הכתובת היתה על הקיר: אלארום קורסת ב-70% - הכתבה שיכלה לחסוך את הכאב

לפני שנתיים, כשהמניה עוד כיכבה והתקשורת הכלכלית המליכה כוכבים חדשים, הצבענו כאן ב"ספונסר" על הפער הבלתי נסבל בין הנתונים היבשים של אלארום טכנולוגיות לבין שווי החברה המנופח. החברה שרק עברה לרווחיות ברבעון הראשון של אותה שנה, הגיעה לשווי שוק מופרך. ההייפ עבד מצוין - עד שהמציאות דפקה בדלת, ובמקרה הזה, זו הייתה דלת של סוכני FBI.

המניה קורסת בכ-70% אחרי שה-FBI תפס דומיינים של חברת הבת NetNut כחלק מחקירה על שימוש לכאורה ברשת פרוקסי מגורים, כולל חיבור התקני אינטרנט ביתיים ללא הסכמת הבעלים.

כששווי חברה מתבסס יותר על סיפורים ופחות על בסיס כלכלי איתן, מספיק רוח קלה - או במקרה הזה, חקירה פדרלית - כדי שהכל יתמוטט.

השאלה אם עוד קודם החברה נאלצה לעשות ויתורים על מנת להצדיק שווי. 

אלארום מסרה כי היא מתייחסת לנושא ברצינות רבה ותשתף פעולה באופן מלא עם רשויות אכיפת החוק, במטרה להבטיח שכל שימוש לרעה בתשתיותיה ייחקר באופן יסודי, וכי "האחראים לכך ייתנו את הדין".

אלארום מדברת על "האחראים" כאילו מדובר באיזה גורמים חיצוניים זרים, בעוד שהחקירה עוסקת בתשתית שלהם עצמם - רשת proxy שהם מפעילים/מוכרים גישה אליה, ויש חשד שהיא נוצלה (אולי אפילו בעזרתם או בהזנחה) לשימושים בעייתיים כמו הסתרת זהות לפשעי סייבר.

זה סוג של תגובה קלאסית של חברות בהקשרים כאלה: הפרדה - "זה לא אנחנו, זה מישהו אחר שהשתמש לרעה". הבטחה לשיתוף פעולה - כדי להיראות אחראים. הטלת אשמה על "האשמים" - בלי להודות באחריות ניהולית/תפעולית. בפועל, אם יש בעיה שיטתית בתשתית שלהם (כמו שה-FBI חוקר), הנהלת החברה והחברה עצמה הן האחראיות ברמה העסקית והרגולטורית. אז כן, הניסוח קצת קומי.