הבינה המלאכותית על ענף התוכנה. מניות כמו מטריקס, וואן, חילן ומלם תים רשמו ירידות חדות בתוך זמן קצר, כאשר החשש המרכזי היה שהיכולת של כלי AI לייצר קוד במהירות תקטין את הביקוש לשירותי החברות.

טלטלות כאלה אינן דבר חדש בשוק ההון. פעמים רבות הן דווקא המקומות שבהם מתחילות להיווצר הזדמנויות. כאשר טכנולוגיה חדשה מופיעה, השוק נוטה לתמחר מיד את התרחיש הקיצוני ביותר, עוד לפני שמבינים באמת כיצד השינוי ישפיע על המודלים העסקיים בפועל.

אין ספק שמדובר בטכנולוגיה משבשת. הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה נכתב קוד, נבנות מערכות ונוצרים מוצרים. כפי שהגדיר זאת מנכ״ל וואן בשיחה, מדובר במהפכה הגדולה ביותר מאז המחשב האישי. מה שברור שזו אינה עוד קפיצה טכנולוגית אלא שינוי עמוק. אבל דווקא בגלל עומק השינוי, קשה מאוד להעריך את ההשפעה הכלכלית שלו בנקודת הזמן הנוכחית. מדובר בטכנולוגיה שצפויה להשפיע על הדרך שבה ארגונים מפתחים מערכות, מנהלים נתונים ומבצעים תהליכים עסקיים. אך במצבים כאלה, הניסיון לחזות במדויק את ההשפעה על חברות ספציפיות הוא כמעט בלתי אפשרי.

בדיוק על הרקע הזה הגיעו הדוחות האחרונים של החברות והם מספרים סיפור שונה מהפאניקה שנוצרה בשוק.
מטריקס סיימה את שנת 2025 עם הכנסות של כ-6.2 מיליארד שקל, צמיחה של כ-11.8% לעומת השנה הקודמת. הרווח התפעולי הגיע לכ-522 מיליון שקל וה-EBITDA לכ-721 מיליון שקל, תוך שיפור בשיעורי הרווחיות. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-835 מיליון שקל, נתון שמדגיש את החוזק התפעולי של החברה.

גם וואן טכנולוגיות הציגה שנה חזקה. הכנסות החברה הגיעו לכ-4.65 מיליארד שקל, צמיחה של יותר מ-16%, והרווח הנקי הסתכם בכ-274 מיליון שקל. גם הרווח התפעולי צמח והגיע לכ-350 מיליון שקל.
כלו מר, בעוד השוק עסוק בשאלה מה AI יעשה לענף בעתיד, הנתונים בפועל מצביעים על פעילות עסקית חזקה וצומחת בהווה. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שבשוק ההון מה שחשוב זה לא מה היה אלא מה יהיה, בעתיד.
מה שהיה מעניין במיוחד היו שיחות המשקיעים סביב הדוחות. מנכ״לים מנוסים יודעים היטב מתי השוק מגיע דרוך במיוחד. במקרה הזה הציפייה לשיחות הייתה גבוהה מהרגיל, משום שהמשקיעים חיפשו תשובה לשאלה אחת: האם הבינה המלאכותית מאיימת על מודל הפעילות של חברות שירותי ה-IT.

עצם העובדה ששיחת המשקיעים תוכננה כפגישה פרונטלית הייתה מעט אירונית עבור חברות טכנולוגיה בשנת 2026. בסופו של דבר, בשל האירועים, היא עברה לזום, המקום הטבעי יותר לשיחת משקיעים.

המסר המרכזי של הנהלות החברות היה ברור: הבינה המלאכותית אינה צפויה לפגוע בפעילותן אלא דווקא להגדיל את השוק.

הטענה המרכזית של הנהלות החברות נשענת על המציאות הטכנולוגית. רוב הארגונים אינם מתחילים לפתח מערכות מאפס, אלא פועלים על גבי שכבות מורכבות של מערכות מידע שנבנו לאורך שנים. הכנסת יכולות של בינה מלאכותית לסביבה כזו אינה עניין של יצירת קוד בלבד, אלא תהליך רחב של הת אמות, חיבור בין מערכות, עבודה עם מאגרי מידע קיימים והטמעה בתוך תהליכים עסקיים. במציאות הזו הבינה המלאכותית עשויה לייעל חלקים מתהליך הפיתוח, אך היא רחוקה מלהחליף את עבודת האינטגרציה, ההנדסה וניהול הפרויקטים שמרכיבים את עיקר הפעילות של חברות שירותי ה-IT דווקא משום כך, כאשר ארגונים יאמצו את הטכנולוגיה בהיקפים גדולים, היקף הפרויקטים הטכנולוגיים יגדל ולא יקטן.

המצגות עצמן כללו גם חלק משמעותי שנועד להרגיע את המשקיעים. מעבר להצגת המספרים, היה ברור שהנהלות החברות מנסות להסביר לשוק כיצד הן רואות את העולם החדש שנוצר סביב הבינה המלאכותית ולמה הן מאמינות שהשינוי עשוי דווקא להגדיל את הביקוש לשירותים שלהן.

אני נוטה להעריך שהן צודקות, לפחות בטווח הזמן הקרוב. ייתכן מאוד שנראה דווקא גידול בהיקף הפרויקטים, כאשר ארגונים רבים ינסו לשלב יכולות בינה מלאכותית בתוך מערכות קיימות. אבל לצד האופטימיות חשוב גם להישאר עם מידה בריאה של צניעות. מדובר במהפכה טכנולוגית עמוקה, אולי אחת המשמעותיות בעשורים האחרונים. המשמעות שלה על מבנה הענף, על מודל כוח האדם ועל הכלכלה עדיין רחוקה מלהיות ברורה.

בעולם כזה אין קיצורי דרך. צריך להמשיך לעקוב אחרי הנתונים, להקשיב לחברות ולבחון את המציאות כפי שהיא מתפתחת. מהפכות טכנולוגיות גדולות מייצרות לא מעט סיכונים אבל כמעט תמיד הן גם יוצרות הזדמנויות.
בסופו של דבר, השאלה אינה האם הבינה המלאכותית תשנה את הענף, היא כבר משנה אותו. השאלה האמיתית היא מי יהיו החברות שידעו להפוך את השינוי הזה להזדמנות עסקית.

*הכותב הוא מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות*