בשוק יעקבו מקרוב: בריטניה צפויה להכריז על תוכנית לקידוחי נפט וגז חדשים בים הצפוני

אנדי ברנהאם צפוי להכריז על תוכניות לקידום קידוחי נפט וגז חדשים בים הצפוני לאחר שייכנס לתפקיד ראש ממשלת בריטניה, כך לפי דיווח ב-BBC.

במצע מפלגת הלייבור לבחירות 2024, שאותו התחייב ברנהאם לכבד, נקבע כי לא יונפקו רישיונות חדשים לקידוחי נפט וגז, אך הרישיונות שכבר ניתנו יכובדו.

במוקד הדיון עומדים שני מאגרי נפט וגז בסקוטלנד – רוזבנק (Rosebank) ו-ג’קדו (Jackdaw) – שקיבלו את אישור הרגולטורים בשנים 2022 ו-2023 בתקופת ממשלת השמרנים, אך האישורים בוטלו בשנת 2025 בעקבות עתירה משפטית.

המהלך צפוי להיות חלק מחבילת צעדים רחבה שברנהאם מתכנן להציג עם כניסתו לתפקיד לצד תוכניות אחרות. הדיווח מסייג כי טרם התקבלו החלטות סופיות בנושא ובכל אופן בשוק יעקבו בעיקר אחר מדיניות המיסוי, ובעיקר בציפייה לביטול מס רווחי יתר (EPL) שהוטל לראשונה ב-2022.

לפי ההערכות, ברנהאם צפוי להמשיך לעמוד בהתחייבות הלייבור שלא להעניק רישיונות חדשים לקידוחים. עם זאת, הוא עשוי להציג שינוי כיוון משמעותי באמצעות קידום פרויקטים שכבר מחזיקים ברישיונות קיימים, ולא באמצעות הענקת רישיונות חדשים.

למאגרי רוזבנק וג’קדו כבר קיימים רישיונות בלעדיים לחיפושי נפט וגז. ההחלטה שנבחנת כעת היא האם לאשר את שלב ההפקה המסחרית. אישור כזה לא ייחשב כהפרה של התחייבות הלייבור שלא להנפיק רישיונות חדשים.

עם זאת, מאחר שההליכים המשפטיים סביב שני המאגרים עדיין מתנהלים, ברנהאם לא יוכל להכריז במפורש על אישורם, אך הוא עשוי לרמוז לכך בנאומו הראשון כראש ממשלה. ההחלטה הסופית צפויה להתקבל בידי שר האנרגיה החדש, שטרם מונה.

ברנהאם עשוי גם להתחייב להאיץ את הפיתוח של שדות נפט וגז נוספים בים הצפוני שכבר קיבלו רישיונות בשנים האחרונות, אך טרם פותחו מסיבות שונות.

ראש הממשלה היוצא, סר קיר סטאר מר, תמך בעבר בהמשך הפיתוח של מאגרי רוזבנק וג’קדו, אולם בתוך מפלגת הלייבור נשמעה ביקורת על כך שהמהלכים לא קודמו במהירות רבה יותר.

המחלוקת סביב הקידוחים בים הצפוני מלווה את הפוליטיקה הבריטית זה שנים. סטארמר ספג ביקורת על התנגדותו להענקת רישיונות קידוח חדשים, בטענה שרישיונות נוספים לא יביאו להוזלת מחירי האנרגיה לצרכנים, וכי יש להאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים כדי להבטיח ביטחון אנרגטי בטווח הארוך.

מנגד, המפלגה השמרנית ומפלגת Reform UK הפעילו לחץ להרחבת הקידוחים בים הצפוני, וטענו כי הימנעות מניצול משאבי האנרגיה המקומיים היא מדיניות "חסרת אחריות", במיוחד בתקופה שבה המלחמה מול איראן תרמה לעלייה במחירי האנרגיה.