”ההשפעה הממתנת של התחזקות השקל קרובה למיצוי במדד יוני”

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שיפורסם השבוע צפוי לרדת ב-0.1%, כך מעריך יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. אם התחזית תתממש, קצב האינפלציה השנתי ירד ל-1.6%, קרוב לחלקו התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.

"אנחנו מצפים שהשפעות התיסוף בשקל במהלך השנה האחרונה ימשיכו לבוא לידי ביטוי במדד יוני הקרוב. יחד עם שיפור בהיצע הטיסות, נצפה לירידה של 0.1% במדד, שתביא את האינפלציה השנתית לרמה של 1.6%", כתב פנינג.

לדבריו, התמסורת משער החליפין למחירים לצרכן נותרת נמוכה, סביב 5% בלבד גם במוצרים הסחירים, אך הוא מעריך כי ההשפעה הממתנת של התחזקות השקל קרובה למיצוי. "להערכתנו, התקבעות היחלשות השקל בשבועות האחרונים ממצה את הפוטנציאל הדפלציוני מהכיוון הזה, ונצפה להשפעה אינפלציונית דווקא מהמטבע בהמשך", כתב. על פי מודל האינפלציה של הבנק, שער החליפין צפוי להוסיף כ-0.13% למדדי יולי ואוגוסט.

מנגד, הירידה במחירי הנפט צפויה לפעול בכיוון ההפוך. לפי פנינג, הוזלת הדלק בתחנות במהלך יולי תקזז במידה רבה את ההשפעה האינפלציונית של הפיחות בשקל. למרות שמרווחי הזיקוק נותרו גבוהים ואף עשויים לעלות, ההערכה היא שבמהלך הקיץ יפעלו כוחות מנוגדים שיביאו להשפעות מקזזות ברובן, אולי עם עלייה קלה בלבד במדד אוגוסט.

הטיסות צפויות לגרוע כ-0.2% ממדד יוני

אחד הגורמים המרכזיים הצפויים למתן את האינפלציה הוא סעיף הטיסות. נתוני הלמ"ס הצביעו על עלייה של כ-4.5% במספר יציאות הישראלים לחו"ל ביוני במונחים מנוכי עונתיות, לצד זינוק עונתי ל-825 אלף נוסעים. במקביל, מספר הטיסות שעברו בנתב"ג גדל, לפי הערכת הבנק, בכ-60% במהלך החודש.

על רקע הרחבת ההיצע, במזרחי טפחות מעריכים כי מחירי הטיסות ירדו בכ-7% במונחים דולריים. גם לאחר השפעת הפיחות של כ-1.5% בשער החליפין במהלך יוני, ההערכה היא שסעיף הטיסות והנופש יגרע כ-0.2% ממדד המחירים לצרכן של חודש יוני.

הגירעון בשפל מאז סוף 2023

בסקירתו מתייחס פנינג גם לנתוני התקציב, שלפיהם הגירעון ירד ביוני לכ-3.34% מהתוצר – הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023, אז החלו השפעות המלחמה לבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה.

הכנסות המדינה הסתכמו בכ-45.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-29% לעומת יוני אשתקד, בעיקר בזכות גידול חד בגביית מסים. מנגד, ההוצאות הסתכמו בכ-54.3 מיליארד שקל, עלייה של 4.9%, שנבעה בעיקר מהגדלת תקציב הביטחון ומהוצאות המשרדים הכלכליים והמינהליים.

לדברי פנינג, למרות הגידול המתוכנן בהוצאות הביטחון בהמשך השנה, נתוני התקציב מצביעים על תמונה טובה מזו שהעריך בנק ישראל בתחזית המאקרו האחרונה, שבה צפה גירעון של 4.9% מהתוצר ב-2026. "להערכתנו, בהינתן הנתונים, יש פה פסימיות קלה. כפי שזה נראה כרגע, בהחלט סביר שנסיים את השנה ברמה דומה לזו הנוכחית", כתב.

התאוששות בפעילות העסקית, אך היצואנים נפגעים מהשקל

עוד עולה מהסקירה כי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על המשך התאוששות בפעילות המשק ביוני. ענף הבינוי בלט במיוחד עם עלייה חדה במדד מצב החברות לרמת שיא מאז פברואר, על רקע הורדת הריבית בחודש מאי והציפיות להפחתות נוספות.

עם זאת, בענפי התעשייה נרשמה חולשה מסוימת, שלדברי הלמ"ס עשויה להיות קשורה להתחזקות השקל מול הדולר. בנוסף, כ-18% מהחברות דיווחו כי נפגעו מהיחלשות הדולר, בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים, בעוד שרק כ-3% דיווחו על השפעה חיובית. מרבית החברות בחרו לספוג את השפעת התיסוף, ואחרות עדכנו מחירים או צמצמו השקעות וגיוסי עובדים.