הפיקוח על הבנקים: ”בנק הפועלים התנהל בצורה לא הולמת בפרשת ציון קינן”

היום מתפרסם תמצית דו"ח הפיקוח על הבנקים לבחינת תהליכי ממשל תאגידי בבנק בבירור טענה כנגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר: "בתחילת מאי 2016, העלתה מנהלת דאז בבנק טענה שיוחסה למי שכיהן באותה עת כמנכ"ל הבנק, המתארת אירוע של פגיעה מינית שאירע לכאורה כתשע שנים קודם לכן. המנהלת לשעבר העלתה את הטענה לאחר מספר חודשים שבהם התנהל בין הבנק לבינה מו"מ לפרישה שלא ענה על דרישותיה. המנהלת לשעבר לא רצתה לדווח על האירוע למשטרה, ביקשה לשמור על חשאיות ולהמשיך במו"מ הכספי על תנאי פרישתה.

"עם העלאת הטענה הפסיק הבנק את המו"מ עם המנהלת לשעבר וידא כי לא חלה עליו חובה לדווח על האירוע למשטרה ומינה את נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס) סטפן (סטיב) אדלר כבודק. בסיכום הבירור שערך, קבע הנשיא (בדימוס) אדלר כי:

"מכלול חומר הראיות שהונח לפניו אינו מצביע על עבירה של הטרדה מינית או התנכלות במשמעות החוק למניעת הטרדה מינית, ונכון שהבנק יעניק למנהלת לשעבר במסגרת תנאי פרישתה את התנאים כאילו חתמה על החוזה האישי שהוצע לה בעת יציאתה לשליחות, עקב התנאים החריגים והקשים של השליחות.

"הבנק אימץ את המלצות הנשיא (בדימוס) אדלר, ובמהלך יוני חתם 2016 על הסכם פרישה עם המנהלת לשעבר, אשר כלל מענק מיוחד בגין השלמת שכר עבור שנות עבודתה בחו"ל.

"לאחר חתימת ההסכם פרשה המנהלת לשעבר מעבודתה בבנק. טענת המנהלת לשעבר לפגיעה מינית לכאורה על-ידי המנכ"ל לשעבר נבדקה על- ידי משטרת ישראל. במהלך בדיקת הפיקוח את התנהלות הבנק פתחה המשטרה בבדיקה של האירוע. ביום 3 באוגוסט 2017 הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב כי על דעת פרקליט המדינה, החליטה לסיים את תהליך הבדיקה בענייניו של מנכ"ל הבנק לשעבר ולא לעבור לחקירה פלילית.

"הפיקוח על הבנקים התמקד בבדיקתו בהתנהלות הבנק ונושאי המשרה בו בהיבט של ממשל תאגידי, על פי סמכותו ומומחיותו. זאת, בדגש על אופן קבלת ההחלטות ועדכון הגורמים הנדרשים, וכן בדק את סבירות התשלומים ששולמו למנהלת לשעבר על פי הסכם הפרישה.

"ממצאי הדו"ח: "התרשמנו שבמישור של החוק למניעת הטרדה מינית הבנק פעל כשורה. אולם, בדיקתנו העלתה כי התהליך שביצע הבנק לא היה שקוף; ללא אתגור בקרה ופיקוח מספקים; ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי תקין

"יו"ר הדירקטוריון לשעבר קיבל את ההחלטות במהלך האירוע מבלי שדיווח לדירקטוריון על הטענה החמורה לכאורה כנגד המנכ"ל לעשבר ומבלי שכינס את הדירקטוריון לדיון בהשלכות האירועים ובסיכונים הגלומים ובצעדים שעל הבנק לנקוט בהם

"התנהלות יו"ר הדירקטוריון לשעבר משקפת טעות חמורה בשיקול הדעת והתנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כללי ממשל תאגידי תקין.

"אין אנו מקלים ראש בחשיבות הקפדה על הדיסקרטיות הנדרשת בנסיבות מעין אלה וצמצום הפגיעה במנהלת לשעבר, במנכ"ל לשעבר ובבנק. ואולם, אין בכך כדי להצדיק את החלטותיו של יו"ר הדירקטוריון לשעבר. הדיווח לדירקטוריון וניהול דיון בו אינם רק פורמליים, אלא הם מתחייבים מממשל תאגידי תקין שנועד להבטיח: גיבוש תמונה כוללת לשם הערכת המצב הרגיש והמורכב; בחינת ההיבטים השונים; שקילת החלופות והאיזונים בין טובת הבנק לבין הגנה על האנשים המעורבים; גיבוש עקרונות פעולה וקבלת החלטות מושכלות.

"יתר על כן, ובמיוחד כאשר האירועים מתייחסים מתייחסים למנכ"ל הבנק, ישנה חשיבות לדיון בדירקטוריון כמערכת של איזונים ובלמים, שנועדו להבטיח התנהלות על פי אמות מידה תקינות וכן נועדו לאפשר פיקוח ובקרה של ממש. על יו"ר הדירקטוריון לשעבר היה לדווח לדירקטוריון ולקיים בו דיון כנדרש, תוך נקיטת אמצעים לפגיעה מינימלית בבנק ובפרטיות הנוגעים בדבר .

"כמו כן, אירוע מהסוג הנדון, המיוחס לכאורה למנכ"ל הבנק, וההשלכות והסיכונים לבנק הנובעים ממנו, ובכלל היכולת לנהל את הבנק באופן תקין במהלך אירוע מעין זה ולאחריו, מהווה אירוע חריג מהותי המחייב דיווח לפיקוח על הבנקים.

"בהחלטתו שלא לדווח בהחלטתו לפיקוח על הבנקים פעל יו"ר הדירקטוריון לשעבר בניגוד לנדרש על פי נוהל בנקאי תקין ובניגוד למצופה ביחסים שבין יו"ר הדירקטוריון של גוף מפוקח לבין המפקח עליו."

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק מתכוון ללמוד את הדו״ח לעומק ולפעול על פי ההמלצות שבו. הדו״ח קובע בבירור שבמישור של החוק למניעת הטרדה מינית בנק הפועלים פעל כשורה, וכי בנק ישראל לא מצא פסול בסעיפי הסודיות ובגובה התשלום ששולם לעובדת."