קריסת חברת מחנות הקיץ סימד - איפה היה הרגולטור כשהכסף של הציבור זרם החוצה?

הסחרור הפיננסי החריף בחברת סימד הולדינגס מכה גלים בשוק ההון המקומי. חברת הנאמנות משמרת, הנאמנה של מחזיקי אגרות החוב (סדרה א’) של החברה, פרסמה זימון דחוף לאסיפת הצבעה שתתקיים ללא התכנסות ביום חמישי הקרוב, על רקע שרשרת הגילויים המדאיגים בדמות משיכות כספים אסורות בהיקפי עתק לטובת חברות של בעלי השליטה, אי-עמידה בתשלומי הריבית לחוב, ואי-בהירות עמוקה לגבי חבויות נוספות של בעלי השליטה.

בשל דחיפות האירועים והצורך להעניק למחזיקים כלים מהירים להתמודדות עם המשבר, השתמש הנאמן בסמכותו וביצע קיצור מועדים לקיום האסיפה.

הרקע למשבר: "המשיכה האסורה" והסבך הפיננסי

הטלטלה הנוכחית החלה בסוף חודש מאי, אז נחשפה תמונה קשה של התנהלות פיננסית בתוך החברה:

משיכה בשוגג של כ-34 מיליון דולר - במהלך סקירת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, התגלה כי במהלך השנה הועברו סכומים מצטברים של כ-33.973 אלף דולר לתאגידים בשליטת בעלי השליטה, אשר נתוניהם אינם מאוחדים בדוחות החברה. כ-12.1 מיליון דולר הועברו ברבעון הראשון, וכ-21.8 מיליון דולר נוספים הועברו עד למועד הדיווח.

ועדת הביקורת מתערבת, בעלי השליטה מרימים ידיים - ועדת הביקורת של החברה הורתה על החזרת מלוא הסכום בתוספת ריבית של 7% (הזהה לריבית האג"ח). למרות שבעלי השליטה הבטיחו להשיב את הכספים עד ל-28 במאי, הודיע באותו היום בעל השליטה, מר מייקל שאבסלס, כי אין ביכולתם לעמוד בהתחייבות וכי לא ניתן להעריך מתי יושבו הכספים.

החברה מודה: לא נעמוד בתשלום הריבית

ביום שישי האחרון דיווחה סימד כי היא אינה צפויה לעמוד בהחזר תשלום הריבית למחזיקי האג"ח שהיה קבוע לאותו היום.

אם לא די בכך, בעלי השליטה יידעו את יועציה המשפטיים של החברה ואת הנאמן כי נטלו התחייבויות פיננסיות אישיות משמעותיות מאוד, אשר על פניו מובטחות בנכסים ובתזרימים של החברות הבנות של סימד.

על סדר היום: מימוש הגידור הדולרי והעמדה לפירעון מיידי

בפני מחזיקי אגרות החוב עומדות שתי הצעות החלטה דרמטיות, הדורשות רוב רגיל של המשתתפים בהצבעה:

האחת, אישור מימוש וסגירת פוזיציית הגידור. החברה רכשה בעבר אופציות לגידור החשיפה לשער הדולר/שקל עד לשער של 2.9 ש"ח כנגד מלוא סכום הפירעון של האג"ח, בעלות של 2.7 מיליון דולר. האופציות תקפות עד ל-3 באוגוסט 2026. נכון ל-1 ביוני 2026, שווי הגידור זינק ועומד על כ-7 מיליון דולר.

הנאמן מבקש מהמחזיקים אישור לפעול מול הדירקטוריון כדי לממש ולסגור את הפוזיציה הזו בהקדם. המשמעות של אי-אישור היא השארת האופציות עד לפקיעתן באוגוסט, כאשר אם השער יהיה גבוה מ-2.90 ש"ח לדולר, שווי הגידור עלול להתאפס.

השנייה, העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי. בעקבות העובדה שהחברה לא ביצעה את תשלום הריבית במועדו, קמה למחזיקים עילה משפטית ברורה. המחזיקים יתבקשו להצביע על העמדת הסדרה לפירעון מיידי, והסמכת הנאמן לפעול לגביית החוב ולהגנה על זכויותיהם בכל טריטוריה רלוונטית, כולל בארצות הברית (בהתאם להמלצות היועצים המשפטיים שם).

שימו לב: שתי ההחלטות כפופות להתחייבות שיפוי ומימון מצד המחזיקים (בעד או נגד) לטובת כיסוי הוצאות הנאמן, מומחיו והליכים משפטיים עתידיים, אשר ייגבו בעדיפות ראשונה מתוך כספים שישמשו ככריות ביטחון או באמצעות קיזוז מתשלומי המחזיקים.

איפה הרגולטור?

בצד השאלות הקשות שמופנות כלפי הנהלת החברה ובעלי השליטה, עולה סימן שאלה גדול גם בנוגע לתפקודם של שומרי הסף והרגולטור. כיצד ייתכן שחברה ציבורית המגייסת חוב מהציבור בישראל מצליחה להעביר סכום אסטרונומי של כמעט 34 מיליון דולר – כעשרה אחוזים מהיקף המשיכה הכולל שדווח – ללא פיקוח הדוק בזמן אמת?

העובדה שהמשיכות התבצעו לאורך תקופה ארוכה במהלך שנת 2026, ונתגלו רק בדיעבד במסגרת הליך סקירת הדוחות לרבעון הראשון, מעלה תהיות קשות לגבי יעילות הבקרה הפנימית והדיווח המיידי הנדרש על פי חוק ניירות ערך. בשוק ההון מצפים כעת לראות האם רשות ניירות ערך תפתח בחקירה רשמית לבחינת נסיבות "המשיכה האסורה" והאם היו כשלים במערכות הדיווח שאפשרו לאירוע כזה לחמוק מתחת לרדאר עד לרגע שבו הקופה התרוקנה והחברה הודיעה על חדלות פירעון דה-פקטו.