תודה לעסקת WIZZ: הגירעון נבלם ל-4.2%, אך הממשלה פתחה ברזים

חשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום את האומדן הראשוני לביצוע התקציב לחודש מרץ 2026, וממנו עולה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים רשם ירידה של כ-0.5 נקודות אחוז ועומד כעת על 4.2% מהתוצר.

מדובר בשיפור לעומת רמת גירעון של 4.7% שנרשמה בסוף חודש פברואר. בשורה התחתונה, הגירעון המצטבר במונחים כספיים עומד על כ-89.5 מיליארד שקל.

אלא שחשוב להבין את ההקשר: הירידה בגירעון אינה תוצאה של התייעלות יוצאת דופן, אלא שילוב בין הכנסות חד-פעמיות גבוהות לבין מגבלה טכנית על הוצאות הממשלה.

עד לימיו האחרונים של חודש מרץ, פעלה הממשלה ללא תקציב מאושר, תחת מסגרת מצמצמת של "תקציב המשכי" (1/12). ברגע שהתקציב אושר בקריאה שלישית בכנסת, לקראת סוף החודש, החלה האצה מיידית בתשלומים.

ההוצאות: הביטחון נוסק, המשרדים האזרחיים מתכווצים

סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ-149.6 מיליארד שקל, גידול של 4.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, חלוקת המשאבים מעידה על סדרי העדיפויות המשתנים:

מערכת הביטחון רשמה זינוק חד של 19.1% בהוצאותיה מתחילת השנה לעומת אשתקד. מנגד, המשרדים האזרחיים הוצאותיהם דווקא התכווצו ב-1.7% בתקופה המקבילה.

תשלומי ריבית: הוצאות הממשלה על תשלומי ריבית וביטוח לאומי רשמו גידול של 5.9%.

במשרד האוצר מציינים כי הגידול בפועל בהוצאות המשרדים (4.0%) עדיין נמוך מהגידול המתוכנן בתקציב המקורי, שעמד על 7.1%. פער זה נובע ככל הנראה מהעיכוב באישור התקציב, וצפוי להיסגר בחודשים הקרובים ככל שקצב הוצאת הכספים יגבר.

הכנסות המדינה: נשימה לרווחה בזכות המסים

הצד החיובי בדוח מגיע מגזרת ההכנסות, שהסתכמו מתחילת השנה בכ-162.5 מיליארד שקל - גידול מרשים של 10.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.עיקר הגידול נרשם בגביית המסים, שעלתה ב-10.8%. המסים הישירים (כמו מס הכנסה ומס חברות) הובילו את המגמה עם עלייה של 12.9%, בעוד שהמסים העקיפים (כמו מע"מ) עלו ב-7.2%. יש לציין כי הנתונים כוללים הכנסות חד-פעמיות ממכירת חברות ו-WIZZ בראשן, אך מנגד הושפעו לרעה מגידול בהחזרי מס ומהקלות שניתנו בעקבות המצב הביטחוני (מלחמת "שאגת הארי").

האם מדובר בשינוי מגמה?

למרות הירידה בנתון הגירעון המצטבר, מוקדם מדי לחגוג. העובדה שהגירעון החודשי במרץ עמד על 1.6 מיליארד שקל בלבד - לעומת 13.1 מיליארד שקל במרץ אשתקד - היא "עיוות" שנובע מהעובדה שהממשלה פשוט לא יכלה להוציא כסף עד לאישור התקציב.כעת, כשמחסום ה-1/12 הוסר, המבחן האמיתי יהיה בחודשים הקרובים. הממשלה נהנית כרגע מעודף מצטבר של 12.9 מיליארד שקל מתחילת השנה, אך מול מערכת ביטחון שצריכת המשאבים שלה רק גדלה והתחייבויות תקציביות שזה עתה השתחררו, הלחץ על הקופה הציבורית צפוי להתגבר משמעותית. עבור המשקיעים בשוק ההון, הנתונים הללו מעידים על יציבות זמנית, אך התנודתיות בשוק האג"ח המקומי תמשיך להיות מושפעת מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב החדשים שאושרו.