חדשות כלכלה

”הבינה המלאכותית היא הנפט החדש”: בכנסת דנו בהאצת הקמת חוות שרתים ל-AI

הצעת חוק התכנון והבנייה מבקשת להגדיר חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כ"תשתית לאומית" ולאשרן במסלול תכנון מואץ דרך הוועדה לתשתיות לאומיות

  • חדשות ספונסר
  • 7
”הבינה המלאכותית היא הנפט החדש”: בכנסת דנו בהאצת הקמת חוות שרתים ל-AI

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח״כ יצחק קרויזר, קיימה היום (ג’) דיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס’ 168), המבקשת להגדיר חוות שרתים לשימושי בינה מלאכותית כ"תשתית לאומית" ולאשרן במסלול תכנון מואץ דרך הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).

הדיון הציף את ההתנגשות החריפה שבין הצורך הלאומי והביטחוני הבהול לקדם את טכנולוגיית הבינה המלאכותית בישראל, לבין החששות הכבדים מפני קריסת רשת החשמל, עליית מחירים לצרכן ופגיעה אנושה בשטחים הפתוחים.

בפתח הדיון הציג תא"ל (במיל’) ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, את הדחיפות האסטרטגית שמאחורי החוק. לדבריו, הבינה המלאכותית היא "הנפט החדש" ומרכיב קריטי בביטחון הלאומי ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל. אסקל הזהיר כי לישראל חסר כיום כוח עיבוד וחישוב (קומפיוט) חיוני, וכי תלות במדינות זרות או הגבלות סחר עתידיות עלולות להותיר את ישראל בסיכון ביטחוני ממשי מול מעצמות העולם. לדבריו, המטה הלאומי מבקש לעודד את השוק הפרטי לבנות את התשתיות הללו במהירות האפשרית, תוך קביעת מנגנוני איזון כגון הגבלה לעד 10 חוות בשנה ומכסות של עד 200-300 מגה-וואט במרכז הארץ כדי לא להעמיס על משק החשמל.

אל מול עמדה זו, נשמעה התנגדות מצד השלטון המקומי, ארגוני הסביבה וחברי כנסת, שהזהירו מהשלכות הרסניות של חקיקה חפוזה ללא תכנון מרחבי הוליסטי. ראשת מועצת עמק חפר, גלית שאול, יצאה נגד המהלך וטענה כי הצעת החוק משמעותה ש"מוותרים על הזכות הבסיסית לתכנן", והזהירה מאובדן שטחים פתוחים לטובת יזמים פרטיים ח"כ יוראי להב הרצנו אמר: "אני מבין שהצוות הבין-משרדי לא סיים את העבודה על הנושא הזה. יש המון המון שאלות כי הצעת החוק לא בשלה בעיני. בריאות הציבור והגנת הסביבה הם לא מכשולים שמזיזים מהדרך". ח"כ מטי צרפתי הרכבי התייחסה להצעה על פיה יזמים פרטיים יבנו את חוות השרתים והתריעה: "איבדנו את הריבונות שלנו ואנחנו נשלטים מלא מלא על ידי בעלי ההון ולא על ידי בעלי השלטון". יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, הקשה ותהה מדוע ישנו לחץ אגרסיבי להקים חוות שרתים מסחריות בישראל על חשבון משאבי המדינה המוגבלים, והאם נכון להגדיר מיזם פרטי שמספק שירותי עיבוד גם לגורמים זרים כ"תשתית לאומית".

נציגי החברה להגנת הטבע וארגון "לובי 99" הזהירו בדיון כי מדובר במתקנים שצורכים חשמל בהיקף של לפחות 500 מגה-וואט, השווה לצריכת החשמל של עיר גדולה כמו חיפה או ראשון לציון. הם הציגו נתונים מהעולם והזהירו כי אישור לא מבוקר של החוות יוביל לזינוק במחירי החשמל עבור משקי הבית, לעיכוב בהפסקת השימוש בפחם, ולסכנה ממשית של קריסת רשת החשמל תחת העומס, כפי שאירע בעבר באירלנד.

לאור הפערים והמחלוקות העמוקות שעלו בדיון, חברי הוועדה ונציגי הציבור הבהירו כי יש צורך לעצור ולייצר חוק מאוזן ונכון יותר וכי מטרת הדיון להבטיח את עתידה הטכנולוגי של ישראל ולמנוע פיגור במרוץ הבינה המלאכותית, אך מבלי להפקיר את משק האנרגיה, בריאות הציבור ועתודות הקרקע של המדינה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, סיכם את הדיון והתווה את המשך הדרך: "יש פה שתי נקודות מרכזיות שנידרש אליהן, כשהראשונה שבהן היא סוגיית האנרגיה והמיקום. בדיון הבא ניכנס לעובי הקורה ונרד לרזולוציות של הגדרות החקיקה, שחייבת להיות מהודקת היטב סביב המיקום, הצרכים, החלוקה, הניוד והתכנון. אנו מחויבים לאזן בין צרכי מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית לבין צרכים נוספים. איננו מעכבים את ישראל מלהתפתח, אבל במקביל לא נגרע בשום אופן ממה שהילדים והנכדים שלנו צריכים וראויים לקבל".

לקראת גיבוש החוק, הודיע היו"ר כי הדיון הבא יימשך בהשתתפות גורמי המקצוע של חברת ניהול מערכת החשמל ’נגה’ ומטה רשות החשמל.

מצאתם טעות בכתבה? ספרו לנו ונתקן

הירשמו לעדכונים מספונסר

קבלו מאיתנו עדכוני חדשות, המלצות קריאה ורק מה שבאמת מעניין

הכתבות הנצפות

הוסיפו תגובה לכתבה

  • אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש
  • 7
    אני לא הייתי ממסה באופק מיוחד

    אלא רק אם במדינות אחרות יחלו באופן גורף למסות לפנינו, מדינות מובילות, ואז תהיה לגיטימציה ולא תהיה נהירה למקומות אחרים.

    • Hookset
  • 6
    לא שישנסקי התכוונתי צמח.

    קודם כל להבין שיצוא חשמל = יצאו גז . עלול להיגמר. שישלמו לאסדות כמו מצרים וירדן. ברור שמסובך כי יש ידיים בדרך, אסדת גז - מפיק חשמל - מוכר חשמל. אסור לתקוע מקלות - אבל מבין שהחשש הוא שהיזמים יתקעו מקלות ולא יקחו בסוף חשמל. אין הרבה מקומות עם חשמל זול. אסור לתקוע מקלות - אבל אם יש גם מחירים סביבתיים - לגבות את המחיר.

    • ATUK19
  • 5
    לא חושב שצריך לעשות שישינסקי על זה

    אלו לא משאבי טבע, בעלי החוות רוכשים חשמל ומשלמים מיסים (והרבה כי הרווחים שם למיטב הבנתי גבוהים) וזה העתיד, אסור לתקוע מקלות בגלגלים של זה כי פשוט יעתיקו את זה למקומות אחרים...

    • Hookset
  • 4
    לוקחים כסף על החשמל מראש=לא נתקעים

    יש גם כאלה שחוכרים קרקע להקמת תעשייה או סולאר - ולא מקימים. הדרך הקלה להתמודד - תשלום מראש. רוצה 100 מגה וואט החל מ2028 ? בכיף. אז תתחייב לשלם בינואר כל שנה מ2028 תשלום עבור 100MW שנה. החווה פועלת רק מ2032 - סבבה. שלם כל עוד אתה משלם כל ינואר על הצריכה שתקבל באיחור של 4 שנים. נראה לי אתה מבין . אז תסביר - האם כל החוות מיועדות לתשתית להייטק המקומי? הרי הרוב ילך לצריכה בחו"ל. ומה דעתך להחיל תקנות נוסך יצאו הגז גם על יצוא חשמל?

    • ATUK19
  • 3
    זה מה שהסקת?

    המדינה רוצה לדחוף את חוות השרתים אבל את מי שבאמת מוציא לפועל, לא את בעלי ההון שחלקם מנסים לשריין מקום עתידי על רשת החשמל ולעיתים גורמים לתקיעה. מי שמוציא לפועל יקבל דחיפה.

    • Hookset
  • 2
    כנסת הפוך מהמדינה.

    ראו מה כתוב למטה וראו שימוע בנושא שהביאו קודם. לכאורה - יד ימין לא יודעת משמאל. או בצורה חיובית - הפרדת רשויות. ממשלה עושה תקנות- כנסת חוק. ומותר שתהיה התנגשות. בגדול אני חושב גם קצת מכיר. איו צורך במיליון חוות שרתים ולכן לא צריך לקדם אותן. אולי אפילו להגביל אם הן משמשות ליצוא ואז זה לא תשתית לאומית. יודע שלאמזון יש כבר 3 חוות בשלב בניה זה או אחר ועוד רבות אחרות. אז רוב החדשות ישמשו ליצוא משאב שנקרא חשמל זול. בזכות גז זול. הבעיה אינה רק היקף צריכת החשמל אלא הדרישה לקדימות. לכן הייתי שואל את התא"ל שהופיע בועדה האם הוא בעד לתת בזמן של כשל ברשת החשמל קדימות לחוות שרתים שמשמשות לחברות הימורים בחו"ל על פני בסיסי צהל?

    • ATUK19
  • 1
    עם זאת, נקודות עקריות מהשימוע של רשות החשמל

    להבנתי, ההחמרה הגדולה היא שרשות החשמל רוצה לעצור “שריון ספקולטיבי” של חשמל לחוות שרתים, במיוחד בפרויקטים גדולים של 50MVA ומעלה. כלומר: לא מספיק להגיש בקשה כללית ולתפוס מקום ברשת — צריך להיות פרויקט בשל, מתוכנן, משולם ומחויב. הנקודות העיקריות חל על צרכנים גדולים של 50MVA ומעלה — בפועל זה מכוון מאוד לחוות שרתים, בגלל העלייה בצריכת חשמל לבינה מלאכותית ודאטה סנטרים. בקשת חיבור אמיתית תחייב תכנית מפורטת — לא ניתן יהיה להתקדם לבקשת חיבור מלאה בלי תכנית סטטוטורית שמאפשרת הוצאת היתר למתקן, תחנת משנה וקו החיבור. בדיקת ישימות בלבד לא שומרת מקום ברשת — אפשר לבקש בדיקה מקדימה בתשלום, אבל היא רק נותנת אינדיקציה; היא לא התחייבות לחיבור ולא “תופסת מקום”. תשלום שנתי על שמירת מקום ברשת — אם קיבלת תשובה חיובית לחיבור, תידרש לשלם עבור ההתחייבות לשמור לך מקום ברשת עד מתן מתח. זו החמרה משמעותית מול מצב שבו יזמים החזיקו בקשות בלי עלות מתמשכת. אם לא עומדים בלוחות זמנים — הבקשה פוקעת — למשל אם לא משלמים בזמן, לא חותמים על תיאום טכני תוך 6 חודשים, או לא מוכנים למתן מתח במועד שנקבע. אם החיבור צפוי לקחת מעל 7 שנים — מנהל המערכת יכול להגיד שאין אפשרות להתחייב לחיבור. זה קריטי בפרויקטים במרכז או באזורים עמוסים שבהם נדרשות תשתיות חדשות. מנגנון ניהול גמיש / הפחתת הספק — מנהל המערכת יוכל לא לספק את מלוא ההספק עד 6 שעות רצוף, עם התראה של 24 שעות, ובמסגרת של 100–200 שעות בשנה. כלומר חוות שרתים תצטרך להיערך לאפשרות שלא תמיד תקבל 100% מההספק שהוזמן. עדיפות לאזורים מועדפים מחוץ למרכז — הרשות רוצה לדחוף חוות שרתים לאזורים שבהם יש עודף ייצור/פחות עומס ברשת. באזורים מועדפים יהיו תמריצים כמו חיבור בשלבים, חיבורי מתח גבוה זמניים, או שימוש בתחנת משנה פרטית. במרכז הארץ ההחמרה מורגשת יותר — באזורים עמוסים, חוות שרתים יקשו יותר על הרשת ולכן יהיה קשה יותר לקבל התחייבות מהירה או ודאית. יש גם הקלה מסוימת: ייצור עצמי — חוות שרתים יוכלו להקים מתקני ייצור לצריכה עצמית, למעט ייצור קונבנציונלי, ללא מגבלת יחס לגודל החיבור, בכפוף לדין ולרישוי. בגדול — מה המשמעות לחוות שרתים? חוות שרתים כבר לא יוכלו “לתפוס תור” ברשת החשמל רק עם רעיון או מכרז. הן יצטרכו להגיע עם תכנון מתקדם, לשלם כדי לשמור מקום, לעמוד באבני דרך, ולהיות מוכנות לכך שבשעות עומס ייתכן שלא יקבלו את כל ההספק. המסר של רשות החשמל: מי שבאמת מתקדם — יקבל ודאות; מי שמנסה לשריין חשמל בלי פרויקט בשל — יידחק החוצה.

אולי יעניין אותך