נתוני הלמ”ס: הצריכה הפרטית בישראל משדרת אותות עייפות ראשונים

הצרכן הישראלי אמנם לא הפסיק לבזבז, אך נראה שהוא מתחיל לחשב מסלול מחדש ולצמצם את קצב הרכישות. נתוני המגמה בחישוב שנתי לחודשים מרץ עד מאי 2026, שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים כי סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים רשם עלייה של 4.2%.

במבט ראשון, ודאי מצד הגורמים הר שמיים, מדובר בהמשך מגמת הצמיחה. אולם, ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה תמונה מורכבת בהרבה: קצב הגידול חווה האטה חדה.

רק לשם השוואה, ברבעון הקודם (דצמבר 2025 עד פברואר 2026) עמד קצב הצמיחה השנתי על 6.5%, ובסיכום שנת 2025 כולה זינקו הרכישות ב-6.5%.

המשמעות - הצרכנים בישראל מורידים את הרגל מדוושת הגז.

הנתונים משקפים את הרכישות של ישראלים בארץ בלבד, והם מחושבים במחירים קבועים - כלו מר, מנוכי אינפלציה - כך שהם משקפים שינוי ריאלי בכמויות המוצרים והשירותים שאנו רוכשים, ולא רק את עליית המחירים במשק.

איפה המשכנו לבזבז ואיפה עצרנו?

התפלגות ההוצאות של הציבור הישראלי מראה תמונה מפוצלת מאוד בין הענפים השונים, כאשר קבוצות הרכישה הראשיות מציגות התנהגות צרכנית שונה לחלוטין:

1. קפיצה ברכישת מחשבים ותוכנה, יציבות בדלק ובאנרגיה

קבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה את נתח הפעילות הגדול ביותר בכרטיסי האשראי (כ-45% מסך הרכישות), רשמה עלייה של 6.3% בחישוב שנתי.

המנוע הראשי בקבוצה זו היה ענף המחשבים והתוכנה, שזינק ב-15.1%.

מנגד, בענפי הבסיס כמו דלק, חשמל וגז נרשמה עלייה מתונה בלבד של 1.4% בחישוב שנתי, מה שמעיד על שמירה על רמת צריכה קבועה של מוצרי יסוד אנרגטיים.

2. הרהיטים עולים, האופנה דועכת

בקבוצת מוצרי תעשייה (כ-20% מהרכישות) נרשמה עלייה מתונה של 2.8% בלבד בחישוב שנתי.

ענף הרהיטים בלט לטובה עם זינוק של 11.8%. מנגד, ענף ההלבשה וההנעלה רשם כיווץ ריאלי וירד ב-1.5%. נראה שבתקופות של אי-ודאות כלכלית, הצרכנים מעדיפים לוותר על רענון מלתחת האופנה.

3. ממשיכים להוציא על מזון

קבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל ומסעדות), המהווה כ-15% מההוצאות, שמרה על קצב צמיחה יציב יחסית של 5.9% בחישוב שנתי. הישראלים אולי מצמצמים בקניות אחרות, אך ההוצאות על רשתות השיווק והסעדה נותרו גבוהות.

הנתון המדאיג ביותר בדו"ח מגיע מקבוצת השירותים (המהווה כ-20% מהרכישות), אשר קפאה על שמרה והציגה שינוי אפסי (יציבות של 0.1%+). המשבר העמוק ביותר נרשם בענף הטיסות, תיירות ואירוח, שצנח בשיעור חד של 16.3% בחישוב שנתי.

מדובר בהמשך ישיר למגמה השלילית בענף, שסובל ככל הנראה מהשלכות המצב הביטחוני והכלכלי, המצמצמים את פעילות חברות התעופה הזרות ואת נכונות הציבור לצאת לחופשות בארץ ובחוץ לארץ.

המשבר בתיירות גרר איתו מטה גם את ענף הפנאי והבילוי, שרשם ירידה של 5.0% ברכישות.

מי שאיזן במעט את התמונה בקבוצה זו היו התשלומים לשירותי ממשלה ועירייה (ארנונה, אגרות וכו’) שעלו ב-1.5%, והוצאות הביטוח שעלו ב-0.3% - הוצאות קשיחות שהאזרח פשוט אינו יכול להימנע מהן.

האם המשק הישראלי בדרך להאטה בצמיחה?

הנתונים הנוכחיים של הלמ"ס צריכים להדליק נורת אזהרה. הצריכה הפרטית היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של התוצר המקומי הגולמי בישראל.

ניתן לייחס את ההאטה הזו למספר גורמים משולבים: שחיקת השכר הריאלי, סביבת הריבית הגבוהה, היעדר סנטימנט חיובי בתיירות ובפנאי.

בשורה התחתונה, הנתונים מראים שהכלכלה המקומית משדרת אותות של עייפות. הצרכן הישראלי אמנם עדיין רוכש, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, תוך התמקדות במוצרי חובה ובטכנולוגיה, וצמצום מובהק בתחומי המותרות והפנאי. אם מגמה זו תימשך בחודשים הקרובים, הדבר עלול להוביל להאטה רחבה יותר בפעילות העסקית של המגזר הקמעונאי בישראל.