לקראת הריבית: השוק כבר מתמחר הפחתה, המבט לטווח הארוך

ביום שני הקרוב צפוי בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ברבע אחוז, החלטה ששוק ההון כבר מתמחר במלואה. אולם בעידן שבו השורה התחתונה של הודעת הריבית כבר מגולמת במחירים, תשומת הלב של המשקיעים והציבור נודדת אל מעבר למספר היבש. המבחן הגדול של הנגיד לא יהיה עצם ההפחתה, אלא התחזיות המעודכנות ומסיבת העיתונאים, שם ייקבע הטון האמיתי שישפיע על שוקי המניות, האג"ח והמט"ח בתקופה הקרובה.

הערכת הבסיס של הכלכלנים בשוק, ובהם שמואל קצביאן מבנק דיסקונט , היא שהריבית תרד ביום שני, 6 ביולי, ב-0.25%. שוק הריביות מצידו הפך את התרחיש הזה לעובדה כמעט מוגמרת כבר בסוף חודש מאי, ולכן עצם הפעולה לא צפוי לטלטל את השווקים. המשמעות עבור הציבור היא שההוזלה קצרת הטווח במסלולי הפריים כבר מונחת על השולחן, אך השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך הדרך.

על מנת לייצר השפעה ממשית על השווקים, בנק ישראל יצטרך לפעול באחד משלושה ערוצים מרכזיים:

התרחיש האגרסיבי: הפחתה חדה של חצי אחוז

אפשרות אחת היא הפחתת ריבית חדה יותר של 0.5% ומעלה. צעד כזה בהחלט יפתיע את השווקים ויעניק זריקת מרץ לפעילות הכלכלית, אך הסיכויים לכך נמוכים. ההיחלשות הרוחבית של השקל במהלך החודש האחרון, לצד עלייה קלה בפרמיית הסיכון של המדינה, מקטינות את התמריץ של הנגיד לצעד כזה. בנוסף, נתוני המאקרו המקומיים, ובמיוחד נתוני התעסוקה והיצוא, מציגים תמונה יציבה מספיק שאינה מחייבת צעדי חירום.

קרב התחזיות: לאן הולכת הריבית ב-2027?

הערוץ השני, והמשמעותי יותר, הוא עדכון תחזיות המאקרו קדימה. בסוף חודש מרץ העריך בנק ישראל כי הריבית הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2027 תעמוד על 3.5% עד 3.75%, נתון ששיקף אז כוונה לבצע שתי הפחתות בלבד מרמת ה-4% ששררה באותה עת.

הבנק המרכזי צפוי להנמיך כעת את תחזית הריבית העתידית שלו, והשאלה היא כמה קרוב הוא יגיע לציפיות השוק. שוק הריביות הנוכחי מגלה אופטימיות רבה ומגלה תמחור לריבית של כ-3% בעוד שנה, רמה שלפי הערכות השוק מהווה גם את רצפת הריבית במחזור הנוכחי. ההערכות הכלכליות בשוק הן שריבית השפל בפועל עשויה להיות אף נמוכה מרמת ה-3%, ומעניין יהיה לראות האם בנק ישראל יספק לגרף הזה רוח גבית.

הערוץ השלישי הוא רטורי. כפי שראינו בחודשים האחרונים, השוק רגיש מאוד לניואנסים בדברי הנגיד. לאחר החלטת הריבית הקודמת במאי, מסרים שנתפסו כקשיחים פגעו במומנטום של השוק, בעוד שביוני, הצהרות בכנס כלכלי שהביעו נכונות להפחתת ריבית שלחו את השקל להיחלשות. אם הנגיד יבחר להציג מסר מרחיב ויודיע על נכונות מוגברת להמשך הפחתות, תהיה לכך השפעה מיידית, גם אם היא עשויה להתברר כקצרת טווח לנוכח השפעות גלובליות חזקות יותר.

זירת המט"ח: תוכנית הרכש הגדולה תחכה במגירה?

במבט רחב, השקל אמנם נחלש מאז תחילת יוני, אך בחינה ארוכת טווח מאז סוף שנת 2025 מראה כי המטבע המקומי רשם התחזקות מול כל 22 המטבעות העיקריים בעולם. התחזקות זו נובעת בעיקרה מזרימת כספים קבועה של גופים מוסדיים שמכרו מט"ח כדי לגדר את השקעותיהם בחו"ל.

אם בנק ישראל יבקש בעתיד לשנות את המגמה המבנית הזו, הדרך היעילה ביותר תהיה הכרזה על תוכנית רכישות מט"ח סדורה שתנטרל את פעילות המוסדיים, בדומה לתוכנית 30 מיליארד הדולרים שהופעלה בשנת 2021. עם זאת, לאור הפיחות האחרון בשער השקל, נראה כי בשלב זה בנק ישראל יעדיף לשמור את הנשק הזה במגירה ולהמתין להתפתחויות.