מוסדיים, הייטק והשקעות זרות: השקל החזק פוגע ביצוא - בנק ישראל קרוב להתערבות?

השקל הישראלי נמצא במסלול התחזקות עקבי. בשבוע האחרון בלבד התחזק המטבע המקומי ב-1.2% מול סל המטבעות, ובמבט רחב יותר, הוא רשם ייסוף מרשים של 7.1% מאז פרוץ המלחמה. על פניו, מדובר בבשורה חיובית שעשויה למתן את האינפלציה ולתמוך בהורדת ריבית, אך מתחת לפני השטח, התחזקות יתרה של השקל פוגעת בתחרותיות של המגזר הסחיר וביכולת של היצואנים הישראלים להתחרות בעולם.

המנועים שמאחורי עוצמת השקל

שלושה גורמים מרכזיים פועלים כרגע לחיזוק המטבע המקומי:

קטר ההייטק - ייצוא שירותי ההייטק, המהווה כ-11% מהתוצר, עלה ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התרחבות זו מייצרת עודף בחשבון השירותים ותומכת ישירות בשקל.

הגופים המוסדיים - ברבעון הראשון של השנה, הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף של 5.2 מיליארד דולר. המוסדיים פועלים לנטרל את חשיפת המט"ח שלהם אל מול העליות בשווקי ההון בעולם, ובכך מזרימים דולרים לשוק המקומי.

השקעות זרות - המשך זרימת השקעות ריאליות (FDI) לישראל מחזק אף הוא את הביקוש למטבע המקומי.

התקדים ההיסטורי: גז, קורונה ומלחמה

לפי כלכלני לידר שוקי הון, "הסבירות להתערבות בשוק המט"ח עלתה". הם מציינים כי בנק ישראל יכול לשאוב השראה מתקדימי עבר שבהם הנגיד החליט לפעול באופן אקטיבי כדי לבלום את התחזקות השקל:

תקדים הגז (2013) - בנק ישראל רכש כ-13.8 מיליארד דולר כדי לנטרל את השפעת הפקת הגז הטבעי על שער החליפין, תופעה המכונה "המחלה הולנדית".

תקדים הקורונה (2021) - הנגיד הנוכחי, פרופ’ אמיר ירון, הודיע על תוכנית רכישות מאסיביות של 30 מיליארד דולר כדי לספק ודאות לשוק ולהתמודד עם הייסוף החד שאיים על התאוששות המשק מהמשבר.

הדילמה של הנגיד

בלידר שוקי הון מדגישים כי הנסיבות היום דומות באופן מעורר השתאות לאלו של תקופת הקורונה. "נראה שהיום הנסיבות מאד דומות, אם מחליפים את המילים ’משבר הקורונה’ ב-’השלכות המלחמה הממושכת’". מצד אחד, ייסוף השקל עוזר לבנק ישראל במלחמתו באינפלציה, שכן הוא מוזיל את היבוא. מצד שני, התחזקות חדה מדי עלולה להחניק את הצמיחה במגזרים היצרניים בדיוק בתקופה שבה המשק זקוק למנועי צמיחה כדי להשתקם מהוצאות המלחמה. ככל שהשקל ימשיך להתחזק בחדות, בנק ישראל עשוי למצוא את עצמו נאלץ לרדת מהגדר ולהתחיל לרכוש דולרים, מה שיהווה איתות ברור לשוק שרמת המחירים הנוכחית של השקל היא "קו אדום" עבור המדיניות המוניטרית.

באיזה שלב התחזקות השקל תתחיל לפגוע באופן משמעותי בייצוא המקומי?

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים חדר עסקאות וברוקראז’ של בנק הפועלים מציין כי בעוד שהייצוא הביטחוני ממשיך להציג שיעורי צמיחה נאים, נתוני סקר המגמות בעסקים מצביעים, כצפוי, על כך שבחודשים האחרונים נרשמה שחיקה ניכרת ברווחיות היצואנים בענפי התעשייה והשירותים (ובמיוחד בחברות הייטק). מגמה זו, המלווה בייסוף של השקל, עשויה להוביל בהמשך לפגיעה ממשית גם בהיקפי הייצוא עצמם, בדגש על ייצוא תעשייתי. יש להדגיש כי נתוני הסקר נכונים לחודש אפריל, ומאז הוסיף שער השקל להתחזק בחדות.

בקשר להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח הוסיף שפריר כי לא רמת היתרות מט"ח מונעת מהבנק להתערב בשוק אלא גורמים אחרים בהם הערכת הבנק לגבי הסיכון לאינפלציה שמוטים עדיין מעלה, וככל הנראה גם חשש מתגובה אמריקאית שלילית להתערבות בשוק להחלשת השקל. עם זאת, ככל שיתגברו עדויות כי הייסוף החד מתחיל להעיב על הכלכלה, ציין שפריר, בהחלט ייתכן כי בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח כדי לתמוך ביעדי המדיניות המוניטארית של הבנק.

אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור כי למרות שכלכלת ישראל הצליחה להתמודד בעבר עם גלי ייסוף של השקל, הנסיבות המקומיות והעולמיות הייחודיות הנוכחיות עלולות להפוך את הייסוף הנוכחי לבעל פוטנציאל לנזק כלכלי משמעותי יותר למשק. "הייסוף המתמשך של השקל, שמתחזק בהתמדה מול סל המטבעות ב-20 השנים האחרונות, כבר תרם לקיפאון ביצוא הסחורות מאז 2010. משקל יצוא הסחורות מכלל היצוא ירד מכ־65% בשנת 2010 לכ־47% בשנת 2025. לעומת זאת, יצוא השירותים, ובעיקר שירותי ההיי־טק, המשיך לצמוח למרות ייסוף השקל. בשנים אלה נסגרו מפעלים, פוטרו עובדים, אך ברמה מאקרו כלכלית, המשק הישראלי הצליח להתמודד עם ייסוף השקל ללא זעזועים משמעותיים. עם זאת, האפיזודה הנוכחית עשויה להיות שונה". 

למה?

ז’בזינסקי מציין כמה סיבות, כי הפעם הייסוף היה חריג בעוצמתו ובמהירות שלו, והתרחש במקביל להחלשות משמעותית של הכלכלה הריאלית במהלך המלחמה. עוד מציין ז’בזינסקי את עלות עובדי ההייטק שהתייקרה וכי ישראל נמצאת בצומת קריטית שבה הייתרון היחסי שלה עלול להישחק בעקבות חדירת ה-AI.