”הבינה המלאכותית היא הנפט החדש”: בכנסת דנו בהאצת הקמת חוות שרתים ל-AI

אלא רק אם במדינות אחרות יחלו באופן גורף למסות לפנינו, מדינות מובילות, ואז תהיה לגיטימציה ולא תהיה נהירה למקומות אחרים.

קודם כל להבין שיצוא חשמל = יצאו גז . עלול להיגמר. שישלמו לאסדות כמו מצרים וירדן. ברור שמסובך כי יש ידיים בדרך, אסדת גז - מפיק חשמל - מוכר חשמל. אסור לתקוע מקלות - אבל מבין שהחשש הוא שהיזמים יתקעו מקלות ולא יקחו בסוף חשמל. אין הרבה מקומות עם חשמל זול. אסור לתקוע מקלות - אבל אם יש גם מחירים סביבתיים - לגבות את המחיר.

אלו לא משאבי טבע, בעלי החוות רוכשים חשמל ומשלמים מיסים (והרבה כי הרווחים שם למיטב הבנתי גבוהים) וזה העתיד, אסור לתקוע מקלות בגלגלים של זה כי פשוט יעתיקו את זה למקומות אחרים...

יש גם כאלה שחוכרים קרקע להקמת תעשייה או סולאר - ולא מקימים. הדרך הקלה להתמודד - תשלום מראש. רוצה 100 מגה וואט החל מ2028 ? בכיף. אז תתחייב לשלם בינואר כל שנה מ2028 תשלום עבור 100MW שנה. החווה פועלת רק מ2032 - סבבה. שלם כל עוד אתה משלם כל ינואר על הצריכה שתקבל באיחור של 4 שנים. נראה לי אתה מבין . אז תסביר - האם כל החוות מיועדות לתשתית להייטק המקומי? הרי הרוב ילך לצריכה בחו"ל. ומה דעתך להחיל תקנות נוסך יצאו הגז גם על יצוא חשמל?

המדינה רוצה לדחוף את חוות השרתים אבל את מי שבאמת מוציא לפועל, לא את בעלי ההון שחלקם מנסים לשריין מקום עתידי על רשת החשמל ולעיתים גורמים לתקיעה. מי שמוציא לפועל יקבל דחיפה.

ראו מה כתוב למטה וראו שימוע בנושא שהביאו קודם. לכאורה - יד ימין לא יודעת משמאל. או בצורה חיובית - הפרדת רשויות. ממשלה עושה תקנות- כנסת חוק. ומותר שתהיה התנגשות. בגדול אני חושב גם קצת מכיר. איו צורך במיליון חוות שרתים ולכן לא צריך לקדם אותן. אולי אפילו להגביל אם הן משמשות ליצוא ואז זה לא תשתית לאומית. יודע שלאמזון יש כבר 3 חוות בשלב בניה זה או אחר ועוד רבות אחרות. אז רוב החדשות ישמשו ליצוא משאב שנקרא חשמל זול. בזכות גז זול. הבעיה אינה רק היקף צריכת החשמל אלא הדרישה לקדימות. לכן הייתי שואל את התא"ל שהופיע בועדה האם הוא בעד לתת בזמן של כשל ברשת החשמל קדימות לחוות שרתים שמשמשות לחברות הימורים בחו"ל על פני בסיסי צהל?

להבנתי, ההחמרה הגדולה היא שרשות החשמל רוצה לעצור “שריון ספקולטיבי” של חשמל לחוות שרתים, במיוחד בפרויקטים גדולים של 50MVA ומעלה. כלומר: לא מספיק להגיש בקשה כללית ולתפוס מקום ברשת — צריך להיות פרויקט בשל, מתוכנן, משולם ומחויב. הנקודות העיקריות חל על צרכנים גדולים של 50MVA ומעלה — בפועל זה מכוון מאוד לחוות שרתים, בגלל העלייה בצריכת חשמל לבינה מלאכותית ודאטה סנטרים. בקשת חיבור אמיתית תחייב תכנית מפורטת — לא ניתן יהיה להתקדם לבקשת חיבור מלאה בלי תכנית סטטוטורית שמאפשרת הוצאת היתר למתקן, תחנת משנה וקו החיבור. בדיקת ישימות בלבד לא שומרת מקום ברשת — אפשר לבקש בדיקה מקדימה בתשלום, אבל היא רק נותנת אינדיקציה; היא לא התחייבות לחיבור ולא “תופסת מקום”. תשלום שנתי על שמירת מקום ברשת — אם קיבלת תשובה חיובית לחיבור, תידרש לשלם עבור ההתחייבות לשמור לך מקום ברשת עד מתן מתח. זו החמרה משמעותית מול מצב שבו יזמים החזיקו בקשות בלי עלות מתמשכת. אם לא עומדים בלוחות זמנים — הבקשה פוקעת — למשל אם לא משלמים בזמן, לא חותמים על תיאום טכני תוך 6 חודשים, או לא מוכנים למתן מתח במועד שנקבע. אם החיבור צפוי לקחת מעל 7 שנים — מנהל המערכת יכול להגיד שאין אפשרות להתחייב לחיבור. זה קריטי בפרויקטים במרכז או באזורים עמוסים שבהם נדרשות תשתיות חדשות. מנגנון ניהול גמיש / הפחתת הספק — מנהל המערכת יוכל לא לספק את מלוא ההספק עד 6 שעות רצוף, עם התראה של 24 שעות, ובמסגרת של 100–200 שעות בשנה. כלומר חוות שרתים תצטרך להיערך לאפשרות שלא תמיד תקבל 100% מההספק שהוזמן. עדיפות לאזורים מועדפים מחוץ למרכז — הרשות רוצה לדחוף חוות שרתים לאזורים שבהם יש עודף ייצור/פחות עומס ברשת. באזורים מועדפים יהיו תמריצים כמו חיבור בשלבים, חיבורי מתח גבוה זמניים, או שימוש בתחנת משנה פרטית. במרכז הארץ ההחמרה מורגשת יותר — באזורים עמוסים, חוות שרתים יקשו יותר על הרשת ולכן יהיה קשה יותר לקבל התחייבות מהירה או ודאית. יש גם הקלה מסוימת: ייצור עצמי — חוות שרתים יוכלו להקים מתקני ייצור לצריכה עצמית, למעט ייצור קונבנציונלי, ללא מגבלת יחס לגודל החיבור, בכפוף לדין ולרישוי. בגדול — מה המשמעות לחוות שרתים? חוות שרתים כבר לא יוכלו “לתפוס תור” ברשת החשמל רק עם רעיון או מכרז. הן יצטרכו להגיע עם תכנון מתקדם, לשלם כדי לשמור מקום, לעמוד באבני דרך, ולהיות מוכנות לכך שבשעות עומס ייתכן שלא יקבלו את כל ההספק. המסר של רשות החשמל: מי שבאמת מתקדם — יקבל ודאות; מי שמנסה לשריין חשמל בלי פרויקט בשל — יידחק החוצה.