רגב מקפיאה את בסיס וויז-אייר: חבל הצלה נוסף לאל על על חשבון התחרות?

שרת התחבורה, מירי רגב, החליטה לעצור את התוכנית להקמת בסיס קבוע (Hub) של חברת וויז-אייר (Wizz Air) בנמל התעופה בן גוריון. המשמעות המיידית היא פחות תחרות, פחות היצע של מושבים, ובעיקר - המשך השליטה הכמעט מוחלטת של חברות התעופה הישראליות בנתיבים המרכזיים.

במשרד התחבורה מסבירים את ההחלטה בחוסר העקביות של וויז-אייר. מאז תחילת הלחימה, החברה ההונגרית – בדומה לחברות זרות רבות – ביטלה וחזרה, ושוב ביטלה את טיסותיה לישראל בהתאם למצב הביטחוני. רגב הבהירה כי למרות הרצון להגביר את התחרות, לא ניתן לקדם תוכנית אסטרטגית שכוללת הצבת מטוסים וצוותים קבועים בישראל, כל עוד החברה לא מפגינה מחויבות ליציבות הלו"ז בנתב"ג.

עם זאת, חשוב לזכור כי המודל של חברות לואו-קוסט מבוסס על גמישות וניהול סיכונים הדוק. עבור חברה זרה, הקמת בסיס בישראל ללא ערבויות ביטחוניות או פיננסיות היא הימור מסוכן, בטח כאשר מחירי הדלק הסילוני נמצאים בתנודתיות גבוהה.

המרוויחה הגדולה: אל על בשמיים

מניית אל על מגיבה לדיווחים בזינוק חד. המשקיעים מבינים היטב את המשוואה: כל עוד אין שחקן זר משמעותי ש"מחנה" מטוסים בנתב"ג ומתחרה על משבצות ההמראה (Slots) המבוקשות, אל על נהנית מבלעדיות דה-פקטו בחלק ניכר מהקווים.

אל על, שספגה ביקורת ציבורית נוקבת על מחירי הכרטיסים המופקעים מאז פרוץ המלחמה, טענה לאורך כל הדרך כי הקמת בסיס לוויז-אייר תהווה "תחרות לא הוגנת", שכן החברה הזרה אינה מחויבת לאותן דרישות ביטחון ורגולציה כמו החברות הישראליות. כעת, נראה כי הלובי של החברות המקומיות ניצח את הצורך בהורדת יוקר המחיה בתעופה.

הקמת בסיס פעילות היא לא רק עניין של מחיר כרטיס; זו תשתית ליצירת אלפי מקומות עבודה והכנסת מטבע חוץ. בטווח הקצר, ההחלטה של רגב "מענישה" את וויז-אייר על חוסר היציבות שלה, אך בטווח הארוך היא משמרת שוק ריכוזי ויקר.