חדשות כלכלה
השקל החזק מאיים על היצואנים: מה הפתרון מעבר להתערבות של בנק ישראל והאוצר?
הזינוק בבורסות וול סטריט מאלץ את הגופים המוסדיים למכור דולרים בכמויות אדירות, והשקל מאיים לשבור שיאים - מה שמעמיד את היצואנים הישראלים בפני סכנה ממשית
- פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
- צילום: פלאש 90, יונתן זינדל
התחזקותו המהירה של השקל בתקופה האחרונה מעוררת דאגה עמוקה בקרב מקבלי ההחלטות והתעשייה הישראלית. בעוד שהצרכן הישראלי עשוי ליהנות מהוזלה מסוימת ברכישות בחו"ל, עבור היצואנים מדובר במכת גרזן של מיליארדים. הסיבה המרכזית ללחץ על המטבע האמריקני אינה נובעת רק מחוסנו של המשק המקומי, אלא דווקא מהגאות בשווקים הגלובליים.
המנגנון שחונק את הדולר
כאשר מדדי המניות בוול סטריט עולים, שווי התיקים של הגופים המוסדיים (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה) גדל. כדי לשמור על רמת החשיפה הרצויה למט"ח ולא לחרוג ממדיניות ההשקעה שלהם, המוסדיים נאלצים למכור דולרים בהיקפים גבוהים. זרם המזומנים הזה מציף את השוק המקומי, יוצר עודף היצע של דולרים ומחזק את השקל באופן מלאכותי מול המטבעות הזרים.
האם המצב הנוכחי מחייב פעולה משולבת ומהירה של משרד האוצר ובנק ישראל או יש לתת לשוק החופשי לעשות את שלו?
ישנה הצעה הכוללת צעדים מוניטריים ופיסקליים משמעותיים:
הורדת ריבית אגרסיבית: הפחתה של 0.5% בריבית בנק ישראל כדי להפוך את השקל לפחות אטרקטיבי למשקיעים.
רכישות מט"ח מאסיביות: הכרזה על מסגרת רכישות של כ-15 מיליארד דולר על ידי בנק ישראל כדי לספוג את עודפי ההיצע.
רשת הגנה ליצואנים: משרד האוצר יוכל לסייע באמצעות הטבות מס ופחת מואץ, וכן על ידי רכישת מט"ח לצורך תשלום חובות המדינה בחו"ל.
אחד הפתרונות המבניים שעולים הוא שינוי שיטת המסחר היומי. אפשר להוציא את פעילות המוסדיים והיצואנים הגדולים מהמסחר הקובע את השער היציג, ולנהל אותה ישירות מול יתרות המט"ח של בנק ישראל. מהלך כזה עשוי למנוע תנודתיות חריפה בערך המטבע שנובעת מפעילות טכנית של ניהול סיכונים.
מבט לעתיד: המודל השוויצרי
הפרשנות המקצועית למצב מלמדת כי בטווח הארוך, השקל מחזיק בפוטנציאל התחזקות מובנה. ישראל, בדומה לשוויץ, הופכת לכלכלה עם מטבע חזק מאוד בשל ענף ההייטק והכנסות מגז. משמעות הדבר היא שהתעשייה המסורתית והיצואנים לא יוכלו להסתמך לנצח על פיחות בשקל, ויידרשו להתאים את עצמם לסביבת עבודה מאתגרת.
היעד המיידי של הצעדים המוצעים הוא להביא לפיחות מהיר שיחזיר את השער לאזור ה-3.10 שקל לדולר. רמה זו נחשבת ל"מרחב נשימה" המאפשר ליצואנים לשמור על רווחיות ולמנוע זעזועים בשוק התעסוקה המקומי. כעת, הכדור עובר לידי הנגיד ושר האוצר - האם הם יבחרו להתערב בשוק החופשי, או יאפשרו לכוחות השוק להמשיך וללחוץ את השקל כלפי מעלה?
הישארו מעודכנים
עקבו אחרינו לקבלת עדכונים חמים
הכתבות הנצפות
-
אקסון ויז’ן חושפת את מערכת גילוי הרחפנים ClearSky כנגד רחפנים מבוססי סיב
-
נייס זינקה ב-21% ודחפה את מדד ת”א 35 לשיא מעל 4,500 נקודות
-
הסקירה השבועית: האם מדד הדגל יבחן את השיא, והמניה שטסה במעל 40% השבוע
-
בין כוכבים לשדה הקרב: הכירו את החברה שמרחפת בתוך כלכלת החלל החדשה
-
נייס פרסמה דוחות ועקפה את תחזיות השוק - אז מדוע המניה צונחת?
הוסיפו תגובה לכתבה
-
5
שולי הרווח בהייטק - עשרות אחוזים
רק לדוגמא - צ'קפוינט 40% רווח נקי. אז גם אם יש 50% הוצאות שקליות ושקל עולה 10%, אז הרווח קטן. סיבה לפיטורים - קודם כל קלוד. מתכנתים זולים בהודו ואוקראינה - מזמן החליפו ישראלים. אז נותרה בעיה של ישראלי מול אמריקני. התייקר מספטמבר 23 - ב31%. אכן זו בעיה. וכתבת הפיתרון - הורדת שכר לחדשים. אם כי בעצם הם מקבלים אותו שכר דולרי. ואכן בהייטק יש בעיה . מספר המועסקים עולה פחות מהמסותרי. כשפעם היה מזנק כל שנה. ואכן זו בעיה של הבן שלי. אבל אי אפשר לדרוש מבנק ישראל או האוצר שיסבסדו בעלי משכורות גבוהות מהממוצע. אולי פיתרון אפשרי שתחשוב עליו. משכורת בסיס שקלית + בונוסים בדולרים.
-
4
למה שיעצור ב2.5? כאילו שם יש ברקס..
אם המוסדיים ימשיכו להצמיד עליות בנאסדק למכירת דולר תוך שנתיים אולי פחות קידומת 1 בדולר השאלה איפוא אתה מתערב. הזעקה שלהם מובנת היטב.
-
3
יש לנו את ה"מחלה ההולנדית" ריסקה את
הכלכלה של הולנד לשנים. חוץ מיזה - יש הרבה פיטורים בהייטק והדולר נוצל להגביר אותם. שכירים חדשים מתקבלים במשכורות קטנות יותר. לא מדובר על פיבוטים. אני לצערי, בתוך הייטק, מתכנן לשחרר 2 עובדים. גם בגלל קלוד...
-
2
פתרון נוסף
משרד האוצר יכול לעשות קסקת סוואפ כנגד האגחי"ם שהנפיק בשער 3.7 בתחילת המלחמה ובכך הוא יצור ביקוש לדולר ו.. ברך זו הוא לא יתצטרך את טובת בנק ישראל שיצא לרישות מיותרות של מט"ח ויעלה את הייתרות המט"ח ל 300 מיליארד שזהו סכום מפלצתי וחסר אחריות . שלא נשכח שבנק ישראל רוכש מט"ח הוא לוואה כספים מגופים מחו"ל וזה עולה הרבה כסף שלתמיד ההגנות שבנק ישראל משקיע מחזירות את העלות הריבית לאותם הלוואות .
-
1
אם בטווח הארוך השקל יתחזק - למה להתערב?
כתבתם דברים סותרים. קודם הסברתם התחזקות בגלל גידור השקעות בחו"ל ואחר כך "ישראל, בדומה לשוויץ, הופכת לכלכלה עם מטבע חזק מאוד בשל ענף ההייטק והכנסות מגז. " אז מה יעזרו צעדים חד פעמיים? גם לא חשוב כמה תעלה את הדולר - אם מזיזים אותו משיווי משקל 2.9 ל3.1 - יבוא ספקולנטים מכל העולם וימכרו דולרים ואירו ויחזור לשווי משקל. גם מה יועיל צעד כמו "הטבות מס ופחת מואץ" . הרווחיות נשחקת - ומציעים את זה זמני? דולר יחזור ל3.5 יבוטלו ההטבות? יצואן שחושב שהירידה זמנית וברגע שבורסות חו"ל יפסיקו לעלות - הדולר ירד , שיחכה בסבלנות. שיהמר על זה בעיסקאות עתידיות. מי שמבין שזה לטווח ארוך - צריך להכין עצמו לדולר 2.5 ולבדוק אם עדיין משתלם לו להמשיך לייצר. בטח האם משתלם לו להתרחב. ולסיום - לא יהיה שום זעזוע בשוק העבודה המקומי. כי אין אבטלה ולא תהיה. מקסימון יפטרו את הזרים שהביאו.