החשש מאינפלציה ומלחמה במזה”ת: הטריגרים מאחורי התגובה השלילית בשווקים

סוף השבוע הראה לראשונה זה זמן תגובה אחידה של שווקים שונים, המבטאת ירידה חדה של תיאבון הסיכון וחשש גובר מהשלכות אינפלציוניות של מערכה צבאית ממושכת יותר במזרח התיכון.

לכך חברו שני טריגרים: האחד, מדדי המחירים לצרכן וליצרן בארצות הברית, שהיו גבוהים משמעותית מהצפוי והעידו שניהם על השתרשות מחירי הדלקים הגבוהים בשורה של סעיפים, יחד עם המשך עליות של מוצרים ושירותים, התורמים לכך שהאינפלציה עדיין גבוהה, דביקה ומתרחקת במהירות מהרף הרצוי של שני אחוזים.

לכך הצטרפה פסגת שי טראמפ שתוצאותיה לא היו חד משמעיות ולא כללו הצהרה ברורה של שתי המעצמות בדבר הצורך והאפשרות לסיים במהירות רבה את המשבר במפרץ הורמוז.

כתוצאה ראינו ירידות שערים חדות יחסית של שוק המניות בארצות הברית, כאשר עונת הדוחות, שאת כה פעלה לקיזוז השפעות המלחמה, הודות לדוחות טובים של חברות הטכנולוגיה, הולכת וקרבה לסיומה.

בדומה לשוק המניות, גם שוק איגרות החוב הממשלתיות ספג ירידות ותשואות הפדיון רשמו עליות חדות, בדגש על החלק הבינוני והארוך של העקום, מה שעשוי להעיד על ציפיות השוק לריבית גבוהה יותר, לתקופה ממושכת יותר.

בנוסף, שער הדולר התחזק משמעותית מול האירו (וגם מול השקל), נוכח ביקוש חוזר למטבע האמריקאי בתור מטבע חוף מבטחים לתקופות של התחדשות שנאת הסיכון.

גם מחירי הנפט שבו לעלות וחצו שוב את רף 100 הדולרים לחבית. נראה כי השפעת הכרזת הפסקת האש מתפוגגת.

כעת השווקים ממתינים בדריכות למהלך הבא של נשיא ארצות הברית. עד היום הנחת העבודה הייתה שכל עוד הפגישה בין נשיאי סין וארצות הברית לא התקיימה, אין צפי לחזרה למצב של מלחמה.

כעת, להערכת מומחים כל האפשרויות על השולחן וסביר להניח כי השווקים יהיו יותר עצבניים ותנודתיים, תוך יתרון לנכסים סולידיים על פני נכסי סיכון ולחברות עם ביקוש קשיח.

מנגד, שוקי החוב הריבוניים ברחבי העולם ימשיכו להינזק מגירעון פיסקלי גדל והולך של מדינות רבות, ששמות דגש על הוצאות ביטחוניות כבדות.

*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*